1. הרקע לפיוט "אל נורא עלילה"

הפיוט "אל נורא עלילה " נאמר לפני תפילת נעילה כאשר בתחילת התפילה פותחים את שערי ההיכל. (ארון הקודש.) הקהל קם על רגליו לתפילת נעילה אחרי יום ארוך של צום ותפילה. בשעה זאת מתעוררים כולם לגודלה של השעה ש"הכל הולך אחר החיתום". נהגו גם שהרב יאמר דברי התעוררות לפני תפילת נעילה. כל אלה גרמו לכך שהפיוט יאמר מתוך התלהבות והתעוררות.
פיוט זה בנוי ממדריך ושמונה מחרוזות. בפיוט מתוארת תפילת נעילה, מופיעות בקשות לאלוקים במעגל האישי ובמעגל הלאומי. הפיוט מסתיים בברכות אישיות ובברכת גאולה לכל עם ישראל. ברכה זאת מתאימה לברכה הנאמרת לאחר תקיעת השופר: "בשנה הבאה בירושלים הבנויה".

2. הסבר המדריך כרקע לפיוט כולו

המדריך (קטע הפתיחה לפני השיר) מופיע לפני המחרוזות והוא מורכב מטור אחד עד מספר טורים. המדריך משמש כעין אקספוזיציה - היצג לפיוט כולו: מופיע בו הרעיון המרכזי, הדמויות המרכזיות, האווירה וכו'. המדריך גם נותן את החרוז הקבוע שיופיע לאורך כל הפיוט. בפיוט עצמו ישנם שני סוגי חרוזים: חרוז קבוע בסוף כל מחרוזת וחרוז משתנה ממחרוזת למחרוזת.
במדריך של הפיוט "אל נורא עלילה" מופיעות הדמויות המרכזיות: אלוקים ועם ישראל. במדריך מופיע הנמען: אלוקים, אליו פונה עם ישראל בבקשת סליחה : "המצא לנו מחילה" אלוקים מופיע בתיאור מיוחד במדריך : "אל נורא עלילה". מעשי אלוקים מעוררים פחד של יראת כבוד. תיאורים אלה מופיעים בתהילים סו ה: "לכו וראו מפעלות אלוקים, נורא עלילה על בני אדם". במדריך מופיע גם גורם הזמן: שעת תפילת הנעילה לקראת סיום יום הכיפור. קיימת אוירה של פחד ואימה ביום זה בעיקר בזמן תפילת נעילה בשל חתימת גזר הדין.

3. תיאורי התפילה בפיוט

תפילת נעילה מופיעה בפיוט "אל נורא עלילה" בתיאורים שונים:
א. תפילה מתוך רגש, גילוי פנימי, וידוי, שפיכת דמעות. נאמר בפיוט: "שופכים לך נפשם". יש לפנינו שיבוץ מתפילת חנה שמואל א' א טו: "ואשפך את נפשי לפני" כמו כן, יש בתיאור זה גם תמונה לשונית ומטפורה.
ב. תפילה מתוך כבוד והערכה: "לך עין נושאים." תיאור זה מבוסס על השיבוץ המקראי בתהילים קכג א : "אליך נשאתי עיני". בהמשך הפסוק בתהילים מתוארים רגשי הכבוד והערכה לאלוקים מתוך כניעה: "כעיני עבדים על יד אדוניה כעני שפחה על יד גבירתה כן עיננו על ה' אלוקינו עד שיחוננו חננו ה' חננו"
ג. תפילה מתוך פחד ויראת כבוד: "מסלדים בחילה". יש לפנינו שיבוץ מקראי מספר איוב ו י: "ואסלדה בחילה". ישנה רתיעה לאחור או רעד מתוך פחד במהלך התפילה.

4. תיאורי הבקשות מאלוקים משמעותם ועיצובם הספרותי

בהמשך הפיוט מופיעות בקשות מאלוקים וניתן למיין אותן על פי מספר קבוצות:
א. מעגל אישי ומעגל לאומי.
ב. בקשות הקשורות לעבר ולעתיד.
ג. בקשות הקשורות לגורמים חיובים ולגורמים שליליים.

לדוגמא נבחר במיון הקשור למעגל האיש ולמעגל הלאומי. ישנן בקשות המתאימות לשני המעגלים:
א. בקשת סליחה: "המציאם מחילה".
ב. בקשת רחמים: "חון אותם ורחם". על פי יואל ב יג: "כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד וניחם על הרעה".
ג. בקשה למחיקת חטאים: - "מחה פשעים וכחשם" על פי ישעיה נט יג "פשע וכיחש בה'"
ד. בקשה לביטול עונשים: "חון אותם" (למילה חון ישנם שני פירושים, בקשת חנינה, בקשת רחמים).
ה. בקשה להינצל מקללות: "הצילם ממארה". דוגמאות לקללות ניתן למצוא בפרשת כי תבוא ספר דברים כח טו - מה: "והיה אם לא תשמע בקול אלוקים ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך... "
ו. בקשה להגנה: "היה להם לסתרה". (במשמעות מחסה והגנה) על פי דברים לב לט (פרשת האזינו): "יהיה עליהם סתרה".
ז. בקשה לשנה טובה, שנת ברכה וחסד: "קרא נא שנת רצון". לשנת רצון ישנם שני פירושים: האחד - שנת ברכה על פי תהילים קמה טז: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" והשני - שנת גאולה. על פי ישעיה סא ב. הפירוש השני מתאים למעגל הלאומי.

הבקשות הקשורות למעגל הלאומי

א. בקשה לשפוט ולדון את האויבים - "וכל לוחץ ולוחם עשה בהם פלילה", בקשה זאת מבוססת על שני פסוקים שונים:
    1. "חנני ה' כי שאפתני אנוש כל היום לוחם ולוחץ" תהילים נו ב.
    2. "הביאו עיצה עשו פלילה" - ישעיה טז ג.
ב. בקשה לזכור זכות אבות. הבקשה מתמקדת באברהם אבינו שעמד בצדקתו למרות כל הניסיונות - "זכור צדקת אביהם".
ג. בקשה לזכור את העבר החיובי של עם ישראל: - במישור הלאומי מופיעה בקשה כללית לזכור את העבר החיובי של עם ישראל: "חדש את ימיהם כקדם ותחילה" - בקשה זאת מבוססת על פי ספר איכה ה כא - "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימנו כקדם".
ד. בקשה לגאולה: "קרא נא שנת רצון והשב את שאר הצאן לאהליבה ואהלה". בקשה זאת מורכבת משלושה פסוקים:
    א. "לקרוא שעת רצון". ישעיה סא ב.
    ב. "ואני אקבץ את שארית צאני מכל הארצות". ירמיה כג ג.
    ג. "שומרון אהלה וירושלים אהליבה בה". יחזקל כג ד.

הבקשות מודגשות ע"י מספר אמצעים ספרותיים:
1. שיבוצים (ראה דף מקורות)
2. ניגודים (ברכה- קללה, יסודות חיובים- שליליים).
3. מטאפורות (צאן- עם ישראל)
4. צימוד שונה אות: לוחץ-לוחם

5. סיום הפיוט - ומשמעותו (שתי המחרוזות האחרונות)

סיום הפיוט הוא תוספת מאוחרת בשל כמה סיבות:
א. בסיום הפיוט קיים שינוי בנמען. בפיוט כולו הנמען היה אלוקים ובסיום קיימים מספר נמענים:
    1. פניה למתפללים שיזכו לאריכות ימים בשמחה ובצהלה.
    2. פניה לגבריאל, מיכאל ואליהו להביא את הגאולה.
ב. הברכה במחרוזות אלה היא מאוחרת ( לא הייתה קיימת בתקופת ימי הביניים). הברכה, תזכו לאריכות ימים נאמרת כיום ע"י המתפללים בסיום תפילת נעילה.
ג. שתי המחרוזות האחרונות מופיעות לאחר האקרוסטיכון: משה חזק.
ד. בשתי המחרוזות האחרונות משולב שיבוץ מאוחר ממסכת שמחות (ראה דף מקורות). שיבוץ זה לקוח מאוסף ברייתות שלא נכנסו למשנה ונערכו במאה השלישית. השיבוצים בכל הפיוט (מלבד שתי המחרוזות האחרונות) מקורם במקרא.

6. העיצוב הספרותי של הפיוט

א. שיבוצים - (ראה דף מקורות).
ב. מילות קבע - (חזרה על מילה או מספר מילים בצורה מדויקת באותו מיקום ביצירה, המילים חוזרות בקביעות במקומות קבועים בטורים או במחרוזות. מילות הקבע בד"כ משמשות מילות מפתח המביעות מושג חשוב ביצירה) בפיוט שלפנינו המילים "בשעת הנעילה" משמשות כמילות קבע המדגישות את הנושא מרכזי ביצירה.
ג. כינויים - עם ישראל מופיע באמצעות מספר כינויים: "מתי מספר" (על פי תהילים קה יב), ו"שאר הצאן".
ד. מטפורות - צאן - עם ישראל, לשפוך את הנפש, ולשאת עיניים.
ה. ניגודים - ברכות וקללות, יסודות חיובים ושלילים בפיוט.
ו. מוטיבים:
    1. מוטיב הסליחה: "המצא לנו מחילה", "מחה פשעם וכחשם והמציאם מחילה".
    2. מוטיב השמחה: "וחתמם להוד ולגילה", "תזכו לשנים רבות הבנים והאבות בדיצה ובצהלה".
    3. מוטיב הגאולה:"קרא נא שנת רצון והשב שאר הצאן לאהליבה ואהלה", "מיכאל שר ישראל אליהו וגבריאל בשרו נא הגאולה."
ז. צימוד שונה אות - לוחץ לוחם.

מבנה הפיוט

הפיוט בנוי ממדריך ושמונה מחרוזות (שתי המחרוזות האחרונות מאוחרות). כל המחרוזות מסתיימת במילת קבע (במחזורי התפילות ליום הכיפורים מופיע גם רפרין (פזמון חוזר) לאחר כל מחרוזת).

7. ייעודו של הפיוט - (הקשרים שבין תפילת נעילה לבין הפיוט)

הפיוט נאמר לפני תפילת נעילה. תפילה זאת מופיעה בפיוט במדריך ובסוף כל מחרוזות: "בשעת הנעילה".
כמו כן, מופיעים רעיונות דומים בתפילה הסמוכה לפיוט "אל נורא עלילה":
א. משפט לגויים - "כל הרשעים ישמיד".
ב. שמירה - "שומר ה' את כל אוהביו"
ג. גאולה - "את שעוותם ישמע ויושיעם שובה למעונך"
בפיוט מופיע גם הנושא של חתימת גזר הדין ביום כיפור: "חותמם להוד ולגילה".

1. המדריך

"אל נורא עלילה" - "לכו וראו מיפעלות אלוקים נורא עלילה על בני אדם" - תהילים סו ה

2. תיאורי תפילה

"לך עין נושאים"-"אליך נשאתי את עיני היושבי בשמים: הנה כעבדים אל יד אדוניהם, כעיני שפחה אל יד גבירתה כן עינינו אל ה אלוקינו"- תהילים קכג א-ב.
"שופכים לך נפשם" - "ואשפוך את נפשי לפני ה" (תפילת חנה) - שמואל א' א טו.
" מסלדים בחילה" - "ואסלדה בחילה" - איוב ו י.

3. תיאורי הבקשות

"מחה פשעם וכחשם" - "פשע וכחש בה'." -ישעיה נט יג.
"היה להם לסתרה" - "יהי עליכם סתרה" - דברים לב לט (תפילת האזינו).
"חון אותם ורחם" - "ושובו אל ה' אלוקיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד וניחם על הרעה" - יואל ב יג.
"וכל לוחץ ולוחם" - חנני אלוקים כי שאפתני אנוש כל היום לוחם ולוחץ" - תהילים נו ב.
"עשה בהם פלילה" "הביאו עיצה עשו פלילה" - ישעיה טז ג.
"חדש את ימיהם כקדם"-"השיבינו ה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם" -איכה ה כא.
"קרא נא שנת רצון" - "לקרוא שעת רצון"- ישעיה סא ב
"והשב את שאר הצאן"- "ואני אקבץ את שארית צאני מכל הארצות"-ירמיה כג ג.
אהליבה ואהלה" - "שומרון אהלה וירושלים אהליבה"- יחזקאל כג ד.

4. סיום הפיוט

"מיכאל שר ישראל" - "וכל זמן שהיו ירושלים ובית המקדש קיימים למטה, והיה כהן גדול מזרע אהרון עומד ומקריב קורבנות לפני הקב"ה ומיכאל שר הגדול העומד על ישראל, היה ממונה ככהן גדול עומד ומקריב קורבנות למעלה לפני הקב"ה".- מסכתות קטנות מסכת שמחות ספר חיבוט הקבר פרק א הלכה א.

ביבליוגרפיה

• בקשי מאיר, "אל נורא עלילה" בתוך: "שירו לו שיר חדש". (חוברת ז'), ספריית המורה הדתי, משרד החינוך והתרבות, אגף החינוך הדתי, ירושלים תשמ"ב (עמ' 35-34).
• הרב יעקבסון יששכר, "רעיונות מנחים בתפילת נעילה", בתוך: ימים נוראים א' מאסף לענייני חינוך והוראה, ירושלים תשכ"ח (עמ' 315 -330).
• פליישר עזרא, שירת הקודש העברית בימי הביניים, ירושלים 1975. (עמ' 442-331).
• שירמן חיים, תולדות השירה העברית בספרד המוסלמית, ירושלים תשנ"ו. (עמ' 420-380).