יהושע א: משה ויהושע
ספר יהושע הוא המעבר בין התורה לדברי הנביאים. יהושע מופיע גם בתורה וגם בספרי הנביאים. בסוף ספר דברים משה ממנה את יהושע ליורשו. הימים הם ימיו האחרונים של משה. הוא סיים את נאומו, והוא מחכה למותו. נותר לו למנות את האיש שיביא את ישראל לארץ- ישראל. העברת הסמכויות ממשה ליהושע נראית במקרא נינוחה ושקטה, ללא רגשות וללא איבה. את המתרחש מתחת לפני השטח, הראו חז"ל. נעמוד על התיאור המקראי, ואחריו על פרשנות חז"ל לתיאור זה.
דברים ג
(כד) אֲדנָי ה' אַתָּה הַחִלּותָ לְהַרְאות אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרתֶךָ:
(כה) אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּובָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוב הַזֶּה וְהַלְּבָנן:
(כו) וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם וְלא שָׁמַע אֵלָי
וַיּאמֶר ה' אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוד בַּדָּבָר הַזֶּה:
(כז) עֲלֵה ראשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ
כִּי לא תַעֲבר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה:
(כח) וְצַו אֶת יְהושֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ כִּי הוּא יַעֲבר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה
וְהוּא יַנְחִיל אותָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה:
משה אינו זוכה לעבור את הירדן. הוא זוכה רק לראות את הארץ ממרחק. והוא עולה להר נבו, ורואה את הארץ. רואה - ואינו נוגע. רואה - ואינו עובר. והוא ממנה את יורשו: את יהושע. יהושע יכניס את ישראל לארץ.
דברים לא
כִּי אַתָּה תָּבוא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבתָם לָתֵת לָהֶם
וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אותָם:
(ח) וה' הוּא הַהלֵךְ לְפָנֶיךָ הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ
לא יַרְפְּךָ וְלא יַעַזְבֶךָּ לא תִירָא וְלא תֵחָת:
יהושע מקבל את התפקיד, ולמשה לא נותר אלא לראות את הארץ ולסיים את תפקידו, את חייו:
דברים לד
מפסגת הר נבו, מול יריחו, רואה משה את הארץ ואת בקעת יריחו. יריחו היא העיר היחידה הנזכרת בתיאור מותו של משה, ולא בכדי: זוהי עיר המבצר השומרת על הכניסה לארץ. חומותיה גדולות וחזקות, וישראל ייתקלו בה מיד בכניסתם לארץ. משה מביא את ישראל עד יריחו, יהושע יכבוש את העיר.
מיד לאחר מות משה מקבל יהושע את ההנהגה על ישראל. ה' נגלה אליו, ומחזקו בדברים:
יהושע פרק א
(ב) משֶׁה עַבְדִּי מֵת וְעַתָּה קוּם עֲבר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה
אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנכִי נתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:
(ג) כָּל מָקום אֲשֶׁר תִּדְרךְ כַּף רַגְלְכֶם בּו לָכֶם נְתַתִּיו כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל משֶׁה:
(ד) מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנון הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדול נְהַר פְּרָת
כּל אֶרֶץ הַחִתִּים וְעַד הַיָּם הַגָּדול מְבוא הַשָּׁמֶשׁ יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם:
(ה) לא יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ כּל יְמֵי חַיֶּיךָ
כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם משֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ לא אַרְפְּךָ וְלא אֶעֶזְבֶךָּ:
(ו) חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבותָם לָתֵת לָהֶם:
יהושע מתמנה למנהיג עם ישראל. התפקיד המוטל עליו אינו קל: הוא צריך להכניס את ישראל לארץ ולעמוד בראש צבא שיילחם בשבעה עמים. האם יכולים אנו להיכנס לעורו של יהושע ולחוש את תחושותיו? מקבל הוא הנהגה על "עם קשה עורף" - עם שמשה לא יכל לשאת לבדו את תלונותיו. משה התגלה לפני העם זה עתה במלוא כוחו: חמישה שבועות דיבר אל כל העם, לימד את המצוות, ולבסוף מת באופן כל כך מופלא, ואיש לא ידע את מקום קבורתו. שלושים ימי אבל, והתפקיד עבר באחת ליהושע. האם יאסוף את העם לנאום נוסף? האם ינסה להנהיג את העם כמו משה - בכוח ובעצמה? כמו משה, גם יהושע דוחה את נאומו הגדול לסוף ימיו. נאומו של יהושע הוא גם צוואתו. המשפט הראשון שיהושע אומר לישראל הוא משפט טכני מאוד, אבל מעורר התרגשות מאין כמוהו:
יהושע א: יא
לָבוא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלהֵיכֶם נתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ:
העברת ההנהגה ליהושע לפי חז"ל
התיאור המקראי מראה את העברת הסמכויות ממשה ליהושע כתיאור שקט, חלק וחסר רגשות. חז"ל הם המוסיפים את היסוד הנסתר בתיאור זה. האמנם היה משה אדיש כל כך להעברת תפקידו ליהושע? האמנם לא חש אכזבה, קנאה, תסכול? ויהושע - האם לא שמח בקבלת ההנהגה? האם המשיך להתייחס למשה כאל רבו?
שני מדרשים מתארים צד זה של העברת הסמכויות:
התיאור הראשון מתאר את רצונו של משה להמשיך ולחיות, אך ללא ההנהגה:
דברים רבה, ט, ט
המדרש מתאר תופעה מוכרת: המנהיג שאיבד את מנהיגותו מנסה להמשיך ולחיות כאדם מן השורה, ואינו יכול. משה חש שגם במחיר כניסה לארץ ישראל לא יוכל להיות אדם רגיל, שעה שיהושע מנהיג את העם. והוא צועק: "מאה מיתות, ולא קנאה אחת".
רב יהודה מתאר צד אחר בהעברת ההנהגה:
בבלי, תמורה טז: א
נשים לב לעומק הפסיכולוגי שבתיאור זה. במדרש זה רוצה משה להעביר את ההנהגה באופן שלם, והוא שואל את יהושע: אם יש לך משהו שאינו ברור - שאל. יהושע, רוחו קצרה, והוא אץ לקבל את ההנהגה, והוא עונה: האם לא למדתי ממך כל חיי? האם הייתי עצמאי יום אחד? כל ימי שירתתי אותך, ולמדתי ממך כל דבר. אין לי ספקות. אני יודע הכול. תשובה זו גורמת לכך שיהושע שוכח בו במקום 300 הלכות, ומתעוררים בלבו 700 ספקות. הרעיון ברור: מנהיג חייב להיות גם עניו. אין הוא יכול לחשוב כי הוא יודע-כל. משחשב כך, החל מעמדו להתערער, והעם רצה להרגו. משה ידע להשיב על כל שאלה, ויהושע מתבלבל. אין הוא מנהיג. וה' מתגלה ליהושע ואומר לו: צא למלחמה! עבור את הירדן! פעל! הראה את מנהיגותך במעשה.
דברים ג
(כג) וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמר:
(כד) אֲדנָי ה' אַתָּה הַחִלּותָ לְהַרְאות אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרתֶךָ:
(כה) אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּובָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוב הַזֶּה וְהַלְּבָנן:
(כו) וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם וְלא שָׁמַע אֵלָי
וַיּאמֶר ה' אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוד בַּדָּבָר הַזֶּה:
(כז) עֲלֵה ראשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ
כִּי לא תַעֲבר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה:
(כח) וְצַו אֶת יְהושֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ כִּי הוּא יַעֲבר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה
וְהוּא יַנְחִיל אותָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה:
משה אינו זוכה לעבור את הירדן. הוא זוכה רק לראות את הארץ ממרחק. והוא עולה להר נבו, ורואה את הארץ. רואה - ואינו נוגע. רואה - ואינו עובר. והוא ממנה את יורשו: את יהושע. יהושע יכניס את ישראל לארץ.
דברים לא
(ז) וַיִּקְרָא משֶׁה לִיהושֻׁעַ וַיּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ
כִּי אַתָּה תָּבוא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבתָם לָתֵת לָהֶם
וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אותָם:
(ח) וה' הוּא הַהלֵךְ לְפָנֶיךָ הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ
לא יַרְפְּךָ וְלא יַעַזְבֶךָּ לא תִירָא וְלא תֵחָת:
יהושע מקבל את התפקיד, ולמשה לא נותר אלא לראות את הארץ ולסיים את תפקידו, את חייו:
דברים לד
(א) וַיַּעַל משֶׁה מֵעַרְבת מואָב אֶל הַר נְבו ראשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחו
וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן:
(ב) וְאֵת כָּל נַפְתָּלִי וְאֶת אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה עַד הַיָּם הָאַחֲרון:
(ג) וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחו עִיר הַתְּמָרִים עַד צעַר:
(ד) וַיּאמֶר ה' אֵלָיו זאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקב
לֵאמר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ וְשָׁמָּה לא תַעֲבר:
מפסגת הר נבו, מול יריחו, רואה משה את הארץ ואת בקעת יריחו. יריחו היא העיר היחידה הנזכרת בתיאור מותו של משה, ולא בכדי: זוהי עיר המבצר השומרת על הכניסה לארץ. חומותיה גדולות וחזקות, וישראל ייתקלו בה מיד בכניסתם לארץ. משה מביא את ישראל עד יריחו, יהושע יכבוש את העיר.
מיד לאחר מות משה מקבל יהושע את ההנהגה על ישראל. ה' נגלה אליו, ומחזקו בדברים:
יהושע פרק א
(א) וַיְהִי אַחֲרֵי מות משֶׁה עֶבֶד ה' וַיּאמֶר ה' אֶל יְהושֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת משֶׁה לֵאמר:
(ב) משֶׁה עַבְדִּי מֵת וְעַתָּה קוּם עֲבר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה
אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנכִי נתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:
(ג) כָּל מָקום אֲשֶׁר תִּדְרךְ כַּף רַגְלְכֶם בּו לָכֶם נְתַתִּיו כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל משֶׁה:
(ד) מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנון הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדול נְהַר פְּרָת
כּל אֶרֶץ הַחִתִּים וְעַד הַיָּם הַגָּדול מְבוא הַשָּׁמֶשׁ יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם:
(ה) לא יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ כּל יְמֵי חַיֶּיךָ
כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם משֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ לא אַרְפְּךָ וְלא אֶעֶזְבֶךָּ:
(ו) חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבותָם לָתֵת לָהֶם:
יהושע מתמנה למנהיג עם ישראל. התפקיד המוטל עליו אינו קל: הוא צריך להכניס את ישראל לארץ ולעמוד בראש צבא שיילחם בשבעה עמים. האם יכולים אנו להיכנס לעורו של יהושע ולחוש את תחושותיו? מקבל הוא הנהגה על "עם קשה עורף" - עם שמשה לא יכל לשאת לבדו את תלונותיו. משה התגלה לפני העם זה עתה במלוא כוחו: חמישה שבועות דיבר אל כל העם, לימד את המצוות, ולבסוף מת באופן כל כך מופלא, ואיש לא ידע את מקום קבורתו. שלושים ימי אבל, והתפקיד עבר באחת ליהושע. האם יאסוף את העם לנאום נוסף? האם ינסה להנהיג את העם כמו משה - בכוח ובעצמה? כמו משה, גם יהושע דוחה את נאומו הגדול לסוף ימיו. נאומו של יהושע הוא גם צוואתו. המשפט הראשון שיהושע אומר לישראל הוא משפט טכני מאוד, אבל מעורר התרגשות מאין כמוהו:
יהושע א: יא
הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה כִּי בְּעוד שְׁלשֶׁת יָמִים אַתֶּם עבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה
לָבוא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלהֵיכֶם נתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ:
העברת ההנהגה ליהושע לפי חז"ל
שני מדרשים מתארים צד זה של העברת הסמכויות:
התיאור הראשון מתאר את רצונו של משה להמשיך ולחיות, אך ללא ההנהגה:
דברים רבה, ט, ט
"קרא את יהושע" - אמר לפניו: רבונו של עולם, יטול יהושע ארכי (=מנהיגות) שלי, ואהא חי. אמר הקדוש ברוך הוא: עשה לו כדרך שהוא עושה לך. מיד השכים משה, והלך לביתו של יהושע. נתיירא יהושע ואמר, משה רבי, בוא אצלי. יצאו להלוך. הלך משה לשמאלו של יהושע. נכנסו לאוהל מועד, ירד עמוד הענן והפסיק ביניהם. משנסתלק עמוד הענן הלך משה אצל יהושע ואמר: מה אמר לך הדיבור? אמר לו יהושע, כשהיה הדיבור נגלה עליך, יודע הייתי מה מדבר עמך?! אותה שעה צעק משה ואמר, מאה מיתות ולא קנאה אחת..."
המדרש מתאר תופעה מוכרת: המנהיג שאיבד את מנהיגותו מנסה להמשיך ולחיות כאדם מן השורה, ואינו יכול. משה חש שגם במחיר כניסה לארץ ישראל לא יוכל להיות אדם רגיל, שעה שיהושע מנהיג את העם. והוא צועק: "מאה מיתות, ולא קנאה אחת".
רב יהודה מתאר צד אחר בהעברת ההנהגה:
בבלי, תמורה טז: א
"בשעה שנכנס משה רבנו לגן עדן, אמר לו ליהושע: שאל ממני כל ספקות שיש לך. אמר לו: רבי, כלום הנחתיך שעה אחת והלכתי למקום אחר?... מיד תשש כחו של יהושע, ונשתכחו ממנו שלוש מאות הלכות, ונולדו לו שבע מאות ספקות, ועמדו כל ישראל להרגו. אמר לו הקדוש ברוך הוא: לומר לך אי אפשר, לך טרוד אותם במלחמה. שנאמר: קום עבור את הירדן."
נשים לב לעומק הפסיכולוגי שבתיאור זה. במדרש זה רוצה משה להעביר את ההנהגה באופן שלם, והוא שואל את יהושע: אם יש לך משהו שאינו ברור - שאל. יהושע, רוחו קצרה, והוא אץ לקבל את ההנהגה, והוא עונה: האם לא למדתי ממך כל חיי? האם הייתי עצמאי יום אחד? כל ימי שירתתי אותך, ולמדתי ממך כל דבר. אין לי ספקות. אני יודע הכול. תשובה זו גורמת לכך שיהושע שוכח בו במקום 300 הלכות, ומתעוררים בלבו 700 ספקות. הרעיון ברור: מנהיג חייב להיות גם עניו. אין הוא יכול לחשוב כי הוא יודע-כל. משחשב כך, החל מעמדו להתערער, והעם רצה להרגו. משה ידע להשיב על כל שאלה, ויהושע מתבלבל. אין הוא מנהיג. וה' מתגלה ליהושע ואומר לו: צא למלחמה! עבור את הירדן! פעל! הראה את מנהיגותך במעשה.