יהושע ב: משלוח מרגלים
לפי מסורת חז"ל, ספר יהושע מתחיל בשנת 2488 לבריאת העולם,שהיא 1272 לפני ספירת הנוצרים.
בני ישראל נדדו 40 שנה במדבר, והם מגיעים אל הירדן, אל מול יריחו, ומתכוננים לכניסה לארץ. משה מת, יהושע יורש את מקומו, ושולח שוטרים להודיע במחנה ישראל:
יהושע א: יא
הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה כִּי בְּעוד שְׁלשֶׁת יָמִים אַתֶּם עבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה
לָבוא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלהֵיכֶם נתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ: במשך שלושת ימי ההכנה לכניסה לארץ שולח יהושע מרגלים לראות את הארץ. ארבעים שנה לפני כן, כאשר עמדו ישראל להיכנס לארץ מיד עם צאתם ממצרים, שלח משה שנים עשר מרגלים לתור את הארץ. מסעם נגמר בכישלון נורא. הם חזרו והודיעו:
במדבר פרק יג
(כח) אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרות גְּדלת מְאד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם: אחר כך יצאו המרגלים לאוהלי ישראל, ולחשו באוזני העם: "הארץ אשר עברנו בה לתור אתה - ארץ אכלת יושביה היא, וכל העם אשר ראינו בתוכה - אנשי מדות" (במדבר יג: לב). משלוח המרגלים בימי משה עיכב את הכניסה לארץ בארבעים שנה. כאשר שמעו העם את דברי המרגלים, בכו כל הלילה, ולמחרת התלוננו על משה ועל אהרן ואמרו להם:
במדבר פרק יד
לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם או בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ מָתְנוּ:
(ג) וְלָמָה ה' מֵבִיא אתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזּאת לִנְפּל בַּחֶרֶב נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז הֲלוא טוב לָנוּ שׁוּב מִצְרָיְמָה: בתגובה לדברים אלה נגזרה גזרה על העם:
במדבר פרק יד
(כח) אֱמר אֲלֵהֶם חַי אָנִי נְאֻם ה' אִם לא כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאָזְנָי כֵּן אֶעֱשֶׂה לָכֶם:
(כט) בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וְכָל פְּקֻדֵיכֶם לְכָל מִסְפַּרְכֶם
מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה אֲשֶׁר הֲלִינתֶם עָלָי:
(ל) אִם אַתֶּם תָּבאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לְשַׁכֵּן אֶתְכֶם בָּהּ
כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהושֻׁעַ בִּן נוּן:
(לא) וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה וְהֵבֵיאתִי אתָם
וְיָדְעוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר מְאַסְתֶּם בָּהּ:
(לב) וּפִגְרֵיכֶם אַתֶּם יִפְּלוּ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה: הייתה זו אפוא טעות לשלוח מרגלים. ארבעים שנה של עיכוב בכניסה לארץ נגרמו על ידי המרגלים ועל ידי הייאוש שהפיצו בעם. ועכשיו עברו ארבעים שנה. הבנים מגיעים לארץ. ויהושע - האם הוא חוזר על הטעות שטעה משה ומסכן שוב את הכניסה לארץ?
המרגלים ששלח יהושע
יהושע ב: א
(א) וַיִּשְׁלַח יְהושֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמר
לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחו...
יהושע מוותר על ההתלהבות של העם; הוא מעדיף משלחת קטנה, יעילה וסודית. גם ההוראות שנתן משה שונות מאוד מאלה של יהושע: משה נתן למרגלים הוראות מפורטות מאוד:
במדבר יג: יח-כ
(יח) וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיּשֵׁב עָלֶיהָ
הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב:
(יט) וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא ישֵׁב בָּהּ הֲטובָה הִוא אִם רָעָה
וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יושֵׁב בָּהֵנָּה הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים:
(כ) וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן
וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים: המרגלים של משה היו בדרכם ארבעים יום. המרגלים של יהושע מקבלים הוראות הרבה יותר קצרות: "לכו ראו את הארץ ואת יריחו". זוהי שליחות קצרה, לשלושה ימים בלבד. אין למרגלים זמן להתעכב: העם כבר קיבל את הפקודה להתכונן למעבר הירדן בעוד שלושה ימים. המרגלים לא יקבעו אם נכנסים לארץ אם לא. הם רק יביאו מעט מידע. יהושע שולח את המרגלים לראות את הארץ ואת יריחו. המרגלים הולכים ליריחו, ואינם ממשיכים לאזורים אחרים של הארץ. די להם בכך. הם לומדים על המורל של אנשי יריחו, ומה שהם רואים מספיק להם כדי להשיב לשאלותיו של יהושע.
יריחו
למעבר לתמונת נוף ביריחו - לחץ כאן
חז"ל אמרו על יריחו כי היא "בריחה של ארץ ישראל" [בריח - עיר מבצר] (במדבר רבה טו).
מי שכבש את יריחו יכול היה לכבוש את ארץ ישראל כולה. גם היום הגשר החוצה את הירדן נמצא ממערב ליריחו, ומי שרוצה להיכנס לארץ ממזרח - כמו ישראל בימי יהושע - עובר את הירדן בגשר אלנבי, ומוצא את עצמו מול העיר היפה הזאת.
לעיר זו שולח יהושע מרגלים, ומקציב להם שלושה ימים בלבד כדי לגלות מה טיב הארץ ומה טיבה של יריחו. ישראל חונים בשיטים, 20 קילומטר מיריחו. על המרגלים ללכת 20 קילומטר, לעבור את הירדן, להיכנס בהסתר ליריחו, לבדוק את העיר, לשוחח עם תושבים כדי לעמוד על הלך הרוחות בה ולחזור, וכל זאת בשלושה ימים.
המרגלים ביריחו
רחב מחביאה את המרגלים, ומספרת לאנשי יריחו כי הם יצאו בדרכם חזרה. האנשים רודפים אחרי המרגלים לכיוון הירדן, בעוד שרחב שולחת את המרגלים לכיוון ההפוך, להרים ממערב העיר.
לעיון במפה המתארת את מסלולי המרגלים והרודפים - לחץ כאן
לעיון במפה המתארת את המרגלים בורחים מיריחו - לחץ כאן
לפני שהמרגלים עוזבים את יריחו מסבירה להם רחב את הסיבות למעשיה, וההסבר של רחב מספיק למרגלים כדי לדעת שהם ביצעו את שליחותם. הם יודעים כל מה שמרגלים צריכים לדעת, והם יכולים לדווח ליהושע ולמסור לו ידיעות שכל צבא המתכונן להתקפה יהיה מאושר לשמוע אותם. וכך אומרת רחב למרגלים:
יהושע ב:
(ט) וַתּאמֶר אֶל הָאֲנָשִׁים יָדַעְתִּי כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָאָרֶץ
וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמגוּ כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם:
(י) כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הובִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם
וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְסִיחן וּלְעוג אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אותָם:
(יא) וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ וְלא קָמָה עוד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם
כִּי ה' אֱלהֵיכֶם הוּא אֱלהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת: ורחב מוסיפה בקשה אישית: רוצה היא להציל את עצמה ואת משפחתה. יודעת היא כי המלחמה חסרת סיכוי, ומבקשת להציל לפחות את מה שניתן:
(יב) וְעַתָּה הִשָּׁבְעוּ נָא לִי בה' כִּי עָשִׂיתִי עִמָּכֶם חָסֶדהמרגלים מבטיחים לה להצילה. הם בורחים להרים הגבוהים ממערב ליריחו, מתחבאים שלושה ימים, ואחר כך שבים ליהושע. הם יכולים לסכם את שליחותם במשפט קצר מאוד:
וַעֲשִׂיתֶם גַּם אַתֶּם עִם בֵּית אָבִי חֶסֶד וּנְתַתֶּם לִי אות אֱמֶת:
(יג) וְהַחֲיִתֶם אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי וְאֶת אַחַי וְאֶת אַחְיותַי וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם
וְהִצַּלְתֶּם אֶת נַפְשׁתֵינוּ מִמָּוֶת: (יהושע ב: יב-יג).
כִּי נָתַן ה' בְּיָדֵנוּ אֶת כָּל הָאָרֶץ וְגַם נָמגוּ כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ (ב: כד) מתשובתם של המרגלים אנו מבינים מה רצה יהושע לדעת: הם היו צריכים להודיע על המורל של העם. האם אנשי יריחו הבצורה והחזקה מוכנים להילחם, או שהם מבוהלים ומיואשים? המרגלים השיבו את התשובה שיהושע חיכה לה: "וגם נמגו כל ישבי הארץ מפנינו."
יושבי הארץ מבוהלים. השלב הראשון והחשוב לפני המלחמה הארוכה העומדת לפניהם הושג: לא תהיה מלחמה של אויב הנלחם בכל כוח ובאמונה בניצחונו. לפניהם אויב מפוחד ומבוהל.
