|
פרשה כו: ויבוא עמלק
א [ביאת עמלק]
לא שלותי, מבבל.
ולא שקטתי, ממדי.
ולא נחתי, מיון.
ויבא רוגז, באדום.
דבר אחר:
לא שלותי, מגזירה הראשונה, שגזר פרעה עלי, שנאמר (שמות א, יד): וימררו את חייהם. והעמיד לו הקדוש ברוך הוא גואל, זו מרים, על שם המירור.
ולא שקטתי, מגזירה שנייה, (שם שם, טז): אם בן הוא והמתן אותו, והעמיד הקדוש ברוך הוא גואל, זה אהרן, על שם ההריון.
ולא נחתי, מגזירה שלישית, שגזר ואמר (שם שם, כב): כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, והעמיד הקדוש ברוך הוא גואל על שם המים, זה משה, שנאמר (שם ב, י): כי מן המים משיתיהו.
ויבא רוגז, זה עמלק:
ב [חטא ישראל גרם לביאת עמלק]
(שם יז, א): ויסעו כל עדת בני ישראל ואין מים לשתות העם, לעם לא היה, לצאן ולבקר היה. מיד, באו לעשות מריבה עם משה, ואמרו לו (שם שם, ג): למה זה העליתנו ממצרים.
מיכן היה?
רבי יהושע אומר: נפל ביתא, חבל לכוותא.
(שם שם, שם): אני ומקני בצמא.
יש אומרים: בהמתו של אדם אינה אלא חייו, יוצא אדם לדרך אם אין בהמתו עמו, מסתגף הוא, מיד עמד משה בתפלה, שנאמר (שם שם, ד): ויצעק משה אל ה' לאמר.
מהו לאמר?
אמר לפניו: רבונו של עולם! הודיעני אם הורגים אותי, אם לאו?
אמר לו: מה איכפת לך?
(שם שם, ה): עבור לפני העם.
מהו עבור?
אמר לו: עבור על דבריהם!
רבי מאיר אומר: מהו עבור?
אמר: הוי דומה לי מה אני משלם טובה תחת רעה, אף אתה הוי משלם טובה תחת רעה, שנאמר (מיכה ז, יח): מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע.
רבי יהודה אומר: עבור על חטייא שלהם.
ורבי נחמיה אומר: עבור לפני העם, מי שיש בו גאוה יבא וידבר כנגדך.
וקח אתך מזקני ישראל, שיהיו עדים שלא יהו אומרים לך מעיינות היו שם.
(שם שם, שם): ומטך אשר הכית בו את היאור
אמר לפניו: רבונו של עולם! מטה זה של פורענות הוא,
הוא הבאיש המים במצרים,
והוא הביא עשר מכות על המצרים.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: אין מדתי כמדת בשר ודם, שהוא מכה באיזמל, ומרפא ברטיה, אבל אני, במה שאני מכה בו, אני מרפא! לכך נאמר: ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך, כדי שידעו הכל שהוא של ברכה.
(שם שם, ו): והכית בצור
מהו והכית בצור?
אמר לו הקדוש ברוך הוא: אם מבקשים הם מן האבן הזו, הוציא להם, אם מן האבן הזו, תן להם, כיון שיצאו המים, השקו כל אהליהם של ישראל.
מה כתיב שם?
(שם שם, ז): ויקרא שם המקום ההוא מסה ומריבה.
ומה מריבה היתה שם?
רבי יהודה ורבי נחמיה, ורבנן, ורבי יהודה אומר: אמרו: אם רבון הוא על כל המעשים, כדרך שהוא רבון עלינו, נעבדנו! ואם לאו, נמרוד בו!
ורבי נחמיה אומר: אם מספיק לנו מזונותינו, כמלך שהוא שרוי במדינה, ואין בני המדינה צריכין לו כלום, נעבדנו! ואם לאו, נמרוד בו!
ורבותינו אמרו: אם מהרהרים אנו בלבבנו, והוא יודע מה שאנו מהרהרים, נעבדנו! ואם לאו, נמרוד בו!
אמר להם הקדוש ברוך הוא: אם בקשתם לבדוק אותי, יבא הרשע ויבדוק אתכם. מיד, ויבא עמלק.
מה כתיב שם?
(שם שם, שם): היש ה' בקרבנו אם אין, ויבא עמלק.
וכי מה ענין זה אצל זה?
משל לתינוק, שהיה רוכב על כתיפו של אביו וראה חבירו של אביו.
אמר לו: ראית את אבא?
אמר לו אביו: אתה רוכב על כתפי, ואתה שואל עלי?! הריני משליכך ויבא השונא וישלוט בך! כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: אני נשאתי אתכם על ענני כבוד, ואתם אומרים: היש ה' בקרבנו? לפיכך, יבא השונא וישלוט בכם.
הוי, ויבא עמלק:
ג [יהושע נבחר להלחם בעמלק]
למה ליהושע?
מתחלה אתה דורש, שהיה מבקש להדריכו למלחמה, לפי שהוא עתיד להכניס את ישראל לארץ.
דבר אחר:
למה ליהושע?
אמר לו: זקנך על ידו ירדו למצרים, לך הזדווג עם מי שאירע אותם בעלותם ממצרים.
דבר אחר:
למה ליהושע?
אמר לו: זקנך אמר (בראשית מב, יח): את האלהים אני ירא.
ובזה כתיב (דברים כה, יח): ולא ירא אלהים.
יבא בן בנו שאמר: את האלהים אני ירא ויפרע ממי שנאמר עליו: ולא ירא אלהים.
בחר לנו אנשים
מהו אנשים?
אנשים של חכמה וביראת חטא.
וצא הלחם בעמלק, מיכן אתה למד, שהיו תחת ענני הכבוד, שאין אומרים צא, אלא למי שהוא שרוי בפנים.
ומטה האלהים בידי
אמר לו: מטה זה בידי, שאמר: המקום יהי בידך לעולם.
דבר אחר:
ומטה האלהים בידי
כשעשה בו אהרן נסים, נקרא על שמו, שנאמר (שמות ז, יב): מטה אהרן.
ובזמן שעשיתי אני בו נסים, נקרא על שמי.
ובזמן שהקדוש ברוך הוא עושה נסים, נקרא על שמו, שנאמר: ומטה האלהים:
|
