|
פרשה כח: בהר האלוהים
א [משה במרום]
מהו עלית?
נתעלית, נתגששת עם המלאכים של מעלה.
דבר אחר:
עלית למרום, שלא שלטה בריה מלמעלן, כשם ששלט משה.
אמר רבי ברכיה: הלוחות היו ארכן ששה טפחים, כביכול, היו ביד מי שאמר והיה העולם שני טפחים, ובידו של משה שני טפחים, ושני טפחים היו מפרישין בין יד ליד.
דבר אחר:
עלית למרום שבית שבי
בנוהג שבעולם, הנכנס למדינה נוטל דבר שאין עין בני המדינה עליו, ומשה עלה למרום ונטל את התורה, שהיו הכל נושאין עיניהם עליה.
הוי, עלית למרום שבית שבי.
יכול מפני ששבה אותה נטלה חנם?
ת"ל ( שם): לקחת מתנות באדם, בלקיחה נתנה לו.
יכול יהא חייב ליתן לו דמים?
ת"ל: מתנות במתנה נתנה לו.
באותה שעה בקשו מלאכי השרת לפגוע במשה, עשה בו הקב"ה קלסטירין של פניו של משה, דומה לאברהם.
אמר להם הקב"ה: אי אתם מתביישין הימנו, לא זהו שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו?! אמר הקב"ה למשה: לא נתנה לך תורה, אלא בזכות אברהם, שנאמר: לקחת מתנות באדם ואין אדם האמור כאן אלא אברהם, שנאמר (יהושע יד): האדם הגדול בענקים.
הוי, ומשה עלה אל האלהים:
ב [זכות אבות; שכר הנשים]
בזכות ההר, ואין ההר אלא אבות, שנאמר (מיכה ז): שמעו הרים את ריב ה'.
ומשה עלה אל האלהים, עלה בענן וירד בענן, וזכות אבות עולה ויורדת עמו.
כה תאמר לבית יעקב, אלו הנשים.
א"ל: אמור להם ראשי דברים, שהם יכולות לשמוע.
ותגיד לבני ישראל, אלו האנשים.
א"ל: אמור להם דקדוקי דברים, שהם יכולין לשמוע.
דבר אחר:
למה לנשים תחלה?
שהן מזדרזות במצות.
דבר אחר:
כדי שיהו מנהיגות את בניהן לתורה.
אמר רבי תחליפא דקיסרין: אמר הקב"ה, כשבראתי את העולם לא צויתי אלא לאדם הראשון, ואחר כך נצטוית חוה ועברה וקלקלה את העולם, עכשיו אם איני קורא לנשים תחלה, הן מבטלות את התורה, לכך נאמר: כה תאמר לבית יעקב.
ור' יוחנן אמר: כה תאמר לבית יעקב, אלו סנהדרין, שנאמר ( ישעיה ב): בית יעקב לכו ונלכה באור ה'.
וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר
בטכסיס של מלכים נהג הקב"ה עם ישראל, שנאמר (שיר ד): אתי מלבנון כלה.
למה כך?
בזכות שאמרו נעשה ונשמע:
ג [הקב"ה נגלה לישראל במתן תורה]
אותה שעה בקש הקב"ה ליתן להם את התורה ולדבר עמהם, והיה משה עומד.
אמר הקב"ה: מה אעשה מפני משה?
אמר רבי לוי:
משל למלך, שבקש לעשות אופימשטאטא חוץ מדעתו של אפרכוס.
אמר לו: עשה דבר פלוני!
אמר לו: כבר נעשית שוב!
א"ל: לך קרא לפלוני סינקליטקוס ויבא עמך! עד שהוא הולך, עשה המלך מה שביקש.
כך ביקש הקב"ה ליתן י' דברות, היה משה עומד מצדו.
אמר הקב"ה: אני גולה להם את הרקיע, ואומר: אנכי ה' אלהיך.
הם אומרים: מי אמר, הקב"ה או משה?! אלא ירד משה ואח"כ אני אומר אנכי ה' אלהיך!
כך אמר הקב"ה למשה: לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם.
א"ל: כבר הקדשתים, שנאמר: כי אתה העדותה בנו לאמר וגו'.
א"ל: לך רד ועלית אתה ואהרן עמך, עד שמשה יורד נגלה הקב"ה, שנאמר: וירד משה אל העם. מיד, וידבר אלהים:
ד [בדיבור אחד]
ממית ומחיה בבת אחת,
מכה ורופא בבת אחת,
אשה על המשבר,
יורדי הים,
והולכי מדברות,
וחבושי בבית האסורין,
אחד במזרח,
ואחד במערב,
ואחד בצפון,
ואחד בדרום,
שומע כולן בבת אחת.
וכן הוא אומר (ישעיה מה): יוצר אור ובורא חשך.
עפר, כמו כן נהפך לאדם, חזר נהפך לעפר, שנאמר (עמוס ה): והופך לבקר צלמות.
מהו לבקר?
כתחילתו, בתחילתו מהו אומר?
(שמות ז): ויהפכו כל המים אשר ביאור לדם, חזר ונהפך הדם למים.
בשר חי נהפך למת, חזר המת ונהפך לחי, המטה נהפך לנחש, חזר הנחש ונהפך למטה.
הים נהפך ליבשה, חזרה היבשה ונהפכה לים.
וכן הוא אומר (עמוס ה): הקורא למי הים וגו'. וכן דבור זכור את יום השבת לקדשו.
ואומר (במדבר כח): וביום השבת שני כבשים בני שנה.
דבור (ויקרא יח) ערות אשת אחיך לא תגלה.
(דברים כה) כי ישבו אחים יחדו.
וכלן אמרו בבת אחת.
הוי, וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר:
ה [התגלות ה' בכמה פנים]
מלך בשר ודם, אינו יכול להיות עושה מלחמה ולהיות סופר ומלמד תינוקות,
והקב"ה איננו כן, אתמול בים, כעושה מלחמה, שנאמר (שמות טו): ה' איש מלחמה.
ואומר (איוב כו): בכחו רגע הים.
והיום במתן תורה, ירד ללמד תורה לבניו.
וכן הוא אומר (שם לו): הן אל ישגיב בכחו.
מי כמוהו מורה?
הוי, וידבר אלהים את כל הדברים האלה:
ו [כל דברי הנביאים נאמרו בסיני]
וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר
אמר רבי יצחק: מה שהנביאים עתידים להתנבאות בכל דור ודור, קבלו מהר סיני, שכן משה אומר להם לישראל (דברים כט): כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום ואת אשר איננו פה עמנו היום.
עמנו עומד היום אין כתיב כאן, אלא עמנו היום, אלו הנשמות העתידות להבראות, שאין בהם ממש, שלא נאמרה בהם עמידה, שאע"פ שלא היו באותה שעה, כל אחד ואחד קבל את שלו. וכן הוא אומר (מלאכי א): משא דבר ה' אל ישראל ביד מלאכי, בימי מלאכי לא נאמר, אלא ביד מלאכי, שכבר היתה הנבואה בידו מהר סיני, ועד אותה שעה לא נתנה לו רשות להתנבאות.
וכן ישעיה אמר (ישעיה מח): מעת היותה שם אני.
אמר ישעיה, מיום שנתנה תורה בסיני, שם הייתי וקבלתי את הנבואה הזאת, אלא (שם): ועתה אלהים שלחני ורוחו, עד עכשיו לא ניתן לו רשות להתנבאות, ולא כל הנביאים בלבד קבלו מסיני נבואתן, אלא אף החכמים העומדים בכל דור ודור, כל אחד ואחד קבל את שלו מסיני.
וכן הוא אומר (דברים ה): את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם קול גדול ולא יסף.
ר' יוחנן אמר: קול א' נחלק לז' קולות, והם נחלקים לע' לשון.
רשב"ל אמר: שממנו נתנבאו כל הנביאים שעמדו.
רבנן אמרי: שלא היה לו בת קול.
אמר רבי שמואל בר נחמני, אמר רבי יונתן:
מהו תהלים כט) קול ה' בכח?
אפשר לומר כן, והלא מלאך אחד, אין כל בריה יכולים לעמוד בקולו, שנאמר (דניאל י): וגויתו כתרשיש וקול דבריו, כקול המון, והקב"ה שכתוב בו (ירמיה כג): הלא את השמים ואת הארץ אני מלא, צריך לדבר בכח?!
אלא קול ה' בכח, בכח כל הקולות.
ועל דעתיה דרבי יוחנן, הדא קרא מסייע ליה, שנאמר (תהלים סח): ה' יתן אומר המבשרות צבא רב:
|
