|
פרשה לא: נרות במקדש
א [אתה מתאוה לאורן של ישראל]
ר' אמי שאל את ר' שמואל בר נחמן, אמר ליה: בשביל ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה מהו וצדקתך אלהים עד מרום?
אמר לו: כשם שהתחתונים צריכים צדקה אלו מאלו, כך העליונים צריכין צדקה אלו מאלו, הדא הוא דכתיב (יחזקאל י): ויאמר אל האיש לבוש הבדים וכולה פתחא בריש פרשת אמור אל הכהנים.
אשר עשית גדולות אלו שני המאורות הגדולים, שנאמר: (בראשית א): את שני המאורות הגדולים.
אלהים מי כמוך
מי כמוך בעליונים.
ומי כמוך בתחתונים.
מי כמוך, שאתה כובש על מדת הדין.
אתה מאיר לעליונים ולתחתונים.
אתה מאיר לכל באי עולם.
ואתה מתאוה לאורן של ישראל.
הדא הוא דכתיב: צו את בני ישראל:
ב [פרשת נרות נאמרה שלוש פעמים]
כך פרשה זו נאמרה ונשנית ונשתלשת והרי הדברים קל וחומר.
ומה אם פרשה קטנה שבתורה נאמרה ונשנית ונשתלשת, שאר כל פרשיות של תורה על אחת כמה וכמה!
ג [למען תכסוף למעשה ידיך]
כמה דאת אמר: (ישעיה נח): אז תקרא וה' יענה .
למען תכסוף למעשה ידיך תתחמד נפשך, כמה דאת אמר: (בראשית לא): כי נכסוף נכספתה. אמר איוב לפני הקדוש ב"ה: רבש"ע! העליונים והתחתונים ברשותך ואת מעשה ידיך תכסוף?! אלא תשגיח במעשה ידיך.
הוי, צו את בני ישראל:
ד [אם הארת נרי, הריני מאיר נרך]
צו את בני ישראל
בר קפרא פתח: (תהלים יח): כי אתה תאיר נרי.
אמר הקדוש ברוך הוא לאדם: נרך בידי ונרי בידך.
נרך בידי, שנאמר: (משלי כ): נר ה' נשמת אדם.
נרי בידך, להעלות נר תמיד, אלא אמר הקב"ה: אם הארת נרי, הריני מאיר נרך.
הוי, צו את בני ישראל.
דבר אחר:
צו את בני ישראל, הדא הוא דכתיב (שיר ז): ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן.
אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: הרשים שבכם חביבין עלי כאליהו שעלה לכרמל, הדא הוא דכתיב (מ"א יח): ואליהו עלה אל ראש הכרמל ויגהר ארצה וישם פניו בין ברכיו.
ולמה שם פניו בין ברכיו?
אמר לפני הקב"ה: רבש"ע! אם אין לנו זכות הבט לברית מילה.
ודלת ראשך כארגמן
אמר הקדוש ברוך הוא: הדלים שבכם חביבין עלי, כדוד שנאמר (זכריה יב): והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדוד ויש אומרים כדניאל, דכתיב ביה (דניאל ה): והלבישו לדניאל ארגונא.
מלך אסור ברהטים
שאסר הקב"ה עצמו בשבועה, (עד): שהוא משרה שכינתו בתוך רהיטין של יעקב אבינו.
בזכות מי?
ר' אבא בר כהנא אמר: בזכותו של אברהם אבינו, דכתיב (בראשית יח): ואל הבקר רץ אברהם.
ר' לוי אמר: בזכותו של יעקב, דכתיב ביה (שם ל): ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים.
אמר ר' ברכיה: מלך אסור ברהטים, זה משה, דכתיב ביה (דברים לג): ויהי בישורון מלך. אסור ברהטים, שגזר הקדוש ברוך הוא עליו שלא יכנס לארץ ישראל.
בשביל מי?
בשביל רהטים של מי מריבה, הדא הוא דכתיב (במדבר כ): המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל.
ר' יהודה
משלו משל למה הדבר דומה?
למלך שגזר ואמר: כל מי שילקוט ויאכל מפירות שביעית, יהו מחזירין אותו בקמפון. הלכה אשה אחת בת טובים ולקטה ואכלה מפירות שביעית. התחילו מחזירין אותה בקמפון והיתה צווחת ואומרת: בבקשה ממך אדוני המלך, תלה את הפגין הללו בצוארי, כדי שלא יהו הבריות אומרות דומה לנו שנמצא בה דבר של ערוה, או דבר של כשפים, אלא מתוך שרואים את הפגין בצוארי הן יודעין שבשבילן אני מחזרת.
כך אמר משה לפני הקב"ה: רבון העולם! כתוב בתורתך מפני מה איני נכנס לארץ שלא יהו ישראל אומרים, דומה לנו שזייף משה את התורה, או אמר דבר שלא נצטוה.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: חייך, שאני כותב שלא היתה, אלא על המים, הדא הוא דכתיב (שם כז): כאשר מריתם פי במדבר צין.
ר' שמעון
משלו משל למה הדבר דומה?
למלך, שמהלך בדרך ובנו עמו על קרוכין, כיון שהגיעו למקום צר נהפכה קרוכין על בנו, נסמית עינו, נקטע ידו, נשברה רגלו.
כיון שהיה המלך מגיע לאותו מקום היה מזכיר ואומר: אוי לי! כאן ניזוק ברי! כאן נסמית עינו! כאן נקטעת ידו! כאן נשברה רגלו!
כך הקב"ה מזכיר בתורתו שלשה פעמים מי מריבה, כלומר כאן הרגתי את משה, כאן הרגתי את אהרן, כאן הרגתי את מרים, הדא הוא דכתיב (תהלים קמא): נשמטו בידי סלע שופטיהם ושמעו אמרי כי נעמו.
רב נחמן אמר: מלך, זה משה, דכתיב: ויהי בישורון מלך.
אמר הקדוש ברוך הוא למשה: אני מניתיך מלך על ישראל. דרכו של מלך להיות גוזר ואחרים מקיימין, כך תהא גוזר וישראל מקיימין, הדא הוא דכתיב: צו את בני ישראל:
ה [משה זכה למלכות בזכות התורה]
גְּבָרִים כתיב, שכלם גברים ואין בהם נקבה.
עלה חכם, זה משה, שנאמר (שמות יט): ומשה עלה אל האלהים.
(משלי כא): ויורד עוז מבטחה
ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן
רבי יהודה אומר: עוז, זו תורה.
מבטחה, שבטחונן של מלאכים שהיו סבורין שלהם נתנה התורה, עד שאמר להם הקב"ה:
ולא תמצא בארץ החיים.
ור' נחמיה אומר: עוז זו תורה.
מבטחה, שבטחונה בה ומתן שכרה בצדה.
ורבנן אמרו: עוז, זו תורה.
מבטחה, שכל מי שיגע בה, בטוח שגוזר ואחרים מקיימין.
כך אמר הקדוש ברוך הוא למשה: הרבה יגעת בתורה, אלא תהא גוזר וישראל מקיימין, הדא הוא דכתיב: צו את בני ישראל:
ו [אינו בדין שיהא קלוסי עולה?]
רבי ורבנן
רבי אומר: כתוב אחד אומר (איוב כה): היש מספר לגדודיו.
וכתוב אחד אומר (דניאל ז): אלף אלפים ישמשוניה.
וכתוב אחד אומר (תהלים סח): רכב אלהים רבותים אלפי שנאן אדני בם סיני בקדש?!
אלא הרי זה מספר גדוד אחד, אבל לגדודיו אין מספר.
ורבנן אמרי: כתוב אחד אומר: היש מספר לגדודיו.
וכתוב אחד אומר: אלף אלפין ישמשוניה?!
אלא עד שלא חרב בית המקדש היה קלוסו של הקב"ה עולה משלם.
כיון שחרב בית המקדש כביכול, מיעט הקדוש ברוך הוא פמליא שלו.
ואמר הקב"ה: אינו בדין שיהא קלוסי עולה, כמו שהיה עולה.
(איוב כח): ועל מי לא יקום אורהו
מי בא מכל באי עולם ואומר: לא האיר לי חמה ביום ולא האיר לי לבנה בלילה!
אתה מאיר לעליונים ולתחתוני ולכל באי עולם ואתה מתאוה לאורן של ישראל, הדא הוא דכתיב: צו את בני ישראל:
ז [חלונות של בית המקדש כדי להוציא אורה גדולה]
אמר רבי לוי:
משל למלך, שבנה לו טרקלין ועשה חלונותיו מקטינות מבחוץ ומרחיבות מבפנים, כדי להכניס אורה לתוכה, אבל חלונות של בית המקדש לא היו כן, אלא מקטינות מבפנים ומרחיבות מבחוץ, כדי להוציא אורה גדולה.
ר' שמעון בן יהוצדק שאל לר' שמואל בר נחמן:
בשביל ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה מהיכן אורה יצא לעולם?
אמר לו: נתעטף הקדוש ברוך הוא כשלמה והבהיק כל העולם כולו מזיו הדרו.
אמר לו: בלחישה.
אמר לו: מקרא מלא הוא, שנאמר (תהלים קד): עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה, ואת אומר לי בלחישה?!
אמר: כשם שאמרוה בלחישה, כך אמרתי לך בלחישה.
אמר רבי ברכיה: אלולי שדרשה ר' יצחק ברבים לא היה אפשר לאומרה.
וקמי מן כן, מה הוון אומרין?
אמר רבי ברכיה בשם ר' יצחק: ממקום בית המקדש משם אורה יוצאת לעולם, הדא הוא דכתיב (יחזקאל מג): והנה כבוד אלהי ישראל בא מדרך הקדים וקולו כקול מים רבים והארץ האירה מכבודו ואין כבודו, אלא בית המקדש, כמה דאת אמר (ירמיה יז): כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו:
ח [הדלקת הנרות לזכות את ישראל - ג]
ר' אבינא אמר: הגלגל הזה של חמה, אחד ממשמשי הוא ובשעה שיוצאה לעולם אין כל בריה יכולה ליזון עיניו ממנה, הדא הוא דכתיב (דניאל ז): נהר דינור נגד ונפק מקדמוהי, ולאורך אני צריך?!
אמר רבי אחא (ישעיה מב): ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר לא (בראתי): [צויתי], אלא לזכותך.
ר' אבינא אמר אוחרי: הברק הזה אחד מתולדות האש של מעל הוא, והוא מסוף העולם ועד סופו, מבהיק אורו ולאורך אני צריך?!
אמר ר' אחא: ה' חפץ למען צדקו היך דקדמוי.
ר' ברכיה אמר: הגלגל הזה של עין אין אדם רואה מתוך הלבן שיש בו, אלא מתוך השחור. אמר הקב"ה: מה מתוך חשיכה בראתי לך אורה ולאורך אני צריך?!
אמר רבי אחא: ה' חפץ למען צדקו.
ר' ברכיה אמר אוחרי (בראשית א): והארץ היתה תוהו ובוהו.
מה כתיב בתריה?
ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור.
אמר הקדוש ברוך הוא: מה מתוך חשיכה בראתי לך אורה ולאורך אני צריך?!
אמר ר' אחא: וכו'.
ורבנן אמרי תרתי: אמר הקב"ה לולד כל אותן תשעה חדשים שהיית במעי אמך אני הייתי מאיר לך ולאורך אני צריך?!
ורבנן אמרי אוחרי (דניאל ב): הוא גלי עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא.
אמר הקדוש ברוך הוא: נהורא שרא גבי ולאורך אני צריך?!
ט [המאורות מאירים בציווי ה']
ומה הקדוש ברוך הוא עושה להם?
מורה לפניהם חצים ומהלכים לאורם, הדא הוא דכתיב (חבקוק ג): שמש ירח עמד זבולה לאור חציך יהלכו לנוגה ברק חניתך.
וכתיב (יואל ב): שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם.
ר' הושעיא בריה דר' שמלאי דקסרין, בשם ר' יצחק בר זעירא: לעולם אין גלגל חמה שוקע עד שהוא נעשה כמין חרדל של דם.
מאי טעמא?
(תהלים יט): והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כגבור לרוץ אורח.
ואין אורח, אלא של נשים, כמה דאת אמר: (בראשית יח): חדל להיות לשרה אורח כנשים.
אמר רבי לוי: בכל יום ויום הקב"ה יושב בדין על גלגל חמה ולבנה שאין מבקשים לצאת להאיר לעולם.
מה הם אומרים?
הבריות מקטרגין לנו הבריות משתחוים לנו.
אמר ר' יוסטא בר שונם:
מה הקדוש ברוך הוא עושה להם?
יושב עליהן בדין ויוצאין ומאירין לעולם בעל כרחן, הדא הוא דכתיב (צפניה ג): בבקר בבקר משפטו יתן לאור, לא נעדר.
מהו לא נעדר?
לא פסק (שם): ולא יודע עול בשת לא בהתין, אלא סגדין להון, חמין להון לקיין לא בהתין, הדא הוא דכתיב (ויקרא כד): ויקחו אליך שמן זית:
י [שמן הזית להדלקת הנרות]
אמר רבי אבין:
משל למלך שמרדו בו לגיוניו ולגיון אחד משלו לא מרד בו.
אמר המלך: אותו לגיון שלא מרד בי ממנו יעשו דוכסין, ואיפרכין, ואיסטרליטין.
כך אמר הקב"ה: הזית הזה הביא אורה לעולם בימי נח, הדא הוא דכתיב (בראשית ח): ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה.
מהו טרף?
קטיל, כמה דאת אמר: (שם לז): טרוף טורף יוסף.
אמר ר' ברכיה: אלו לא קטלתיה אילן רב הוה מתעבדא.
ומהיכן הביאתו?
ר' אבא בר כהנא אמר: מהר המשחה הביאתו.
ר' לוי אמר: משבשושי ארץ ישראל הביאתו הדא דאינון אמרי: ארעא דישראל לא לקת במוי דמבולא, הוא שהקדוש ברוך הוא אומר לה על ידי יחזקאל (יחזקאל כב): בן אדם אמור לה את ארץ לא מטוהרה היא.
אר' יוחנן: אפילו אסטרובלין של רחים נמחו במים.
ר' ברכיה אמר: שערי גן עדן נפתחו לה ומשם הביאתו.
א"ל ר' איבו: אלו מגן עדן הביאתו לא היה לה דבר מעולה יותר להביא כגון: קנמון ובלסמון, אלא רמז רמזה לו ואמרה לו: מרי נח! מר מזה מתחת ידו של הקב"ה ולא מתוק מתחת ידך:
יא [בזכות נר תמיד]
אמר רבי אלעזר בן שמוע: בזכות יערך תנצלו מן (ישעיה ל): כי ערוך מאתמול.
אמר ר' חנין: בזכות להעלות נר תמיד אתם זוכים להקביל פני נרו של מלך המשיח.
מה טעם?
(תהלים קלב): שם אצמיח קרן לדוד וגו'.
ואומר (שם קכב): שמחתי באומרים לי בית ה' נלך.
|
