|
פרשה לה: אם בחוקותי תלכו - ונתתי גשמכם בעתם
א [חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך]
ר' הונא, בשם ר' אחא אמר: חשבתי מתן שכרן של מצות והפסדן של עבירות, ואשיבה רגלי אל עדותיך.
ר' מנחם חתנא דר' אלעזר בר' אבינא אמר: חשבתי מה שכתבת לנו בתורה: אם בחקותי תלכו
ומה כתיב תמן?
ונתתי שלום בארץ.
ואם לא תשמעו לי
מה כתיב תמן?
ויספתי ליסרה אתכם.
ר' אבא בריה דר' חייא, בשם ר' יונתן אמר: חשבתי ברכות חשבתי קללות.
ברכות מאל"ף ועד תי"ו קללות מן וי"ו ועד ה"א ולא עוד, אלא שהן הפוכות.
אמר רבי אבין: אם זכיתן הריני הופך לכם קללות לברכות.
אימתי?
כשתשמרו את תורתי, הדא הוא דכתיב: אם בחקותי תלכו:
ב [אשרי דרכי ישמרו]
אם בחקותי תלכו, הדא הוא דכתיב (משלי ח) ועתה בנים שמעו לי ואשרי דרכי ישמרו, מדבר ביעקב, דכתיב ביה (בראשית כח): וידר יעקב נדר לאמר.
רבנן ור' אסי, רבנן אמרי: על הכל השיבו הקדוש ברוך הוא ועל הפרנסה לא השיבו.
אם יהיה אלהים עמדי, א"ל: והנה אנכי עמך.
ושמרני, א"ל: ושמרתיך.
בדרך הזה אשר אנכי הולך, א"ל: בכל אשר תלך.
ושבתי בשלום אל בית אבי, א"ל: והשיבותיך אל האדמה הזאת.
ועל הפרנסה לא השיבו.
אמר רבי אסי: אף על הפרנסה השיבו, דכתיב (שם כז): כי לא אעזבך ואין לשון עזיבה האמורה כאן, אלא לשון פרנסה, כמה דאת אמר: (תהלים לז) נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם.
דבר אחר:
אע"פ שזרעו ובניו הם מבקשים לחם לא ראיתי לאותו צדיק אביהם נעזב מיראתו של הקב"ה.
אמר רבי הושעיא: אשרי ילוד אשה שכך שומע מפי בוראו.
אמר רבי חנינא בר פפא: אשרי ואשריכם כשנתקיימו כל התנאין הללו שהתניתי עמכם.
אמר רבי אחא: אף לבניו אמר כן שנאמר: ועתה בנים שמעו לי אשרי ואשריכם לכשתקיימו כל התנאים הללו שהתניתי עמכם.
אימתי?
כשתשמרו את תורתי שנאמר: אם בחקותי תלכו:
ג [הקב"ה הקדים לקיים מצוות לפני נתינתם]
אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא גוזר גזירה הוא מקיימה תחלה, הדא הוא דכתיב (ויקרא יט): מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני ה', אני הוא שקיימתי מצות עמידת זקן תחלה אם בחקתי תלכו:
ד [החוקים שחקק ה']
חקים שבהם חקקתי את השמש ואת הירח, שנאמר (שם לא): כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה.
חקות שבהם חקקתי את הים, שנאמר: (משלי ח): בשומו לים חקו.
חוקות שבהם חקקתי את החול, שנאמר (ירמיה ה): אשר שמתי חול גבול לים.
חוקים שבהם חקקתי את התהום, שנאמר (משלי ה) בחוקו חוג על פני תהום.
חוק וחוג לגזירה שוה:
ה [החוקים נגד היצה"ר]
אמר ר' לוי:
משל למקום אדרימון שהוא משובש בגייסות.
מה עשה המלך?
הושיב בו קוסטרינוס בשביל לשמרו.
כך אמר הקב"ה: תורה קרויה אבן ויצר הרע קרוי אבן.
תורה קרויה אבן, שנאמר: (שמות כד): את לוחות האבן והתורה והמצוה.
יצה"ר קרוי אבן, דכתיב (יחזקאל לו) והסירותי את לב האבן מבשרכם.
תורה אבן יצר הרע אבן, האבן תשמור את האבן:
ו [החוקים מביאים לחיי העוה"ב]
תני, בשם ר' אלעזר: הסייף והספר ניתנו מכורכין מן השמים.
אמר להם הקדוש ברוך הוא: אם שמרתם מה שכתוב בספר זה הרי אתם ניצולים מן הסייף, ואם לאו סוף שהוא הורג אתכם.
והיכן הוא משמען של דברים?
שנאמר (בראשית ג): ויגרש את האדם לשמור את דרך עץ החיים.
את דרך, זו דרך ארץ ואח"כ עץ החיים זו תורה.
תני בשם רשב"י: הככר והמקל ניתנו מכורכין מן השמים.
אמר להם: אם שמרתם את התורה הרי ככר לאכול.
ואם לאו הרי מקל ללקות בו.
היכן הוא משמעו של דבר?
(ישעיה א) אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו.
וחרבין תאכלו
אמר רבי אחא: צריכים ישראל לחרובא עבדון תתובא.
אמר ר' עקיבא: יאה מסכנותא לברתיה דיעקב, כערקא סומקא ברישא דסוסיא חיורא:
ז [ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם]
אמר רבי חמא ברבי חנינא: אם שמרתם את התורה הריני מעלה עליכם כאלו אתם עשיתם אותם.
ועשיתם אתם
אמר רבי חנינא בר פפי :אמר להם: אם שמרתם את התורה הריני מעלה עליכם, כאלו עשיתם עצמכם ועשיתם אותם.
תני, ר' חייא: הלמד לעשות לא הלמד שלא לעשות.
הלמד שלא לעשות נוח לו שלא נברא.
אמר רבי יוחנן: הלמד שלא לעשות נוח לו שנהפכה שליתו על פניו ולא יצא לאויר העולם.
אמר ר' אחא: הלמד ע"מ לעשות זוכה להקביל רוח הקודש.
מה טעם?
(יהושע א) למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח דרכך ואז תשכיל, ואין תשכיל אלא רוח הקדש, כמה דאת אמר: (תהלים פט): משכיל לאיתן האזרחי:
ח [ג' מתנות נתנו לעולם]
אמר ר' יונתן:
ג' נתנו מתנה לעולם:
התורה,
והמאורות,
והגשמים.
התורה מנין?
שנאמר: (שמות לא): ויתן אל משה ככלותו.
המאורות מנין?
שנאמר (בראשית א): ויתן אותם אלהים.
הגשמים מנין?
שנאמר: ונתתי גשמיכם בעתם.
ר' עזריה, בשם ר' שמעון בן לקיש אומר: אף השלום, דכתיב: ונתתי שלום בארץ.
ר' יהושע בן נחמיה אמר: אף הישועה, דכתיב (תהלים יח): ותתן לי מגן ישעך.
ר' יצחק ברבי מריון אמר: אף פרשת הים הגדול, דכתיב ביה (ישעיה מג): כה אמר ה' הנותן בים דרך, שאלמלא כן, כיון שאדם יורד לתוכו מיד מת.
ר' תנחומא אמר: אף ארץ ישראל, דכתיב (תהלים קה): ויתן להם ארצות גוים.
ורבנן אמרי: אף הרחמים, דכתיב (שם קו): ויתן אותם לרחמים.
ויש אומרים: אף נקמתו של אדום, דכתיב (יחזקאל כה): ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל:
ט [ונתתי גשמיכם בעתם: ברביעית]
ונתתי גשמיכם בעתם
ברביעית, אתה אומר ברביעית, או אינה אלא בערבי שבתות?!
אמרו אפילו שָׁנִים כשני אליהו.
והגשמים יורדין בערבי שבתות אינן אלא סימן קללה.
הא מה אני מקיים, ונתתי גשמיכם בעתם?
ברביעית:
י [ונתתי גשמיכם בעתם: בלילות]
ונתתי גשמיכם בעתם
בלילות.
בימי הורדוס המלך היו גשמים יורדין בלילות. בשחרית נשבה הרוח, נתפזרו העבים, זרחה החמה, נתנגבה הארץ, והיו פועלים יוצאים ועוסקין במלאכתן ויודעין שרצון אביהם שבשמים מעשיהם.
דבר אחר:
ונתתי גשמיכם בעתם
בלילי שבתות.
מעשה בימי שמעון בן שטח ובימי שלמצה המלכה שהיו גשמים יורדים בלילי שבתות, עד שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני הזיתים ועדשים כדינרי זהב, ובצרו מהם חכמים והניחום לדורות הבאים להודיע כמה חטא גורם, לקיים מה שנאמר: (ירמיה ה): עונותיכם הטו אלה וחטאתיכם מנעו הטוב מכם:
יא [ונתתי גשמיכם בעתם: בא"י]
ונתתי גשמיכם בעתם
לא גשמי כל הארצות.
מה אני מקיים (בראשית כח): ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך?
אלא שיהיה השבע בארץ ישראל ורעב בכל הארצות, ויהיו כל הארצות באין לוקחין מכם פירות ומעשרין אתכם בכספים, כענין שנאמר (שם מז): וילקט יוסף את כל הכסף.
כתיב (דברים לג) וכימיך דבאך, שיהיו כל הארצות דובאות כסף ומביאין לארץ ישראל:
יב [ברכת הגשמים]
ר' מאיר אומר: עד ב'.
ר' יוסי אומר: עד ג'.
על דעתיה דר' מאיר דאמר עד ב' יורה ומלקוש יורה במרחשון ומלקוש בניסן.
על דעתיה דר' יוסי דהוא אומר עד ג' יורה בכסליו ומלקוש בניסן, וגשמים באמצע, הרי ג'.
ר' דוסתאי ברבי ינאי אמר: הדא הוא דכתיב (איוב לז): כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם, הרי שלשה.
(שם) מטרות, שנים הרי ה'.
ורבנן אמרין: שבעה.
אילין חמשיתה: יורה ומלקוש יורה בכסליו ומלקוש בניסן הרי ז'.
אמר ר' אבהו: עבר הוינא קומי כנישתא דטרסיא דלוד ושמעית קליה דר' שמואל בר נחמני יתיב ודרש, רבנין בשם חזקיה אמר: בשעה שישראל עושין רצונו של הקב"ה פקידה אחת הוא פוקד הארץ ומיד הוא עושה.
מה טעמא?
(תהלים סה) פקדת הארץ ותשוקקה רבת תעשרנה, שהיא עושה לכם אחד לעשרה.
ר' ברכיה ורבי חלבו ורב פפי, בשם ר' אליעזר אמרי: פעמים שעושה בזכות איש אחד, בזכות עשב אחד, בזכות שדה אחת, ושלשתן בפסוק אחד שנאמר (זכריה י): שאלו מה' מטר בעת מלקוש ה' עושה חזיזים ומטר גשם יתן להם לאיש עשב בשדה.
לאיש, ולא לאנשים.
לעשב, ולא לעשבים.
לשדה, ולא לשדות.
(מלאכי ג) הביאו (את כל) המעשר אל בית האוצר וגו' ברכה עד בלי די
מהו עד בלי די?
ר' יונה בר אבא, בשם ר' יוחנן אמר: דבר (שם ) שאי אפשר לומר עליו די הוא ברכה.
ר' ברכיה ור' חלבו ור' אבא בר כהנא אמר, בשם רב: עד שיבלו שפתותיכם לומר דיינו, לפי שבעולם הזה גשמים טורדים לעולם.
יוצאי דרכים מצירין בהם,
מפרשי ימים מצירין בהם,
דורכי גתות וטחי גגות.
אבל לעתיד לבא הקדוש ב"ה עושה אותן ברכה.
מה טעמא?
(יחזקאל לד) ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו.
|
