|
פרשה ז: פרשת כי תבוא
א [חשיבותה של עניית אמן]
ולימדונו רבותינו: ואם היה יכול לענות שלא תיטרף דעתו, יענה.
למה?
מפני שאין גדול לפני הקב"ה יותר מאמן שישראל עונין.
אמר ר' יהודה בר סימון: אמן הזה, יש בו שלשה אספליאות.
שבועה,
וקבלה,
ואמנה.
שבועה מנין?
שנאמר (במדבר ה): והשביע הכהן וגו' ואמרה האשה: אמן אמן.
קבלה מנין?
שנאמר (דברים כז): ואמר כל העם אמן.
אמנה מנין?
שנאמר ( מלכים א א): ויען בניהו בן יהוידע את המלך ויאמר אמן כן יאמר ה'.
דבר אחר:
אמר רבי יודן: כל מי שעונה אמן בעוה"ז זוכה לענות אמן לעתיד לבא.
דבר אחר:
אמר ר' יהושע בן לוי: כל מי שנכנס לבתי כנסיות ולבתי מדרשות בעוה"ז, זוכה ליכנס לבתי כנסיות ולבתי מדרשות לעתיד לבא.
מנין?
שנאמר (תהלים פד) אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה.
דבר אחר:
אמר רבי יודן: כל מי ששומע בקול של תורה בעוה"ז, זוכה לשמוע באותו קול שכתוב בו (ירמיה לג): קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה וגו'.
א"ל משה לישראל: הואיל וכל מי ששומע לדברי תורה, כך הוא מתרומם בב' עולמות, הוו זהירים לשמוע דברי תורה.
מנין?
ממה שכתוב בעניין: והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך:
ב [אלהים נצב בעדת אל]
מהו אשרי אדם שומע לי?
אמר הקב"ה: אשריו לאדם, בשעה ששמועותיו לי.
מהו לשקוד על דלתותיי?
אמר הקב"ה: אם הלכת להתפלל בתוך בית הכנסת, אל תעמוד על הפתח החיצון להתפלל שם, אלא הוי מתכוון להיכנס דלת לפנים מדלת.
לשקוד על דלתי אין כתיב, אלא על דלתותיי, ב' דלתות.
ולמה כן?
שהקב"ה מונה פסיעתך ונותן לך שכר.
ומהו לשמור מזוזות פתחי?
אמר רבי יהודה בר סימא: וכי יש מזוזה בבתי כנסיות?!
אלא, מה המזוזה הזו, אינה זזה מהפתח, כך לא תהא זז מבתי כנסיות ומבתי מדרשות.
אמר הקב"ה: אם תעשה כן, דע שאתה מקבל פני השכינה.
מה כתיב אחריו?
(שם) כי מוצאי מצא חיים.
אמר הקב"ה: מי הוא זה שבא לבית הכנסת ולא מצא את כבודי שם?!
אמר רבי איבו: ולא עוד אלא שאתה עומד בבית הכנסת והקב"ה עומד עליך.
מנין?
שנאמר (תהלים פב): אלהים נצב בעדת אל.
אמר הקב"ה: ולא דייך, שאת מקבל פני השכינה בבית הכנסת, אלא שאתה יצא משם טעון ברכות!
מנין?
שנאמר (משלי ח): כי מוצאי מצא חיים ויפק רצון מה'. הוי, והיה אם שמוע תשמע וגו':
ג [לריח שמניך טובים]
רבנן אמרי: בחמשה דברים נמשלה התורה:
במים,
וביין,
ובדבש,
ובחלב,
ובשמן.
במים מנין?
(ישעיה נה) הוי כל צמא לכו למים.
ביין מנין?
שנאמר (משלי ט): ושתו ביין מסכתי.
בדבש ובחלב מנין?
(שיר ד) דבש וחלב תחת לשונך.
שמן מנין?
שנאמר (שם א): שמן תורק שמך.
מה השמן הזה, תחילתו מר וסופו מתוק.
כך הן דברי תורה אדם מצטער בהן בתחילה ועושה בהן אחרית טובה.
שנאמר (איוב ח): והיה ראשיתך מצער וגו'.
דבר אחר:
מה השמן הזה, חיים לעולם.
אף דברי תורה, חיים לעולם.
מה השמן הזה, אורה לעולם.
אף דברי תורה, אורה לעולם.
דבר אחר:
מה השמן הזה, אין יכול להתערב במשקין אחרים,
אף ישראל, אין יכולין להתערב בעובדי כוכבים.
מנין?
שנאמר (ויקרא ב): ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי.
דבר אחר:
מה השמן הזה, אפילו אתה נותן אותו בכמה משקין הוא נעשה עליון על כולם.
כך הן ישראל, עליונים על כל עובדי כוכבים, כמו שכתוב (דברים כז): ונתנך ה' אלהיך עליון על כל גויי הארץ.
דבר אחר:
והיה אם שמוע
אמר ר' יהושע דסיכנין, בשם רבי לוי: אמר הקב"ה: אם שמעת למצותי אף אני שומע תפילתך.
דבר אחר:
אמר ר' יהושע, אמר רבי נחמן: כל מי שבא לבית הכנסת ושומע דברי תורה, זוכה לישב בין החכמים לעתיד לבוא, שנאמר (משלי טו): אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין:
ד [לשמור ולעשות את כל מצותי]
אמר רבי שמעון בן חלפתא: כל מי, שלמד דברי תורה ואינו מקיים, עונשו חמור ממי שלא למד כל עיקר.
למה הדבר דומה?
למלך שהיה לו פרדס, הכניס לתוכו שני אריסים: אחד היה נוטע אילנות ומקצצן, ואחד לא היה נוטע כל עיקר ולא מקצצן.
על מי המלך כועס, לא על אותו שהיה נוטע ומקצצן!
כך, כל מי שלמד דברי תורה ואינו מקיים אותה עונשו חמור, ממי שלא למד כל עיקר.
מנין?
שנאמר (ישעיה כו): יוחן רשע בל למד צדק.
אבל אם למד ולא קיים, אינו נחנן.
הוי, לשמור ולעשות את כל מצותי:
ה [המקיים מצוות מתברך]
אמר רבי יצחק: בעיר, בשכר המצות שאתה עושה בעיר:
חלה,
וציצית,
וסוכה,
ונר שבת.
וברוך אתה בשדה
בשכר מצות שאתה עושה בשדה.
לקט,
שכחה,
ופאה.
רבנן אמרי: שתהא ברוך בעיר על ידי שנתברכת מן השדה, שנתנה הארץ את פרותיה.
ברוך אתה בבואך
אמר ר' יהודה בר סימון: המקרא הזה מדבר במשה.
בבואך, זה משה, בביאתו לעולם קירב רחוקים, זו בתיה בת פרעה.
וברוך אתה בצאתך
זה משה, ביציאתו מן העולם קירב רחוקים, זה ראובן.
מנין?
שנאמר (דברים לג) יחי ראובן ואל ימות.
דבר אחר:
ברוך אתה בבואך
בפרקמטיא שלך.
וברוך אתה בצאתך
בפרקמטיא שלך.
ודוד מפרשה (תהלים קכא): ה' ישמר צאתך ובואך.
דבר אחר:
ברוך אתה בבואך
בביאתך לעולם.
וברוך אתה בצאתך
ביציאתך מן העולם.
אמר רבי ברכיה: כתיב (קהלת ג): עת ללדת ועת למות וכי אין אנו יודעין שעת הוא שאדם נולד, ועת הוא שאדם מת?!
אלא אשרי אדם שעת מיתתו כעת לידתו.
מה בשעת לידתו נקי, אף בשעת מיתתו נקי. הוי, ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך:
ו [שלושה מפתחות בידי הקב"ה ]
מהו יפתח?
אמר רבי יונתן: ג' מפתחות בידו של הקב"ה ואין בריה שולטת עליהן, לא מלאך ולא שרף, ואלו הן:
מפתח של תחיית המתים,
ומפתח של עקרות,
ומפתח של גשמים.
מפתח של תחיית המתים, מנין?
שנאמר (יחזקאל לז): וידעתם כי אני ה' בפתחי את קברותיכם.
מפתח של עקרות, שנאמר (בראשית כט): ויפתח את רחמה.
ומפתח של גשמים, שנאמר: יפתח ה' לך את אוצרו הטוב.
דבר אחר:
יפתח ה' לך
רבנן אמרי: גדולה ירידת גשמים שהיא שקולה כתחיית המתים.
מנין?
שנאמר (הושע ו): ויבא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ.
מה כתיב (אחריו)?
(שם) יחיינו מיומים. לפיכך קבעוה בתחיית המתים שהיא שקולה כנגדה.
דבר אחר:
יפתח ה' לך
אמר רבי אליעזר בן יעקב: בשעה שהגשמים יורדין אף משא ומתן מתברך, שנאמר: לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך.
רבנין אמרי: אף הדגים מתברכים.
אמרו רבותינו: מעשה שתפשו דג א' בעכו, עד שלא ירדה הרביעה והיו שמין אותו ג' מאות ליטרין, ולא מצאו בו אלא ר'.
אמר להן זקן אחד: אילו ירדה הרביעה, היו מוצאין בו יותר.
משירדה הרביעה, תפשו דג אחד והיו שמין אותו ר' ליטרין, ומצאו בו ש'.
הרי אף הדגים מתברכים.
דבר אחר:
יפתח ה' לך
ראה כמה גדול ירידת גשמים.
רב יהודה בר יחזקאל: בשעה שהיה רואה את הגשמים יורדים, היה מברך: יתפאר ויתגדל ויתברך שמו של מי שאמר והיה העולם שהוא ממנה אלף אלפים ורבי רבבות של מלאכים על כל טיפה וטיפה שיורדת.
למה?
מכאן ועד הרקיע מהלך ת"ק שנה, והגשמים יורדין ואין טיפה מתערבת בחברתה.
דבר אחר:
גדולה היא ירידת גשמים, ששקולה כתחיית המתים.
כיצד?
בזו כתיב: פתיחה,
ובזו כתיב: פתיחה.
בזו כתיב: יד.
ובזו כתיב: יד.
בזו כתיב: שירה.
ובזו כתיב: שירה.
בתחיית המתים, כתיב (יחזקאל לז): בפתחי את קברותיכם.
ובירידת גשמים כתיב: יפתח ה' לך.
בתחיית המתים כתיב ( שם): היתה עלי יד ה'.
ובירידת גשמים כתיב (תהלים קמה): פותח את ידך.
בתחיית המתים כתיב (ישעיה מב): ירונו יושבי סלע
ובירידת גשמים כתיב (תהלים סה): יתרועעו אף ישירו:
ז [בזכות ישראל זכה העולם לטוב]
יפתח ה' לך
רבנן אמרי: אמר הקב"ה לישראל: בני! כל הטובות שבאות בעולם, בזכותכם הן באות.
כיצד?
הטל אינו יורד, אלא בזכותכם.
מניין?
שנאמר (בראשית כז): ויתן לך האלהים מטל השמים.
המטר אינו יורד, אלא בזכותכם.
מנין?
שנאמר: יפתח ה' לך את אוצרו הטוב.
אף השלום אינו בא לעולם, אלא בזכותכם.
מנין?
שנאמר (במדבר ו): וישם לך שלום, בזכותך.
מעשה בעובד כוכבים אחד, ששאל את ר' יוחנן בן זכאי, א"ל:
אנו יש לנו מועדות, אתם יש לכם מועדות.
אנו יש לנו קלנדה סטרגלים וקרטיסים, ואתם יש לכם פסח עצרת וסוכות.
אי זה יום שאנו ואתם שמחים?
א"ל ר' יוחנן בן זכאי: זה יום ירידת גשמים.
מנין?
שנאמר (תהלים סה): לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו.
מה כתיב אחריו?
(שם ק) מזמור הריעו לה' כל הארץ:
ח [השכינה שורה במקום שכל עם ישראל מצוי]
הלכה: אדם מישראל שעמד לקרות בתורה מהו שיהא מותר לו לקרות פחות מג' פסוקים?
כך שנו חכמים: הקורא בתורה לא יפחות משלושה פסוקים.
לימדונו רבותינו: למה התקינו שלא יפחות משלשה פסוקים?
כנגד אברהם יצחק ויעקב.
דבר אחר:
כנגד משה אהרן ומרים שניתנה תורה על ידיהן.
אמר רבי הושעיא: ראה הפחות בימי משה, מה שלא ראה יחזקאל גדול בנביאים.
בני אדם שדברה עימהם שכינה פנים בפנים, שנאמר (דברים ה): פנים בפנים דבר ה' עמכם וגו'.
אמר רבי שמעון בן יוחאי?
מנין אתה אומר?
אילו היו ישראל חסרים אפילו אדם אחד, לא הייתה השכינה נגלית עליהן, דכתיב (שמות יט): כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני.
מעשה ברבי, שהיה דורש בבית המדרש הגדול וכשהיה מבקש ליכנס לדרוש, היה אומר: ראו אם נתכנסו כל הקהל.
ומהיכן אתה למד?
ממתן תורה.
מנין?
שנאמר (דברים ד): באמור ה' אלי הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי.
דבר אחר:
רבנן אמרי: את מוצא כשנתן הקב"ה למשה את התורה, בקריאה נתנה לו.
מנין?
שנאמר (שמות יט): ויקרא ה' למשה אל ראש ההר ויעל משה.
אף משה רבנו כשבא לשנות את התורה לישראל אמר להם: כשם שקיבלתי את התורה בקריאה, כך אני מוסר לבניו בקריאה.
מנין?
ממה שכתוב בעניין (דברים כט): ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אליהם:
ט [ישראל נקראים בנים בזכות התורה]
מהו אם תקח אמרי?
אמר רבי הונא, בשם ר' אחא: אמר הקב"ה לישראל: בני! לא תהא תורתי עליכם כאדם שיש לו בת בוגרת והוא מבקש לכנוס אותה אצל מי שמוצא.
מהו, אם תקח אמרי?
אם יהא לכם זכות אתם מקבלים את תורתי שמלאכי השרת נתאוו לה, ולא נתתי אותה להם.
מניין?
שנאמר (תהלים סח) מלכי צבאות ידודון ידודון.
ומה הוא אומר ונות בית תחלק שלל?
אמר לפניו: רבש"ע! הניה שיש לך בעליונים אתה מחלק אותה לתחתונים?!
הוי, אם תקח אמרי, אם יהא לך זכות.
ומהו מצותי תצפון אתך?
אמר רבי אבא בר כהנא: אמר הקב"ה: אתם צופנים לי תורה ומצות בעוה"ז, ואני צופן לכם שכר טוב לעוה"ב, שנאמר (שם לא): מה רב טובך אשר צפנת ליראיך.
דבר אחר:
אם תקח אמרי
אמר רבי יהודה בר שלום: אמר הקב"ה לישראל:
אימתי אתם נקראים בני?
כשתקחו אמרי.
למה הדבר דומה?
למלך שאמר לו בנו: סיימני בתוך המדינה שאני בנך.
א"ל אביו: מבקש אתה שידעו הכל שאתה בני, לבוש פורפירא שלי ותן עטרה שלי בראשך, וידעו הכל שאתה בני.
כך אמר הקב"ה לישראל: מבקשים אתם שתהיו מסוימין שאתם בני, עסקו בתורה ובמצות והכל רואים שאתם בני.
הדא אימתי אתם בני?
משתקחו אמרי.
אמר רבי: כשהיו ישראל במדבר היה מהלך עמוד הענן לפניהם והיה עשן המערכה ועשן הקטורת עולה, והיו שני זיקוקין של אש יוצאין מבין שני בדי הארון, והיו שורפים לפניהם את הנחשים ואת העקרבים, והיו אומות העולם רואים אותם והיו אומרים: אלוהות הן אלו כל תשמישן אינו אלא באש.
אמר להם משה: וכל השבח הזה שעשה לכם הקב"ה ע"י שקבלתם תורתי בסיני. הוי ( דברים כט): ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אליהם וגו'.
אמר להם: היו יודעים כל נסים שעשה לכם הקב"ה ראיתם בעיניכם.
במצרים עשה לכם ועיניכם רואות.
מנין?
שנאמר (שם ד): המסות הגדולות אשר ראו עיניך.
מהו המסות?
המכות, ממסות גופיהן של מצרים.
מהו ואותות?
רבנן אמרי: שהיו נרשמות על גופיהן: דם, צפרדעים וכנים.
מהו והמופתים?
שהיו המכות מפתות אותן.
כיצד?
לשלושים יום הייתה באה המכה והייתה עושה ז' ימים והלכה לה, והיו נרווחין עשרים ושלשה ימים בין מכה למכה ולא היו חוזרין בהן. הוי, שהיו מפתות אותן:
י [ישראל לא התפללו על משה שיכנס לארץ]
מהו ולא נתן ה' לכם לב לדעת?
אמר רבי יצחק: בשעה שעמדו ישראל על הר סיני ואמרו ( שמות כד): כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, אמר הקב"ה (דברים ה): מי יתן והיה לבבם זה להם, שמעו ישראל ושתקו.
אמר רבי יהודה בן לוי:
למה הדבר דומה?
לְחַבָּר אחד קשה שראה עכנא אחת קשה.
אמר: מי יוכל לחבר את זו?
אמרו לו: ולא את החבר?! הכל ממך!
כך, כיון שאמר הקב"ה: מי יתן והיה לבבם זה להם, היה להן לומר: רבש"ע! אתה תן! לפיכך אמר משה: ולא נתן ה' לכם לב לדעת.
דבר אחר:
מי יתן
אמר רבי מאיר:
מי גדול, הגנב או הנגנב?
הוי אומר: הנגנב גדול, שהוא יודע שהוא נגנב ושותק.
כך כתיב (תהלים עח): ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו, כביכול, והוא אומר: מי יתן והיה לבבם זה להם.
דבר אחר:
ולא נתן ה' לכם לב לדעת
אמר רבי שמואל בר נחמני: בשביל עצמו.
א"ל משה: את הדבר הזה.
כיצד?
שני דברים גזר הקב"ה: אחד על ישראל ואחד על משה.
אחד על ישראל בשעה שעשו אותו מעשה.
מנין?
שנאמר (דברים ט): הרף ממני ואשמידם.
ואחד על משה בשעה שביקש משה ליכנס לארץ ישראל, אמר לו הקב"ה: לא תעבור את הירדן הזה ומשה ביקש מן הקב"ה לבטל את שתיהן.
אמר לפניו: רבש"ע! סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך, ובטלה של הקב"ה ונתקיימה של משה.
מניין?
שנאמר (במדבר יד): סלחתי כדברך.
כיון, שבא ליכנס לא"י התחיל אומר (דברים ג): אעברה נא ואראה את הארץ הטובה.
אמר לו הקב"ה: משה! כבר בטלת את שלי וקיימתי את שלך!
אני אמרתי: ואשמידם!
ואת אמרת: סלח נא!
ונתקיים שלך, ואף עכשיו מבקש אני לקיים את שלי ולבטל את שלך!
א"ל הקב"ה: משה! אין אתה יודע מה לעשות?! אתה רוצה לאחוז את החבל, בשני ראשין.
א"ל: אם אעברה נא אתה מבקש לקיים, בטל סלח נא!
ואם סלח נא אתה מבקש לקיים, בטל אעברה נא!
אמר ר' יהושע בן לוי: כיון ששמע משה רבנו כך, אמר לפניו: רבש"ע! ימות משה ומאה כיוצא בו ולא תינזק ציפורנו של אחד מהם.
אמר רבי שמואל בר יצחק: כיון שנטה משה למות ולא בקשו עליו רחמים שיכנס לארץ, כנס אותן והתחיל מוכיחן.
א"ל: אחד פדה ס' ריבוא בעגל, וס' ריבוא לא היו יכולין לפדות אדם אחד?!
הרי ולא נתן ה' לכם לב לדעת.
אמר להם: אי אתם זכורים כל מה שהנהגתי אתכם במדבר?!
שנאמר ( שם כט): ואולך אתכם מ' שנה במדבר וגו':
יא [לא בלו שלמותיכם מעליכם]
אמר רבי יוסי בר חנינא: מה שהיה עליהן לא בלו, אבל מה שהיה להן בתוך התיבות נתבלו.
דבר אחר:
לא בלו שלמותיכם
ר' אלעזר בנו של רשב"י שאל את ר' שמעון בן יוסי חמיו: כלי קורייס יצאו עם ישראל במדבר?!
א"ל: אותן הבגדים שהיו עליהן מה שהלבישו אותן מלאכי השרת בסיני, לפיכך לא נתבלו. א"ל: ולא היו גדילין והיו הבגדים קטנים להם?!
א"ל: אל תתמה על זו.
החילזון הזה כשגדל מלבושו גדל עמו.
א"ל: ולא היו צריכין תכבוסת?!
א"ל: הענן היה שף בהן ומלבנן.
א"ל: ולא היו נשרפים מן הענן שהוא אש?!
א"ל: אל תתמה על זו אסיטון הזה, אין מגהצין אותו אלא באש. אף בגדיהם שהיו מעשה שמים היה הענן שף בהן ואינו מזיקן.
א"ל: ולא היו עושין מאכולת?!
א"ל: במיתתן לא נגעה בהן רמה, בחייהן על אחת כמה וכמה!
א"ל: ולא היה ריחן רע מכוח הזיעה?!
א"ל: היו מתענגים בנאות דשאים של באר והיה ריחן מפעפע בכל העולם.
מנין?
שנאמר (שיר ד): וריח שלמותיך כריח לבנון.
וכל השבח הזה מהיכן?
ממעין גנים באר מים חיים:
דבר אחר:
ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר
אמר רבי יהודה: בוא וראה ענותנותו של הקב"ה.
בנוהג שבעולם אדם יש לו בן והוא טוענו, אם מצער אותו מיד הוא משליכו.
כביכול הקב"ה אינו כן, אלא היו ישראל במדבר מ' שנה, והיו מכעיסין אותו והוא טוענן.
מנין?
שנאמר (דברים א): במדבר אשר ראית וגו'.
דבר אחר:
אמר ריש לקיש: מהו אשר נשאך?
נשאן וגידלן שעשה אותן כאלוהות, שנאמר (תהלים פב): אני אמרתי אלהים אתם.
דבר אחר:
אמר רשב"י: בנוהג שבעולם אדם אם יש לו בן נותנו לשפחה שתניקהו. ואם אין לו שפחה נותנו למניקה.
וכמה היא מניקה אותו?
ב' וג' שנים.
כביכול הקב"ה אינו כן, אלא ( ישעיה מו): ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול וגו'.
א"ל הקב"ה: בני, חייכם! כשם שגידלתי אתכם בעוה"ז, כך אני מגדיל ומייקר אתכם לעתיד לבוא.
מנין?
שנאמר (ירמיה לא): הבן יקיר לי אפרים וגו':
|
