|
תוכן השער:
'שירת הים' ב'פסוקי דזמרה' - נס וטבע יחדיו? ניסי קריעת הים אינם ראויים להיכלל ב'פסוקי דזמרה' 'שירת הים' ב'פסוקי דזמרה' - רקע היסטורי 'שירת הים' כחטיבת תפילה נפרדת |
כִּי יַעֲקב בָּחַר לו יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתו (תהילים קלה ד)
'שירת הים' ב'פסוקי דזמרה' - נס וטבע יחדיו?
ניסי קריעת הים אינם ראויים להיכלל ב'פסוקי דזמרה'
העיקרון המאפיין את תפילות 'פסוקי דזמרה' השונות הוא רעיון השבחת המציאות האפורה והקשה. עקבנו אחר עיקרון זה לאורך כל התפילות המרכיבות את 'פסוקי דזמרה': ב'יהי כבוד' מודגשת הברית הבלתי ניתנת להחלפה בין הקב"ה לעמו, כגורם מנחם ומעניק משמעות לייסורים הרבים של העם היהודי. ב'הללויה שירו לד' שיר חדש' מודגש הניצחון הרוחני של עם ישראל ותורתו על אף הייסורים הפיסיים, וכך גם בשאר המזמורים והברכות. האזכור של נס קריעת הים ברצף זה של תיאורי מציאות, מפתיע. קריעת ים סוף היא אחד הניסים המפורסמים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל, ושילובה בין ברכות 'פסוקי דזמרה' חריג.
פסוקי 'קריעת הים' החותמים את 'פסוקי דזמרה' מורכבים משלושה חלקים שונים: החלק הראשון - ברכת 'ויברך דוד', המבוססת על ציטוט פסוקים מספר 'דברי הימים א'.1 פסוקים אלה פותחים את טכס הכתרת שלמה למלך במקום דוד אביו.2 הפסוקים אינם קשורים לקריעת הים, וכפי שיוסבר להלן, הם קשורים לברכת 'ישתבח', החותמת את 'פסוקי דזמרה'. החלק השני בפסוקי 'קריעת הים' הוא פסוקי הפתיחה של מעמד כריתת האמנה של נחמיה ועם ישראל בספר 'נחמיה'.3 חלק זה מתאר השתלשלות היסטורית, מבחירת אברהם עד קריעת ים סוף. החלק האחרון מורכב מ'שירת הים'4 ומפסוקי הפתיחה לשירה.5
קיימת סתירה בין המעורבות האלוקית בקריעת הים באמצעות נס לבין רעיון האל שמתגלה רק באמונתו הפעילה של האדם ונחבא ביומיום. 'פסוקי דזמרה' מאופיינים לכל אורכם כתפילות טבע ולא כתפילות ניסים, ולכן לא ניתן לכלול בהן את החלקים השני והשלישי של 'פסוקי קריעת הים', שעניינם האירועים ההיסטוריים הקשורים לקריעת ים סוף. החלק ראשון, תפילת 'ויברך דוד', עוסקת בשבח לקב"ה, ויכולה לשמש גם כשבח מקדים לתיאור קריעת הים וגם כהמשכם של מזמורי השבח של 'פסוקי דזמרה'.
'שירת הים' ב'פסוקי דזמרה' - רקע היסטורי
הרמב"ם מוסיף "וקורא השירה עד סופה כמנהג המקום". כלומר, אמירת 'שירת הים' או אי אמירתה הוא בהתאם למנהג הקהילה ומנהג המקום. הרמב"ם מזכיר הלכה זו גם ב'הלכות תפילה':8 "יש מקומות שנהגו בהן לקרות בכל יום, אחר שמברכין 'ישתבח' 'שירת הים' ואחר כך מברכין על 'שמע', ויש מקומות שקורין שירת 'האזינו', ויש יחידים שקורין שתי השירות, הכל לפי המנהג". כאמור, אמירת 'שירת הים' או שירת 'האזינו' מיוסדת על שוני במנהגים במקומות שונים, ולא על עיקר תקנת 'פסוקי דזמרה'.
הרמב"ם בוחר להדגיש את ההפרדה בין 'שירת הים' לשאר 'פסוקי דזמרה', כי בעוד כל 'פסוקי דזמרה' נאמרים בין 'ברוך שאמר' ל'ישתבח', 'שירת הים' או שירת 'האזינו' נאמרות לאחר ברכת 'ישתבח', כלומר, כחלק נפרד מ'פסוקי דזמרה'.
'שירת הים' כחטיבת תפילה נפרדת
בספר 'אוצר דינים ומנהגים'10 מצוין כי ב'סידור רב עמרם השלם'11 מופיעה הערה לאחר הפסוק האחרון של תפילת 'ויברך דוד'. וזה תוכן ההערה:
"בימי הקדמונים כשהגיעו כאן, היה שליח ציבור עומד ומתחיל 'ישתבח', וכשבא הגאון ר' משה מלוקה בן ר' קולונימוס בימי המלך קארלא למדינת מגנציא, היה מנהיג בני דורו לומר עד ד' אחד ושמו אחד, כי גדול הדור היה ואין דבר נעלם ממנו".הערה זו מיוחסת על-ידי 'אוצר דינים ומנהגים' למאה השלש-עשרה, לפיה אנו למדים כי המנהג ששלט בציבור של אותו מקום ובאותה תקופה היה לומר רק את תפילת 'ויברך דוד' ללא תוספות, כפי שמופיע ברמב"ם. ר' משה מלוקה ניסה לשנות את המנהג ולהוסיף את אמירת 'שירת הים' לפני ברכת 'ישתבח'. במבט היסטורי ברור שנסיונו צלח. היום, העדות כולן אומרות את 'שירת הים' בסוף 'פסוקי דזמרה'.
מכל האמור עולה כי 'שירת הים' והתפילות הסמוכות לה אינן חלק אינטגרלי של תפילות 'פסוקי דזמרה', והכללתן בתפילות אלו מבוססת על מנהג ישראל שכבש את מקומו בכל הנוסחים הנהוגים בעם ישראל. בניגוד ל'שירת הים', תפילת 'ויברך דוד' שייכת ל'פסוקי דזמרה', כפי שמציין הרמב"ם.
העובדה ש'שירת הים' אינה חלק מ'פסוקי דזמרה' בשעה שתפילת 'ויברך דוד' היא חלק ממנה, המשך טבעי למוטו המרכזי של 'פסוקי דזמרה': תפילת 'ויברך דוד' עוסקת בשבח לאלוקים בלי קשר להתערבות אלוקית ניסית, ואילו 'שירת הים' עוסקת, בעיקר, בהתערבות האלוקית החריגה בהיסטוריה. עובדה זו מסבירה לנו מדוע אין מקומה של 'שירת הים' בתפילה שעניינה שבח למציאות היומיום על-ידי המאמינים בד' ובתורתו. על רקע זה, תפילות 'קריעת הים' מופיעות ב'עבודה שבלב' כשער תפילה נפרד, העוסק בבחירת ד' בעם ישראל כמבשר בשורת מלכות ד' לעולם.
הערות:
1. 'דברי הימים א' פרק כט פסוקים י-יג.
2. החלק המרכזי בברכתו של דוד לד' אינו מוזכר בתפילת 'ויברך דוד', ועיקרו הודייה לד' על הזכות שנפלה בחלקו של דוד להשתתף בנדבת המקדש שיבנה בנו שלמה.
3. 'נחמיה' פרק ט פסוקים ה-יא.
4. 'שמות' פרק טו.
5. 'שמות' פרק יד פסוקים ל-לא.
6. רמב"ם 'משנה תורה' 'סדר תפילות כל השנה' סוף 'ספר אהבה'.
7. 'טור' חלק 'אורח חיים' סימן נא.
8. רמב"ם 'משנה תורה' הלכות 'תפילה' פרק ז הלכה יג.
9. בהערותיו על 'סדר התפילות' ואף 'הלכות תפילה' לרמב"ם.
10. 'אוצר דינים ומנהגים' ערוך ע"י יהודה דוד אייזענשעיין עמוד 113 ערך 'ויברך דוד'.
11. בסידור 'הרוקח' עמוד קצד מופיעה גם הערה זאת ב'סודות התפילה' לפני תפילת 'ויברך דוד'.
