משנה ג'

המקיף את חברו משלוש רוחותיו, וגדר את
הראשונה ואת השנייה ואת השלישית, אין
מחייבין אותו.
רבי יוסי אומר: אם עמד וגדר את הרביעית,
מגלגלין עליו את הכול.

ביאור

המקיף ... משלוש רוחותיו: שיש לו 3 שדות סביב שדה חברו, כמו בציור:



וגדר ... השלישית: העמיד גדר ב-3 גבולותיו עם שדה חברו ונמצא שדה חברו מגודר מאליו.
אין מחייבין אותו: אין החבר נדרש להשתתף בהוצאות הקמת הגדר הזו.

(א) ... בבקעה (שדה תבואה נחשבת, בדרך כלל, כ...) מקום שנהגו שלא לגדור, (אלא אם יש מנהג ידוע לגדור, ולכן...) אין מחייבין אותו (את המסרב להשתתף בהוצאות הקמת גדר ששכניו לשדה מבקשים להעמיד) (משנה ב בפרקנו).

במשנתנו מובאות דעותיהם של 2 תנאים - תנא קמא (התנא ששמו לא צוין) ורבי יוסי - אודות זכותו של בעל שדה לחייב את שכנו להשתתף בהוצאות הקמת גדר בין שדותיהם.

שאלות

1. לדעת תנא קמא, הפוטר מתשלום את המוקף מ- 3 רוחותיו, מה יהיה הדין אם המקיף בגדר גם את הרוח הרביעית? היעזר במקור הזה:
(ב) תנן: "המקיף את חברו משלוש רוחותיו, וגדר את הראשונה, ואת... השלישית, אין מחייבין אותו."
הא (נובע מזה ש...) אם גדר את הרביעית, מחייבין אותו (בב"ב ד,ב).
2. מסקנה זו סותרת לכאורה את ההלכה "אין מחייבין אותו" שבמשנה ב (מקור א'). האם משנתנו חולקת על זו שלפניה בדין "בקעה" (שדה תבואה)?
להלן תשובת רש"י לשאלה זו. עיין בה, וכתוב אותה בלשונך:
(ג) ואף על גב דאמרינן לעיל דסתם בקעה, מקום שנהגו שלא לגדור הוא (ואם כן, למה יחויב כאן, כשהוקף מ- 4 רוחותיו?).
הני מילי בין בקעה לבקעה (שדה לשדה) וכותל גבוה ד' אמות, לשם הוא דלא בעינן (איננו צריכים), דליכא (כי אין) "היזק ראייה." אבל בשביל היזק בהמות, שלא ייכנסו לשדה, צריך לגדור (בגובה של...) עשרה טפחים, המונע מליכנס הבהמות (רש"י בהגהה בסוגייתנו).
3. נסכם את ההבחנה בטבלה:

סוג הגדר תכליתה דין מוקף מארבע רוחותיו הטעם
1 כותל 4 אמות למניעת היזק ראייה אין מחייבין אותו סתם "בקעה", מקום ש...
2 גדר 10 טפחים למניעת כניסת בהמות   בדבר זה נהגו

4. אם אמנם, משנתנו מדברת בגדר נגד בהמות, שבזה, כאמור, נהגו, למה לא יחויב המוקף להשתתף בהוצאות הגדר, כאשר הקיפוהו ב- 3 רוחותיו?

ביאור

אם עמד: ראה מקור ד'.
מגלגלין... הכול: מחייבים אותו במחצית הוצאות כל הגדר.

5. מן הדיוק שלמעלה עולה, שתנא קמא מחייב את המוקף כשהוקף מ- 4 רוחותיו. ומהי דעת רבי יוסי בנדון?
לכאורה קיימת הסכמה בין שני התנאים, שהרי שניהם מחייבים. אם כן, למה אמרה המשנה "רבי יוסי אומר", כרומזת שדעתו איננה כדעת תנא קמא"? היעזר בתשובתך במקור הזה:
(ד) ... מאי איכא (איזה הבדל הלכתי יש) בין ת"ק לרבי יוסי?
ת"ק סבר (שמחייבים אותו רק ב) דמי קנים בזול (אף שהקיפו בגדר יקרה!), ורבי יוסי סבר: לפי מה שגדר... אמר רב יהודה, אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי... לפי מה שגדר, לא שנא (בין אם...) עמד ניקף (והקיף בעצמו רוח רביעית), לא שנא (ובין אם) עמד מקיף (והקיף אותו ברוח הרביעית) (בב"ב ד,ב).
6. השלם את הטבלה:

התנא דעתו במוקף מ- 4 רוחותיו טעמו ההלכה
1 תנא קמא   יכול לטעון: "לדידי די בזה"  
2 רבי יוסי      
(ה) ארבע שדות היו לו לרבינא סביב שדהו של רוניא, וגדרן.
אמר לו: "תן לי חלקך בהוצאות הגדר". לא נתן לו.
אמר לו: "תן לי (לפחות) לפי קנים בזול". לא נתן לו.
אמר לו: "תן לי (לפחות) שכר שמירת שדך". לא נתן לו.

יום אחד היה רוניא גודר (מלקט) תמרים מן הדקל שבשדהו.
אמר רבינא לפועל שלו: "לך וקח אשכול תמרים מן הדקל של רוניא, בפניו."
הלך לקחת. הרים רוניא עליו את קולו.
אמר לו רבינא: "בזה גילית דעתך שנוח לך בגדר שעשיתי לך."
הלך ותבע אותו אצל רבא.
אמר לו רבא לרוניא: "לך ופייס את רבינא במה שיתפייס, ואם לא, אדון
אותך כרבי יוסי, המחייב 'לפי מה שגדר'" (בב"ב ד,ב-ה,א).
7. למה, לדעתך, לא תבע רבינא את רוניא מיד, כשסירב בתחילה?

8. דין "לפי מה שגדר", המחייב את המוקף לשלם את מחצית מחיר הגדר, מעורר קושי: האם זה הוגן להכריח אדם לשאת בהוצאות גדר מפוארת ויקרה, שהוקף בה בניגוד לרצונו? ההלכה שבמקור הבא מיישבת את הקושי הזה. עיין בה, וכתוב אותה בלשונך.
(ו) אם מתחילה אמר לו ניקף (למקיף): לא אתן לך כלום, דלדידי סגי לי (כי לי די) ב"נטורא בר זוזא" (בשמירה ששווה מעט ביותר), דהיינו גדר של קוצים, אינו נותן לו אלא דמי נטורא בר זוזא, אפילו לא אמר לו כן, אלא לאחר שגדר השלישית, כיוון שאמר לו קודם שגדר הרביעית (שולחן ערוך, חושן משפט .(ח,חנק
9. השלם את הטבלה הבאה לפי מקור ו':

דברי המוקף זמן האמירה הדין הטעם
"לא אתן לך אלא נטורא בר זוזא" 1 לפני גדירת הרביעית    
2 אחרי גדירת הרביעית "לפי מה שגדר"  

משנה ה'

כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל החצרות ראויות לבית שער.
כופין אותו לבנות לעיר חומה ודלתיים ובריח.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל העיירות ראויות לחומה.
כמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר? שנים עשר חודש.
קנה בה בית דירה, הרי הוא כאנשי העיר מיד.

ביאור

כופין: בני החצר המשותפת.
אותו: זה את זה, להשתתף בהוצאות בנייה של...
בית שער: תא שמירה לשומר בפתח החצר, למניעת כניסתם של בני רשות הרבים.
ודלת: לנעילת החצר.
(ז) ... והא (והרי) ההוא חסידא (חסיד) דהווה רגיל אליהו (הנביא), דהווה משתעי(מדבר) בהדיה (עמו).
עבד (עשה החסיד) בית שער, ותו (ויותר) לא משתעי בהדיה (לא נראה אליהו אליו, כי במעשהו הקשה על העניים להתקרב אל ביתו, לקבלת צדקה).
(* מן הסיפור הזה עולה ש"בית שער" איננו דבר טוב, וקשה על משנתנו) לא קשיא: ... הא (מקרה החסיד) דפותחת דידיה מגואי (שהמפתח שלו מבפנים, ואין העניים יכולים להיכנס), והא (ובמשנתנו) דפותחת דידיה מבראי (שהמפתח שלו מבחוץ, והעניים יכולים לפתוח וליכנס) (בב"ב ז,ב).

שאלות

1. איזו מסקנה מוסרית עולה ממקור זה? רבן שמעון בן גמליאל חולק על תנא קמא, אך בלשונו שבמשנתנו לא הובהר מה הן החצרות הראויות ומה הן חצרות שאינן ראויות. הברייתא שלהלן מסייעת לנו בזה:
(ח) תניא: רבן שמעון בן גמליאל אומר: ... חצר הסמוכה לרשות הרבים, ראויה לבית שער, ושאינה סמוכה לרשות הרבים אינה ראויה לבית שער.
2. נמק הבחנה זו של רשב"ג.

3. הצע טעם לדעת תנא קמא המחייב תמיד בית שער.

4. השלם את הטבלה:

התנא המחויבים בבית שער הטעם ההלכה
1 תנא קמא כל החצרות בשעת לחץ נדחקים בני רה"ר גם לחצרות הרחוקות  
2 רשב"ג    

ביאור

כופין: בני העיר מחייבים.
אותו: זה את זה.
חומה... ובריח: להגנת העיר מפני אויב.

5. גם בהלכה זו מסייג רבן שמעון בן גמליאל את דברי ת"ק, אך שוב אין בלשונו במשנה שלנו פירוט ההבחנה שלו, וגם כאן אנו מסתייעים בברייתא, כדלהלן:
(ט) תניא: רבן שמעון בן גמליאל אומר: ... עיר הסמוכה לספר (לגבול) ראויה לחומה, ושאינה סמוכה לספר אינה ראויה לחומה.
ורבנן (למה ת"ק מחייב תמיד)?
זמנין דמקרו ואתי גייסי (פעמים שכוחות אויב חודרים אל פני המדינה). (בב"ב ז,ב).
6. השלם את הטבלה:

התנא הערים החייבות בחומה הטעם ההלכה
1 תנא קמא     כתנא קמא
2 רשב"ג רק הסמוכות לספר  
(י) תניא: (אם בא תושב לעיר, כעבור...) שלושים יום לתמחוי (חייב להשתתף בהוצאות האכלת העניים);
שלושה חודשים לקופה (של צדקה);
שישה (חודשים) לכסות (לקניית בגדים לעניים);
תשעה (חודשים) לקבורה (להוצאות קבורת נפטרים עניים);
שניים עשר (חודשים) לפסי העיר (לחזק קרשי דלתות העיר)
(תוספתא, פאה ד, בבא בתרא ח, א).

(יא) כופין בני העיר זה את זה לעשות חומה, דלתיים ובריח לעיר ולבנות להם בית הכנסת ולקנות ספר תורה, נביאים וכתובים, כדי שיקרא בהם כל מי שירצה מן הציבור.
כל הדברים הצריכים לשמירת העיר, לוקחים מכל אנשי העיר ... חוץ מתלמידי חכמים, (מפני) שאין תלמידי חכמים צריכים שמירה, (מפני) שתורתם משמרם (שולחן ערוך, חושן משפט קסג, א,ד).
7. עיין בספר תהלים קכז, א, וגלה את הקשר בין חציו השני של הפסוק לבין מקורות ט-י.