|
|
משנה ג'
|
לא יפתח אדם חנות של נחתומין ושל צבעין תחת
אוצרו של חברו ולא רפת של בקר. באמת ביין התירו, אבל לא רפת בקר. חנות שבחצר, יכול למחות בידו ולומר לו: איני יכול לישון מקול הנכנסין ומקול היוצאין. עושה כלים, יוצא ומוכר בתוך השוק. אבל אינו יכול למחות בידו ולומר לו: איני יכול לישון לא מקול הפטיש ולא מקול הריחיים ולא מקול התינוקות. |
ביאור
|
חנות של נחתומין: מאפייה.
ושל צבעין: מצבעה. תחת אוצרו של חברו: מתחת למחסן אוכלין או משקין של החבר המצוי מעליו, כי עשנן קשה להם. ולא רפת של בקר: גם רפת אסור לעשותה מתחת למחסן של השכן. באמת: המלה "באמת" משמשת לתנא לפתוח בה הלכה ישנה, הכוללת פרט שאין דינו ככלל. ביין: כאשר לשכן שלמעלה יש מחסן של יין. התירו: לפתוח חנות של צבעין ושל נחתומין מתחתיו. אבל לא: אך לא התירו. רפת בקר: לעשות רפת בקר מתחת לאוצר היין. |
(יב) תנא: ביין התירו מפני (שעשן הנחתומין והצבעין) משביחו, ולא רפת בקר, מפני (שהריח) מסריחו (בב"ב כ,ב).
שאלות
1. נסכם:
| אוצר של... | מאפייה או מצבעה מתחתיו | רפת מתחתיו | |||
|---|---|---|---|---|---|
| הדין | הטעם | הדין | הטעם | ||
| 1 | יין | ||||
| 2 | שאר אוכלין ומשקין | עשנן קשה | אסור |
(יג) תנא: אם הייתה רפת קודמת לאוצר, מותר (בב"ב כ,ב).
ביאור
|
חנות שבחצר: אם בחצר יש חנות.
יכול: כל אחד מבני החצר. למחות: להתנגד ולטעון. מקול הנכנסין: או מתנועתם היתרה בחצר. |
(יד) יכול למימר ליה:מקול הפטיש: שהוא עושה בו מלאכתו בביתו.
אינון (הלקוחות שלך) אזלין ואתיין להכא (הולכים ובאים לכאן), בעיין לך (שואלים אודותיך), ולא משכחין לך (ואינם מוצאים אותך), ומרבין עלינו את הדרך (ירושלמי, הלכה ג).
מקול הריחיים: כמו בפטיש.
2. במה שונה קול הפטיש מקול הנכנסין, שבזה אינו יכול למחות ובזה יכול? הרי שניהם מפריעים לשכנים לישון! היעזר לתשובתך במקור שלפניך:
(טו) ... כיוון שמכה בפטיש בביתו, או בחנותו, אין השכנים יכולין לעכב על מה שאדם עושה בביתו; מה שאין כן בדינים הראשונים, שהנכנסין והיוצאין והקול מהן הוא בחצר המשותף לכולם, משום כך יכולים למחות בו מלעשות להם היזק בחצרם (סמ"ע קנו, ס"ק י).3. זכותו של בעל הפטיש להשמיע קולו חרף ההפרעה לשכנים מסויגת בכמה תנאים, כמובא במקור שלהלן. כתוב אותם, לאחר עיון, בלשונך:
(טז) חנות שבחצר... אינם יכולים למחות בידו... מקול הפטיש או הריחיים, מאחר שכבר החזיק לעשות כן, ולא מיחו בידו. (רמ"א: ויש אומרים דכל מה שעושה בחנותו ובביתו אפילו לכתחילה אינם יכולים למחות)... ודווקא בני אדם בריאים, אבל אם הם חולים, והקול מזיק להם, יכולים למחות. (שולחן ערוך, חושן משפט קנו,ב).ולא מקול התינוקות: ראה במקור הזה:
(יז) מאי שנא (למה שונה דין) הרישא (שיכול למחות מקול הנכנסין), ומאי שנא סיפא (שאינו יכול למחות מקול התינוקות)?... אמר רבא: סיפא אתאן לתינוקות של בית רבן, ומתקנת יהושע בן גמלא (בסיפא מדובר בתלמידים הלומדים תורה, ולגביהם יש תקנה מיוחדת, המבטלת את זכות המחאה)... ברם זכור אותו האיש לטוב, ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא, נשתכחה תורה מישראל (בב"ב כא,א).4. קרא בגמרא על משנתנו (בדף כא, א), וכתוב תיאור קצר על פעולותיו החשובות של יהושע בן גמלא.
5. השלם את הטבלה הזו:
| ההפרעה | הדין | הטעם | ||
|---|---|---|---|---|
| 1 | קול הנכנסין והיוצאין | |||
| 2 | קול פטיש וריחיים | 1 | אם לא מיחו בתחילה, אינו יכול למחות | |
| 2 | אם מיחו בתחילה, | |||
| 3 | אם שכן חולה, | נזק גדול | ||
| 3 | קול התינוקות | אם לומדים תורה, | ||
| ואם לומדים חול, יכול למחות | לא תיקנו בזה | |||
(יט) וכן יש לו ללמד תינוקות ישראל תורה בתוך ביתו, ואין השכנים יכולים למחות בידו... והוא הדין לכל מילי דמצווה, שאינם יכולים למחות בידו (שולחן ערוך, חושן משפט קנו,ג).6. כתוב דוגמה לדבר מצווה הדומה בהלכותיו להלכה שבשולחן ערוך, (במקור י"ט).
משנה ד'
|
מי שהיה כותלו סמוך לכותל חברו, לא יסמוך לו כותל אחר,
אלא אם כן הרחיק ממנו ארבע אמות. והחלונות מלמעלן ומלמטן ומכנגדן ארבע אמות. |
ביאור
|
מי שהיה... לכותל חברו: כבציור 1.
לא יסמוך לו כותל אחר: ממול לראשון, כבציור 2. אלא אם כן... ארבע אמות: בין 2 הכתלים יהיה רווח של 4 אמות. |
שאלות
1. איזו תועלת תצמח לראובן מהרחקה זו של שמעון? הרי זה בחצרו שלו, ומה אכפת לו לראובן? ראה במקור שלפניך:
(כ) מאי טעמא?2. חובת ההרחקה לצורך ה"דוושא" (דריסת הרגליים) איננה בכל מקרה, אלא, כאשר אי אפשר לעשותה בצדו של ראובן, או כאשר יש צורך בה בשני צדי הכותל כדי לחזקו. גלה תנאים אלו בלשון חכמינו שבמקור כא:
דדוושא דהכא מעלי להתם (שהדריסה של כאן מועילה לשם; פירוש: הרווח בין הכתלים מאפשר הליכה סמוך לכותל של ראובן, ובכך מתהדקת האדמה, וכותלו של ראובן יציב יותר) (בב"ב כב,ב).
(כא) אמר רב: לא שנו אלא כותל גינה (שבגלל הירקות בצדו של ראובן אי אפשר "לדווש" שם). אבל כותל חצר... סומך (כי אפשר "לדווש" בצדו של ראובן). רבי אושעיא אומר: אחד כותל גינה ואחד כותל חצר (בשניהם ירחיק ארבע אמות) ... ולא פליגי (ואינם חלוקים בדין חצר, אלא...): הא (דברי רב) בעיר ישנה (עתיקה, שהכתלים שבה יציבים כבר), והא (דברי רב אושעיא) בעיר חדשה (שכתליה חלשים עדיין, וטעונים חיזוק משני צדיהם) (שם).3. השלם את הטבלה:
| הכותל | הדין | הטעם | |
|---|---|---|---|
| 1 | כותל של גינה | אי אפשר "לדווש" בצד של ראובן | |
| 2 | כותל חצר בעיר ישנה | ||
| 3 | כותל חצר בעיר חדשה | מרחיק |
(כב) במה דברים אמורים?4. כתוב בלשונך את ההלכות המתחדשות לנו בדברי השולחן ערוך שלמעלה (בהגה: הערותיו של רבי משה איסרליש ז"ל).
בכותל גינה או בעיר חדשה (אפילו) בכותל חצר.
אבל בעיר ישנה כבר נתחזקה, ובונה כנגדו בלא הרחקה. בכותל חצר)
הגה: ועד חמישים שנה מקרי (נקראת) העיר "חדשה".
ובית דירה דינו ככותל גינה (שולחן ערוך, חושן משפט קנה,יג).
והחלונות: אם בכותל השכן יש חלון.
מלמעלן... ארבע אמות: כדי למנוע "היזק ראייה" עליו לבנות את כותלו מעל החלון או מתחתיו ארבע אמות, וכן להרחיקו ארבע אמות, כדי שלא יאפיל עליו.
(כג) ואם בנה בצד החלון כותל מרווח אחת, מרחיק אותו מן החלון טפח בלבד, בתנאי שיגביהנו על החלון ארבע אמות, כדי שאם ישב עליו לא יראהו מן החלון, או שיעשה ראש הכותל חד, כדי שלא אפשר יהא לעמוד עליו. ואם בנה 2 כתלים משני צדי החלון, עושה ביניהם ארבע אמות, והחלון באמצע (הרמב"ם בפירוש המשנה).5. עיין בהלכה שבמקור הבא, וציין דין נוסף המתחדש לנו בה:
(כד) בנה כתלים משני צדי החלון, צריך להיות ביניהם רוחב ד' אמות, והחלון באמצע הארבע. ולא יסכך על גביהם, אלא אם כן הרחיק הסיכוך מהכותל שיש בו החלון ארבע אמות, כדי שלא יאפיל לו (שולחן ערוך, חושן משפט קנד,כג).
