כשרות הבית
הרב שלמה מן ההר
הוצאת השכל תשמ"ז
ביטול איסור
31. עקרונות
נתן האיסור טעם בהיתר, גם אם הוציא את האיסור, כל עוד טעמו ניכר בדבר המותר, נאסר גם המותר מדין תורה. "טעם כעיקר - דאורייתא", ושיערו חכמים שרוב המאכלים אינם נותנים טעם בכמות העולה עליהם פי שישים, ולכן קבעו מידה אחידה לעניין ביטול דבר האסור, שההיתר יהיה פי 60 מהאיסור.
כל זה לעניין איסור. אבל לעניין עונש - אינו לוקה ואינו חייב כרת ולא קרבן עד שיאכל את ממשו של האיסור.
בסוגי התערובות של איסור והיתר אנחנו מבחינים הבחנות אלה:
מין במינו: שני דברים דומים, שהאחד אסור והאחד מותר. לדוגמה: בשר טרף שנתערב בבשר כשר, במקרה כזה אין מעבר טעם, שהרי הטעם של שניהם שווה.
מין בשאינו מינו: שני מינים שונים שנתערבו, ויתכן שהאסור ייתן טעם במותר.
כאן אנו מבדילים בין -
יבש ביבש
לבין יבש בלח או לח בלח.
יבש אינו גורם למעבר טעם לדבר יבש, אבל אם אחד משני המתערבים לח, או אם שניהם לחים, יש מעבר טעם.
32. ביטול ברוב ובשישים
נתערבו מין באינו מינו, היה אחד המינים לח, או שניהם לחים, יש מעבר טעם, ולכן צריך מדין תורה 60 כדי לבטל את האיסור. היו שניהם יבשים, אין כאן מעבר טעם, האיסור בטל ברוב מדין תורה. בישלו את התערובת, יש מעבר טעם, חזר האיסור וניעור, ויש צורך שיהיה בהיתר כמות פי 60 מהאיסור כדי לבטלו. תערובת זו דינה מיוחד: כל עוד לא בישלוה, בטל האיסור ברוב. בישלוה, חזר האיסור וניעור, וצריך 60 לבטלם כדי שלא יטעו ויבשלו ויאסרו את התערובת, אסרו חכמים גם תערובת של יבש ביבש, מין בשאינו מינו, בשישים, כדי שלא יחשבו שהיא מותרת לחלוטין, ויבשלוה, ותאסר.
נמצא לפי דין תורה: כל איסור שנתערב יבש ביבש, בטל ברוב, וכל איסור שנתערב מין במינו, בטל ברוב, כיוון שבשני אלה אין האיסור נותן טעם בהיתר. נתערב איסור בהיתר, מין בשאינו מינו, לוש - יש מעבר טעם, וצריך בהיתר פי 60 מן האיסור כדי לבטלו.
מדרבנן גזרו שתי גזרות:
א. מין בשאינו מינו ויבש ביבש צריכים אף הם ביטול ב-60, שהרי אם יבשלו את התערובת יהיה צורך בביטול ב-60מדין תורה.
ב. מין במינו שנתערב לח בלח או לח ביבש - גם הוא צריך בטול ב- 60, גזרה שלא יבואו להחליפו בתערובת של מין בשאינו מינו, ושם צריך ביטול ב-60 מדין תורה.
נמצא עכשיו שכל איסור בטל ב-60, ורק מין-במינו שהוא יבש-ביבש בטל ברוב.
