1. השם "ציצית" מציין את הטלית הגדולה שמתעטפין בה בבית-הכנסת בשעת התפילה; הטלית-קטן ידוע בשם "טלית" סתם. מקפידים שהציצית והגדילים יהיו מצמר רחלים. כל אחד מהגדילים צריך שיהיה שזור משמונה חוטים.
2. סדר העטיפה - בתחילה עוטף את הראש בלבד, כשהפנים מגולים, וארבע כנפות הטלית לצד החזה. אח"כ אוחז בשתי הכנפות של צד ימין ומשליכן לאחוריו על כתפו השמאלית. ממתין מעט, אוחז בשתי הכנפות של צד שמאל ומשליך גם אותן על כתפו השמאלית, ממתין מעט, ומוריד הטלית על כל גופו, באותה שעה אומר "שוש אשיש בה'" וגו' עד "וככלה תעדה כליה" (ישעיה סא, י).
3. את הטלית-קטן מכינים מבד לבן. בארבע הכנפות תופרים כיסים שלתוכם מכניסים את הגדילים.
4. אין פושטים את הטלית-קטן אף בשעת השינה.
1. רוב בני העדה מניחים זוג אחד של תפילין, לפי סברת רש"י. חכמי העדה וזקניה מניחים שני זוגות תפילין, של רש"י ושל רבנו תם. הם מניחים אותם ביחד, תחילה מכניס בזרועו של רש"י ואח"כ של ר"ת; וכשכורך מניח את הרצועות של רש"י על הרצועות של ר"ת. וכן בתפילין של ראש, מניח תחילה של רש"י סמוך למצח ולמעלה ממנו של ר"ת. אף הרצועות היורדות על הכתפיים מניח של רש"י על של ר"ת.
2. בזמן הנחת תפילין של יד מכסה את הזרוע בטלית, מכניס את התפילין של יד בזרועו כשהמעברתא לצד הכתף, מברך ואח"כ מהדק את הרצועה, כורך אותה סביב הבית של התפילין, מושך אותה לזרוע וכורך שבע כריכות שלמות מסביב לזרוע. את התפילין של ראש מניחים בלי ברכה. אח"כ כורך שלוש כריכות על אצבעו האמצעית הנקראת "אמה", כריכה אחת בפרק האמצעי ושתי כריכות בפרק הסמוך לכף היד, ובאותה שעה אומר את הפסוקים "וארשתיך לי לעולם, וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים, וארשתיך לי באמונה, וידעת את ה'" (הושע ב, כא-כב). אחר כך הוא מהדק את הרצועה הימנית של תש"ר אל חגורתו ע"י העברתה (מלמטה למעלה) בצדה הפנימי של החגורה, ואילו את הרצועה השמאלית הוא מעביר מתחת לחגורתו מלמעלה למטה.
3. בעת חליצת התפילין עומד ומסיר תחילה את הכריכות שעל האצבע, יושב ומסיר שתים או שלוש כריכות מעל זרועו, עומד וחולץ תש"ר, יושב וחולץ התש"י. בתוך הכיס מניח התש"ר ואח"כ התש"י, כדי שיפגע בתש"י תחילה כשיבוא להניחן למחרת.
