"המנהג בירושלים לילך למערת שמעון הצדיק, בל"ג בעומר, אנשים נשים וטף, בשירים ושמחה, כי לפני המערה יש מישור הגדול מאד ונחמד ונאה, מלא עצי פרי תנובה ודשא כגן ה', ועושים תגלחת לבניהם, כשיתמלא להם ג' שנים ללידתם, ואוכלים ושותים ושמחים כיום מועד, ועומדים צפופים מרוב העם, ואחר כך נכנסים למערה עד שנתמלא ודולקים שם נרות הרבה. יצאה כת הראשונה, נכנסת כת שניה, וכן כל היום ההוא, ומשם הולכים למערת כלבא בן שבוע ולמערת הסנהדרין, וכשתי שעות בלילה חוזרים לבתיהם לשלום" (ס' שערי ירושלים לר"מ ריישר, לעמבערג תרל"א).

"בא"ה אמ"ה אשר קדשנו במצותיו וצונו על ספירת העומר".

"היום (למשל) אחד עשר יום לעומר, שהם שבוע אחד וארבעה ימים".

"הרחמן הוא יחזיר עבודת בית-המקדש למקומה, במהרה בימינו אמן".

"סגולה וסוד גדול לאחוז בידו מעט מלח בליל ראשון לספירת העומר".