"האידנא תלתא ותלתין יומי בעומרא דאינון ארבעה שבועי וחמשא יומין".

"הרחמן הוא ינחילנו יום שכולו טוב, יום שכולו ארוך, יום שהצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה, ויהי חלקנו עימהם".

"בערב פסח, אחר טבילת יום-טוב ולבישת בגדי יום-טוב, הולכים כל העיר בירושלם, אנשים ונשים וטף, וגם משאר עיירות וארצות הבאים לחוג את חג הפסח בירושלם, לפעמים יהיו כשלשת אלפים איש, ועושים בסדר המבואר, ואומרים סדר קרבן פסח לקיים ונשלמה פרים שפתנו, ואומרים תהילים ושאר תפלות המשברים את לב האדם, וקול הבוכים נשמע למרחוק מאד, ומתאנחים מקירות לבם, מיללים בקול מר בהעלות על לבבם במקום הקודש הזה, מה היה נעשה ביום הזה" (ס' שערי ירושלים לר"מ ריישר, לעמבערג, תרל"א).

"פעולות אל מה נוראות ועוצמת ידו מה רבה
רם על שבח והודאות ונעלה על כל מרכבה
גאה גאה על נבראות יום שת הים לחרבה
יתגדל עושה נפלאות ויתקדש שמיה רבא".

"פיקדון זה אני מפקיד בידך עד סוף הסעודה, עד בוא שעת האפיקומן. והיה אם ייגנב מעמך, עליך לשלם לי סך אלף לירה זהב!"

"מדוע אתה מצווה להסיר את הקערה לפני שאכלנו?", "מה נשתנה" וכו'.

האב: מאין באת?
הבן: ממצרים.
האב: ולאן אתה הולך?
הבן: לירושלים.
האב: והצידה לדרך היכן היא?
ומיד הבן שואל: "מה נשתנה" וכו'.

האב: דם.
המסובים: יחול על ראש המן!
האב: צפרדע.
המסובים: יחול על ראש עמלק!

(א) "מלך גואל ומושיע" - מאת הפייטן הבבלי ר' משה חוצין.
(ב) "נכון לבו איש הוא ירא" -מאת הפייטן הבבלי ר' נסים ב"ר צאלח יוסף מצליח.

"בא"ה אמ"ה אשר קדשנו במצותיו וצונו על ספירת העומר".

"היום (למשל) אחד עשר יום לעומר, שהם שבוע אחד וארבעה ימים".

"הרחמן הוא יחזיר עבודת בית-המקדש למקומה, במהרה בימינו אמן".

כדי שיראו התינוקות וישאלו. והנה נוסף להגבהת הקערה נוהגים שבעלת-הבית מסובבת אותה על ראשי כל בני-המשפחה, ואפילו על ראשו של התינוק הישן בעריסתו. סיבוב זה נעשה תוך קריאת הפסקה "מה נשתנה".

"ועתה ראיתי להרב חיד"א בככר לאדן קס"ב ע"א שכתב דמלשון ירושלמי מוכח שהיו נוהגים להצניע ד' מינים, וסיים הוא ז"ל שזה בתוך הים, שהיו עמי ד' מינים ראיתי פלאות בזה כשקט הים מזעפו. וכן בחתיכת מצה ממצה שהיא שמורה משעת קצירה, ואני הצעיר מנהגי שביום ע"פ אני מדליק מד' מינים בביעור החמץ והנשאר להחם התנור לצורך מצת מצווה של הלילה".