נחלת אבות
ביאור לפרקי אבות
הרב פתחיה מנקין
פרק ב, משנה יד
רבי אלעזר אומר הוי שקוד ללמוד תורה, ודע מה שתשיב לאפיקורוס, ודע לפני מי אתה עמל, ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך:
סיני ועוקר הרים
ראיתי בספר עטרת אבות שרצונו לומר שיהיה הלימוד בשקידה גדולה ובתשוקה עצומה ועל ידי זה יזכה לחכמת התורה, וכך מצינו בברייתא1 שהיה רבי אליעזר מתפאר בעצמו "מימי לא קדמני אדם בבית המדרש ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי" ע"ש, ועל כן זכה שהיה תלמודו מתקיים בידו, והיה כבור סוד שאינו מאבד טיפה כו', ע"ש. - אין כוונתו על רבי אלעזר בעל המאמר, כי זהו ר' אלעזר בן ערך, ובסוכה שם הוא ר' אליעזר בן הורקנוס.
והנראה לי דכבר כתבנו2 שאבא שאול בשם רבן יוחנן בן זכאי, ורבן יוחנן בן זכאי לא פליגי במעלות ר' אלעזר ור' אליעזר, אלא שכל אחד היה לו יתרון כנגד זולתו, ר' אליעזר בן הורקנוס היה סיני, ור' אלעזר בן ערך היה עוקר הרים, ולענין בקיאות היה ר' אליעזר הגדול מכולם, ולענין חריפות היה ר' אלעזר בן ערך גדול מכלם.
הנה מצינו שגם רב חסדא ורב ששת היו להם מעלות זה על זה, רב ששת היה סיני ורב חסדא עוקר הרים, ואמרו בגמ'3 רב ששת מרתע כוליה גופיה מפלפוליה דרב חסדא, ורב חסדא מרתען שפוותיה ממתנייתא דרב ששת. הרי שהמחודד יש לו מורא מהבקי, מפני שאפשר שידחה פלפולו מכח משנה ברייתא או תוספתא שאיננה ידועה לו, ולא עמד להבין טעמה, ולתרצה באופן שלא ידחה פלפולו.
וכלפי זה הוא שאמר רבי אלעזר בן ערך שהיה עוקר הרים, כמעיין המתגבר שהיה שקוד ללמוד תורה, לדעת המשניות הברייתות המקובלות למען תדע להעמיד פלפולך על בסיס נכון בל ימוט.
הידיעה להשיב מתוך התמדה בתורה
ראה מה שכתב למעלה וכאן אוסיף דברים.
הנה רבן יוחנן בן זכאי רבו היה מתווכח עם הצדוקים:
א. בבא בתרא קטו ע"ב, שהיו הצדוקים אומרים תירש הבת עם הבן, נטפל להם רבי יוחנן בן זכאי אמר להם שוטים מניין זה לכם כו'.
ב. במנחות ס"ה ע"א, שהיו בייתוסים אומרים עצרת אחר השבת נטפל להם רבי יוחנן בן זכאי אמר להם שוטים מניין לכם כו', ולא היה אדם משיבו, (וע' המדרש והמעשה פ' יתרו דברים נחמדים ומושכלים בביאור דברי' ז"ל).
ג. בבכורות ה ע"א, שאל קונטריקוס השר את רבן יוחנן בן זכאי בפרטן של לויים אתה מוצא כ"ב אלף וג' מאות כו'.
ד. במדבר רבה פי"ט (חקת), שאל עכו"ם אחד את רבן יוחנן בן זכאי אלו המעשים שאתם עושים במעשה פרה נראין כמין כשפים כו', א"ל לא ראית אדם שנכנסה בו רוח תזזית כו'.
ה. דברים רבה פ"ד, שאלו את רבי יוחנן בן זכאי מפני מה לוחות הראשונים מעשה שמיים ושניות מעשה אדם, כו' עי"ש.
ו. במדבר רבה פ"ז, עכו"ם אחד שאל את רבי יוחנן בן זכאי איזה הוא יום שאתם ואנחנו שמחים בו? א"ל זה יום ירידת גשמים.
הנה כל אלו התשובות הם פרי שקידתו הנפלאה של רבי יוחנן בן זכאי כמבואר4 שהיה שקדן נפלא ועצום.
ואולי לעומת השואלים שהיו בימים ההם כמו שמצינו5 שגם ר' יהושע בן חנניה חברו הרבה היה נשאל מאנשים שונים והיה משיב דברים נכוחים, עד שכאשר היה צריך ליפטר, שאלוהו תלמידיו מה הוי לן מצדוקים.
ועל זה אמר ר' אלעזר בן ערך, הוי שקוד ללמוד תורה הרבה, ועל ידי זה ודע מה שתשיב כו'.
התורה עמלה
על פי מה שאמר ר' עקיבא6 זמר בכל יום זמר בכל יום (רש"י - היה מסדר לימודך אף על פי שסדור בפיך כזמר והוא יגרום לך שתהא לעולם הבא בשמחה ובשירים ) - אמר רב יצחק בר אבדימי מאי קרא, שנאמר נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו, הוא עמל במקום זה ותורתו לו במקום אחר (רש"י - שמחזרת עליו ומבקשת מאת קונה למסור לו טעמי תורה וסדריה) - רבי עקיבא גם הוא היה עוקר הרים וייסר את עצמו במאמר זה, להועיל עצמו שיתגלו לו טעמי תורה ואמנם כן היה7. וגם ר' אלעזר בן ערך שהיה עוקר הרים כמעיין המתגבר, שמתחדשים לו על ידי פלפולו דברים חדשים כלפי עצמו וכיוצא בו שיהיה עמל בתורה, כי נפש עמל עמלה לו ועל ידי זהז יתחדשו דברים בטעמי התורה,- וזה דע לפני מי אתה עמל, שיזכה אותך להשיג טעמי התורה מלבד שכרך הצפון לעולם הבא שעל זה נאמן הוא לשלם לך שכר פעולתך, כדברי ר' עקיבא זמר בכל יום זמר בכל יום,- כפירש"י.
הערות:
1. סוכה כח ע"א.
2. לעיל מ"ח.
3. עירובין סז ע"א.
4. סוכה כח ע"א.
5. חגיגה ה ע"ב.
6. סנהדרין צט ע"ב.
7. מנחות כט ע"ב, ובתנחומא חוקת סי' ח ד"ה ויקחו אליך, דברים שלא נגלו למשה נגלו לר' עקיבא וחביריו, וכן בבמדב"ר פ' חקת פר' יט ד"ה ויקחו אליך.
