נחלת אבות
ביאור לפרקי אבות
הרב פתחיה מנקין
פרק ב, משנה ח
רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ומשמאי, הוא היה אומר: אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת. חמשה תלמידים היו לרבן יוחנן בן זכאי, ואלו הן; רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה ורבי יוסי הכהן ורבי שמעון בן נתנאל ורבי אלעזר בן ערך. הוא היה מונה שבחן, רבי אליעזר בן הורקנוס בור סיד שאינו מאבד טפה, רבי יהושע אשרי יולדתו, רבי יוסי חסיד, רבי שמעון בן נתנאל ירא חטא, ורבי אלעזר בן ערך מעין המתגבר. הוא היה אומר: אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ואליעזר בן הורקנוס בכף שניה מכריע את כולם. אבא שאול אומר משמו, אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ורבי אליעזר בן הורקנוס אף עמהם ורבי אלעזר בכף שניה מכריע את כולם:
החזקת טובה למי שלא למד
נראה לבאר על פי מה שראיתי במסכת תמורה1 "אמר רשע לצדיק מבקש אתה להחזיק לי טובה, לולא שאני רשע מאין היית ניכר, אילו היו כל בני האדם צדיקים לא היה לך יתרון". האדם נוצר ונברא שיעסוק וילמד תורה הרבה, כי ארוכה מארץ מדה2 ורחבה מצות ד' מאוד, לכן אם האדם למד תורה הרבה אין לו להחזיק טובה לעצמו על מה שלמד תורה הרבה, אחרי כי לכך נוצר, אולם החזקת הטובה היא לאותו שלא למד תורה והיה יושב ובטל מתלמוד תורה, כי על ידי זה ניכר שאתה למדת תורה הרבה.
התורה נותנת צורה ללומדה
זכרון מרוב חביבות
עיין ביין לבנון שפירש שהיה אצלו חביבות התורה עד שמרוב החביבות לא שכח דבר אחד מצד יוקר הדבר, וזה שבחו שדבר זה מבחירתו היה לחבב את התורה ולהוקירה, ע"ש5.
הכהן
ירמוז כי עם היותו כהן, וכהנים כועסים המה, ויתכן שישבר כלי בחמתו6 שלו או של חבירו, לכן אמר שהיה חסיד. ואמר רב יהודה7 "מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין", וכיון שקראו חסיד פשיטא שלא הזיק מעולם.
סיני ועוקר הרים
יש לומר דפליגי אי סיני עדיף או עוקר הרים עדיף, ורבי אליעזר בן הורקנוס סיני8, ורבי אלעזר בן ערך עוקר הרים, מצאתי כזה בדרך אבות9.
הנה מצאנו שגם רב חסדא ורב ששת היו להם מעלות זה על זה, רב ששת היה סיני ורב חסדא היה עוקר הרים, ואמרו בגמרא10 רב ששת מרתע כוליה גופיה מפלפולו של רב חסדא , ורב חסדא מרתע שפוותיה ממתנייתא דרב ששת, הרי שמחודד ירא מהבקי מפני שאפשר שידחה פלפולו מכח משנה ברייתא או תוספתא שאיננה ידועה לו, ולא עמד להבין טעמה, ולתרצה באופן שלא ידחה פלפולו.
דכלפי זה הוא שאמר ר' אלעזר בן ערך - שהיה עוקר הרים כמעיין המתגבר, שהוי שקוד ללמוד תורה11, לדעת המשניות הברייתות המקובלות, למען תדע להעמיד פלפולך על בסיס נכון לבל ימוט.
רבי אלעזר בן ערך ורבי אליעזר בן הורקנוס
פרט גם את רבי אליעזר בן הורקנוס, שאילולא כן היינו טועים לומר שכוונתו לא לשלול דברי רבי יוחנן שר' אלעזר בן הורקנוס מכריע הכף נגד כל חכמה ישראל - אלא שגם רבי אלעזר בן ערך יש לו מעלה נגד כל חכמי ישראל, לזה פרט את ר' אליעזר בן הורקנוס לאמר שרבי אלעזר בן ערך יש לו מעלה יתרה נגד כל חכמי ישראל גם בהיות רבי אלעזר בן הורקנוס בכף השניה.
הערות:
1. תמורה של שני גאוני עולם, ר' ישמעאל ור' עקיבא, הובא בפרדס הגדול סי' ז פרק ד. וכן באוצר המדרשים אייזנשטיין עמ' תקפ.
2. על פי איוב יא, ט.
3. דרוש מתג האומה
4. כלה רבתי פ"ה ה"ב.
5. בכרם פתחיה גפן א, ענף ב אות ח, מובאת תמונתו הרוחנית של ר' אליעזר, וכתב: "דברי התורה היו חשובים בעיניו בכל יום כחדשים, כאילו היום קבלום מהר סיני, וכל כך הייתה התורה חשובה בעינין, עד שכל הגה וכל דיבור וכל הלכה ששמע מפי רבותיו, היו כמונחים אצלו בקופסא ולא שכחם, ועל זה שבחו ר' יוחנן בן זכאי שהוא "בור סוד שאינו מאבד טיפה". אילו היה כח זכרונו טבעי, לא היה ראוי לשבחו, אבל מפני היותו בשביל החשבתו את דברי התורה, לכן ראוי הוא לשבח הזה- ומה מדויק הוא לשונו "בור סוד" - מסוייד בלתי טבעי שרק באופן מלאכותי אין טיפה נאבדת בו, וככה ר' אליעזר כח זכרונו בלתי טבעי, אלא בשביל אהבת תורה וחשיבותה"
6. שבת קה ע"ב.
7. ב"ק ל ע"א.
8. סוכה כח ע"א, שלא אמר דבר שלא שמע מרבותיו.
9. מובא לראשונה בדברי מחזור ויטרי (ח"ב עמ' 499).
10. עירובין סז ע"א.
11. פ"ב מי"ד.
