נחלת אבות

ביאור לפרקי אבות

הרב פתחיה מנקין

הרב הגאון פתחיה מנקין זצ"ל, היה מתמיד גדול מנערותו, למד ח"י שעות ביממה, והתפרסם שמו כ"פתחיה פולטאווער". בצעירותו למד בישיבת מיר, והיה סמוך על שלוחנו של רב העיר - האדר"ת. ולאחר מכן בישיבת לומז'ה, ובישיבת ראדין אצל בעל "החפץ חיים".

לאחר נשואיו שימש כרב בעיירות דאשקובקא, קניאז'יץ, קרוטשא, סעננא, בשנת תרצ"ג לאחר יסורים רבים ברוסיה עלה לארץ ישראל, וקבע את מקומו בפתח תקוה.

התמדתו העצומה לא הופסקה אפילו בימי מחלתו, וגם בעת תשות כוחו, המשיך לכתוב ולהגות בד"ת - אפילו לאחר שהרופאים נואשו ואמרו שמצבו מסוכן, המשיך לחדש ולכתוב דברי תורה,

בשנת תרצ"א בהיותו ברוסיא הסוביטית הצליח להבריח לארץ את כתב היד על אגדות הש"ס, הנקרא בשם "כרם פתחיה". הביאו לדפוס בנו הרה"ג משה צבי נריה זצ"ל, ובהסכמתו כתב מרן הרב קוק זצ"ל "ויחשב בין הספרים המצויינים רבי הערך שנתחברו בדורנו". לאחר מכן הודפס הספר "פרדס פתחיה" על פרשיות השבוע, ולבסוף הודפסו חדושים על רש"י בש"ס, ונקרא בשם "דעת רש"י".

באחרית ימיו עסק בסידור שלשה מספריו "פרדס פתחיה" (במדבר, דברים), חידושיו על הרמב"ם, ועוד כרך ב"כרם פתחיה".

לאחר עלותו לגנזי מרומים (י"ט טבת תש"ז) החל בנו, מו"ח, הרה"ג משה צבי נריה זצ"ל בהכנות להוצאת כרכי כתבי היד שנשארו לברכה. הספר הראשון שעסק בהכנתו היה "אורחות פתחיה" חדושי אורח חיים. למרות עומס השיעורים בישיבת "כפר הרא"ה", והפעילות הציבורית השתדל להוסיף ולהרבות בהערות ומקורות לספר, אולם עקב העלמות גליונות הדפוס, נשארו הדברים גנוזים. באחרית ימיו, כשהרגיש שקרוב הוא לבוא אל אביו, עשה מאמצים מרובים להדפיס את הספר "אורחות פתחיה". זכה והספר הובא אליו כבר בהיותו בבית הרפואה,ושמח שמחה גדולה במיוחד.

הספר נחלת אבות נמצא במספר כתבי יד, מכיוון שהדברים לא נכתבו כספר אחד, אלא מדי פעם נוספו פרושים חדשים, ובעלי סגנון שונה, יש פעמים שעיקר הדברים הם דרשנות לפרק, ויש פעמים שעיקר הדברים הם הסבר מדוע תנא מסויים מתאימים לו הדברים, כיצד אישיותו המיוחדת של התנא הביאתו לומר את משנתו המיוחדת.

השתדלתי לערוך ולסדר את הדברים, להוסיף הערות להקלת הקריאה.

יהי רצון שהקב"ה יזכנו להוסיף ולהגדיל תורה בכל מרחבי ארצנו הקדושה.