אגדות חז"ל | כתובות פרק ד

אַזְהָרָה לְמוֹצִיא שֵׁם רַע, מְנָא לָן? רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: (ויקרא יט) מִ"לֹּא תֵלֵךְ רָכִיל", רַבִּי נָתָן אָמַר: (דברים כג) מִ"וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע", וְרַבִּי אֶלְעָזָר, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר מֵהַאי? הַהוּא מִבָּעִי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר: "וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע", מִכָּאן אָמַר רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר: אַל יְהַרְהֵר אָדָם בַּיּוֹם וְיָבוֹא לִידֵי טֻמְאָה בַּלַּיְלָה. וְרַבִּי נָתָן, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר מֵהַאי? הַהוּא, אַזְהָרָה לְבֵית־דִּין שֶׁלֹּא יִהְיֶה רַךְ לָזֶה וְקָשֶׁה לָזֶה:

תַּנְיָא: (שמות כא) 'שְׁאֵרָהּ' אֵלּוּ מְזוֹנוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (מיכה ג) "וַאֲשֶׁר אָכְלוּ שְׁאֵר עַמִּי". 'כְּסוּתָהּ' כְּמַשְׁמָעָהּ. 'עֹנָתָהּ' זוֹ עוֹנָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (בראשית לא) "אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי". רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: 'שְׁאֵרָהּ' זוֹ עוֹנָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (ויקרא יח) "אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה". 'כְּסוּתָהּ' כְּמַשְׁמָעָהּ. 'עֹנָתָהּ' אֵלּוּ מְזוֹנוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (דברים ח) "וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ":

כִּי הֲווּ אַתּוּ לְקַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה, אָמַר לְהוּ: יָארוּד יָלְדָה, וְאַבְּנֵי מָתָא שַׁדְיָא. כִּי הֲווּ אַתּוּ לְקַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא, אָמַר לְהוּ: כְּפוּ לֵיהּ אַסִיתָא בְּצִבּוּרָא, וְלֵיקוּם וְלֵימָא: עוֹרְבָא בָּעִי בְּנֵי, וְהַהוּא גַּבְרָא לָא בָּעִי בְּנֵי. וְ'עוֹרְבָא' בָּעִי בְּנֵי? וְהָכְּתִיב: (תהלים קמז) "לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ", לָא קַשְׁיָא!אשתשר הָא בְּחִיוְרֵי, הָא בְּאוּכְמֵי:

אָמַר רַבִּי אִלָעִאי: בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ: הַמְבַזְבֵּזאַל יְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחֹמֶשׁ. תַּנְיָא נַמִּי הָכִי: הַמְבַזְבֵּז אַל יְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחֹמֶשׁ, שֶׁמָּא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁבִּקֵּשׁ לְבַזְבֵּז [יוֹתֵר מֵחֹמֶשׁ], וְלֹא הִנִּיחוּ לוֹ חֲבֵרָיו, וּמַנּוּ? רַבִּי יְשֵׁבָב וְאַמְרֵי לָהּ: רַבִּי יְשֵׁבָב, וְלֹא הִנִּיחוּ לוֹ חֲבֵרָיו, וּמַנּוּ? רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר רַב נַחְמָן, וְאִיתֵּימָא רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: מַאי קְרָא? (בראשית כח) "וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ", וְהָא לָא דָּמִי עִשּׂוּרָא בַּתְרָא לְעִשּׂוּרָא קַמָּא? אָמַר רַב אַשִּׁי: "אֲעַשְּׂרֶנּוּ", לְבַתְרָא כִּי קַמָּא:

[אָמַר רַב יִצְחָק: בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ, שֶׁיְּהֵא אָדָם מִתְגַּלְגֵּל עִם בְּנוֹ עַד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מִכָּאן וָאֵילָךְ, יוֹרֵד עִמּוֹ לְחַיָּיו. אֵינִי? וְהָא אָמַר לֵיהּ רַב לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת: בָּצִיר מִבַּר שִׁית לָא תְּקַבֵּל, בַּר שִׁית קַבֵּל, וְסָפִי לֵיהּ כְּתוֹרָא. אִין! סָפִי לֵיהּ כְּתוֹרָא, מִיהוּ אֵינוֹ יוֹרֵד עִמּוֹ לְחַיָּיו, עַד לְאַחַר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וְאִי בָּעִית אֵימָא: לָא קַשְׁיָא, הָא לְמִקְרָא, הָא לְמִשְׁנָה, דְּ]אָמַר אַבַּיֵּי: אָמְרָה לִי אֵם: בַּר שִׁית לְמִקְרָא, בַּר עֶשֶׂר לְמִשְׁנָה, בַּר תְּלֵיסַר לְתַעֲנִיתָא מֵעֵת לְעֵת, וּבְתִינוֹקֶת, בַּת תְּרֵיסַר. אָמַר אַבַּיֵּי: אָמְרָה לִי אֵם: הַאי בַּר שִׁית דְּטָרְקָא לֵיהּ עַקְרָבָא בְּיוֹמָא דְּמִשְׁלַם שִׁית לָא חַיִּי. מַאי אַסּוּתֵיהּ? מְרָרָא דְּדַיָּה חִיוַרְתָּא בְּשִׁכְרָא, נִשְׁפֵּיהּ וְנִשְׁקְיֵהּ. הַאי בַּר שִׁתָּא דְּטָרִיק לֵיהּ זִבּוּרָא בְּיוֹמָא דְּמִשְׁלַם שִׁתָּא, לָא חַיִּי. מַאי אַסּוּתֵיהּ? אַצְוָתָא דְּדִיקְלָא בְּמַיָּא, נִשְׁפֵּיהּ וְנִשְׁקְיֵהּ. אָמַר רַב קְטִינָא: כָּל הַמַּכְנִיס אֶת בְּנוֹ פָּחוֹת מִבֵּן שֵׁשׁ, רָץ אַחֲרָיו וְאֵינוֹ מַגִּיעוֹ. אִיכָּא דְּאַמְרֵי: חֲבֵרָיו רָצִין אַחֲרָיו וְאֵין מַגִּיעִין אוֹתוֹ. וְתַרְוַיְהוּ אִיתְנְהוּ; חָלִישׁ, וְגָמִיר. אִי בָּעִית אֵימָא: הָא דְּכָחִישׁ, הָא דְּבָרִיא:

"אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת". (תהלים קו) וְכִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת צְדָקָה בְּכָל עֵת? דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבְּיַבְנֶה, וְאַמְרֵי לָהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: זֶה הַזָּן בָּנָיו וּבְנוֹתָיו כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: זֶה הַמְגַדֵּל יָתוֹם וִיתוֹמָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַשִּׂיאָן. (שם קיב) "הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד", רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא: חַד אָמַר: זֶה הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וּמְלַמְּדָהּ. וְחַד אָמַר: זֶה הַכּוֹתֵב תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים וּמַשְׁאִילָן לַאֲחֵרִים. (שם קכח) "וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל". אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כֵּיוָן שֶׁבָּנִים לְבָנֶיךָ, שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל, דְּלָא אַתּוּ לִידֵי חֲלִיצָה וְיִבּוּם. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: כֵּיוָן שֶׁבָּנִים לְבָנֶיךָ, שָׁלוֹם עַל דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל, דְּלָא אַתּוּ לְאִנְצוּיֵי:

תָּנוּ רַבָּנָן: 'שְׁבוּיֵי מַלְכוּת' הֲרֵי הֵן כִּשְׁבוּיִין, 'גְּנוּבֵי לִסְטוּת' אֵינָן כִּשְׁבוּיִין. וְהָתַּנְיָא אִיפְכָא? 'מַלְכוּת' אַמַּלְכוּת' לָא קַשְׁיָא, הָא בְּמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הָא בְּמַלְכוּת בֶּן־ נֵצֶר. 'לִסְטוּת' אַלִּסְטוּת' לָא קַשְׁיָא: הָא בְּבֶן־נֵצֶר, הָא בְּלִסְטוּת דְּעָלְמָא. וּ,בֶן־נֵצֶר', הָתָם קָרִי לֵיהּ 'מֶלֶךְ', וְהָכָא קָרִי לֵיהּ 'לִסְטִים'? אִין! גַּבֵּי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, לִסְטִים הוּא, גַּבֵּי לִסְטִים דְּעָלְמָא, מֶלֶךְ הוּא:

אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינְנָא, לָא תֶּהֱוִי בַּעֲבוּרֵי אַחְסַנְתָּא, אֲפִלּוּ מִבְּרָא בִּישָׁא לִבְרָא טָבָא, דְּלָא יְדִיעַ מַאי זַרְעָא נָפִיק מִינֵיהּ, וְכָל שֶׁכֵּן מִבְּרָא לִבְרַתָּא: