גיטין פרק ו

תַּנְיָא, אִיסִי בֶּן יְהוּדָה הָיָה מוֹנֶה שִׁבְחָן שֶׁל חֲכָמִים: רַבִּי מֵאִיר, חָכָם וְסוֹפֵר. רַבִּי יְהוּדָה, חָכָם לִכְשֶׁיִּרְצֶה. רַבִּי טַרְפוֹן, גַּל שֶׁל אֱגוֹזִים. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, חֲנוּת מְיֻזֶּנֶת. רַבִּי עֲקִיבָא, אוֹצָר בָּלוּם. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, קֻפַּת הָרוֹכְלִים. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, קֻפָּה שֶׁל בְּשָׂמִים. מִשְׁנַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב קַב וְנָקִי. רַבִּי יוֹסֵי, נִמּוּקוֹ עִמּוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן, טוֹחֵן הַרְבֵּה וּמוֹצִיא קִמְעָא. תָּנָא: מְשַׁכֵּחַ קִמְעָא, וּמַה שֶּׁמּוֹצִיא, אֵינוֹ מוֹצִיא אֶלָּא סֻבִּין. וְכֵן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְתַלְמִידָיו: בָּנַי, שְׁנוּ מִדּוֹתַי, שֶׁמִּדּוֹתַי, תְּרוּמוֹת מִתְּרוּמוֹת מִדּוֹתָיו שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא.