שבת פרק כד

מִי שֶׁהֶחְשִׁיךְ (לו) בַּדֶּרֶךְ, נוֹתֵן כִּיסוֹ לְגוֹי (עוֹבֵד כּוֹכָבִים). וְאִם אֵין עִמּוֹ גוֹי (עובד כוכבים), מַנִּיחוֹ עַל הַחֲמוֹר. וְשָׁאֲלָה בַּגְּמָרָא עַל מִשְׁנָה זוֹ: אֵין שָׁם לֹא גוֹי (עובד כוכבים), וְלֹא חֲמוֹר, וְלֹא חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן, מַאי? אָמַר רַבִּי יִצְחָק: עוֹד אַחֶרֶת הָיְתָה, וְלֹא רָצוּ חֲכָמִים לְגַלּוֹתָהּ. מַאי, עוֹד אַחֶרֶת הָיְתָה? מוֹלִיכוֹ פָּחוֹת פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת. אַמַּאי לֹא רָצוּ חֲכָמִים לְגַלּוֹתָהּ? מִשּׁוּם: (משלי כה) "כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר, וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר". וְהָכָא מַאי "כְּבֹד אֱלֹהִים" אִיכָּא? דִּילְמָא אַתִּי לְאַתּוּיֵי אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בּוֹ בַּיּוֹם גָּדְשׁוּ סְאָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בּוֹ בַּיּוֹם מָחֲקוּ סְאָה. תַּנְיָא: מָשָׁל דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְקֻפָּה מְלֵאָה קִשּׁוּאִין וּדְלוּעִין, אָדָם נוֹתֵן לְתוֹכָהּ חַרְדָּל וְהִיא מַחֲזֶקֶת. מָשָׁל דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לַעֲרֵבָה מְלֵאָה דְּבַשׁ, נָתַן לְתוֹכָהּ רִמּוֹנִים וֶאֱגוֹזִים [וְהִיא] מְקִיאָה.

דָּרַשׁ רַבִּי יוֹנָה אַפִּתְחָא דְּבֵי נְשִׂיאָה, מַאי דִּכְתִיב: (משלי כט) "יֹדֵעַ צַדִּיק דִּין דַּלִּים", יוֹדֵעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכֶלֶב שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מוּעָטִים, לְפִיכָךְ שׁוֹהָה אֲכִילָתוֹ בְּמֵעָיו שְׁלֹשָׁה יָמִים. כְּדִתְנָן: כַּמָּה תִּשְׁהֶה אֲכִילָתוֹ בְּמֵעָיו וִיהֵא טָמֵא? בְּכֶלֶב; שְׁלֹשָׁה יָמִים מֵעֵת לְעֵת. וּבְעוֹפוֹת וּבְדָגִים; כְּדֵי שֶׁתִּפֹּל לָאוּר וְתִשָּׂרֵף. אָמַר רַב הַמְנוּנָא: שְׁמַע מִינָהּ, אוֹרַח אַרְעָא לְמִשְׁדָּא אוּמְצָא לְכַלְבָּא, וְכַמָּה? אָמַר רַב מָרִי: מְשַׁח אוּדְנֵיהּ וְחוּטְרָא אַבַּתְרֵיהּ. הַנֵי מִילֵי בְּדַבְּרָא, אֲבָל בְּמָתָא לָא, דְּאָתָא לְמִסְרַךְ. אָמַר רַב פָּפָּא: לֵית דְּעָנִי מִכַּלְבָּא, וְלֵית דְּעָתִיר מֵחֲזִירָא.

כָּתוּב אַפִּינְקְסֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הַאי מַאן דִּבְחַד בְּשַׁבָּא, יְהֵא גְּבַר וְלָא חֲדָא בֵּיהּ. מַאי: [וְ"לָא חֲדָא בֵּיהּ"?] אִילֵימָא, וְלָא חֲדָא לְטִיבוּתָא? וְהָאָמַר רַב אַשִׁי: אֲנָא בְּחַד בְּשַׁבָּא הֲוָאִי. אֶלָּא לָאו, חֲדָא לְבִישׁוּ. וְהָאָמַר רַב אַשִׁי: אֲנָא וְדִימִי בַּר (קוזיתא) [קַקוּזְתָּא] הַוְיָין בְּחַד בְּשַׁבָּא, אֲנָא מֶלֶךְ, וְהוּא הֲוָה רֵישׁ גַּנְּבֵי. אֶלָּא, אוֹ כּוּלֵיהּ לְטִיבוּ, אוֹ כּוּלֵיהּ לְבִישׁוּ. (מאי טעמא? דאיברו ביה אור וחשך) הַאי מַאן דְּבִתְרֵי בְּשַׁבָּא, יְהֵא גְּבַר רַגְזָן. מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דְּאִיפְלִיגוּ בֵּיה מַיָּא. הַאי מַאן דְּבִתְלָתָא בְּשַׁבָּא, יְהֵא גְּבַר עָתִיר וְזַנָּאִי יְהֵא. מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דְּאִיבְרוּ בֵּיהּ עֲשָׂבִים. הַאי מַאן דִּבְאַרְבָּעָה בְּשַׁבָּא, יְהֵא גְּבַר חַכִּים וְנָהִיר. מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דְּאִתְּלוּ בֵּיהּ מְאוֹרוֹת. הַאי מַאן דִּבְחַמְשָׁא בְּשַׁבָּא, יְהֵא גְּבַר גּוֹמֵל חֲסָדִים. מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דְּאִיבְרוּ בֵּיה דָּגִים וְעוֹפוֹת. הַאי מַאן דִּבְמַעֲלֵי שַׁבְּתָא, יְהֵא גְּבַר חַזְרָן. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: חַזְרָן בְּמִצְווֹת. הַאי מַאן דִּבְשַׁבְּתָא יְהִי, בְּשַׁבְּתָא יָמוּת, עַל דְּאַחִילוּ עֲלוֹהִי יוֹמָא רָבָא דְּשַׁבְּתָא.

אָמַר רָבָא בַּר רַב שִׁילָא: וְקַדִּישָׁא רַבָּה יִתְקְרִי. אָמַר לְהוּ רַבִּי חֲנִינָא: פּוּקוּ אִמְרוּ לֵיהּ לְבַר לֵיוָאִי: לֹא מַזַּל יוֹם גּוֹרֵם, אֶלָּא מַזַּל שָׁעָה גּוֹרֵם. הַאי מַאן דִּבְחַמָּה, יְהִי גְּבַר זִיוְתָן, יְהֵא אָכִיל מִדִּילֵיהּ, וְשָׁתִי מִדִּילֵיהּ, וְרָזוֹהִי גַּלְיָן; אִי גָּנִיב, לָא מַצְלַח. הַאי מַאן דִּבְכוֹכָב נֹגַהּ, יְהֵא גְּבַר עָתִיר, וְזַנָּאִי יְהֵא. מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דְּאִתְּלִיָּא בֵּיהּ נוּרָא. הַאי מַאן דִּבְכוֹכָב, יְהֵא גְּבַר נָהִיר וְחַכִּים, מִשּׁוּם דְּסַפְרָא דְּחַמָּה הוּא. הַאי מַאן דְּבִלְבָנָה; יְהֵא גְּבַר סָבִיל מַרְעִין, בָּנָאִי וְסָתִיר, סָתִיר וּבָנָאִי, אָכִיל דְּלָא דִּילֵיהּ, וְשָׁתִי דְּלָא דִּילֵיהּ, וְרָזוֹהִי כַּסְיָן, אִי גָּנַב, מַצְלַח. הַאי מַאן דִּבְשַׁבְּתַאי, יְהֵא גְּבַר מַחֲשַׁבְתֵּיהּ בְּטֵלִין. וְאִית דְּאַמְרֵי: כָּל דִּמְחַשְּׁבִין עֲלוֹהִי בְּטֵלִין. הַאי מַאן דִּבְצֶדֶק, יְהֵא גְּבַר צַדְקָן. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: וְצַדְקָן בְּמִצְווֹת. הַאי מַאן דִּבְמַאְדִּים, יְהֵא גְּבַר אַשִּׁיד דְּמָא. אָמַר רַב אַשִׁי: אִי אוּמְנָא, אִי גַּנְּבָא, [אִי טַבְּחָא], אִי מָהוֹלָא. אָמַר רַבָּה: אֲנָא, בְּמַאְדִּים הֲוָאִי! אָמַר אַבַּיֵּי: מַר נַמִּי, עָנִישׁ וְקָטִיל. אִיתְּמַר, רַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר: מַזָּל מַחְכִּים, מַזָּל מַעֲשִׁיר, וְיֵשׁ מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, וְאַזְדָּא רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִנַיִן שֶׁאֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל? שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיה י) "כֹּה אָמַר ה': אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ, וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ, כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה". גּוֹיִם יֵחַתּוּ, וְלֹא יִשְׂרָאֵל. (אמר רב) [וְאַף רַב סָבַר:] אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁאֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל? שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית טו) "וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה". אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, (שם) "בֶּן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי". אָמַר לוֹ: לָאו, "כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךְ". אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נִסְתַּכַּלְתִּי בְּאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלִּי, וְאֵינִי רָאוּי לְהוֹלִיד בֵּן. אָמַר לוֹ: צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ, שֶׁאֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל.

מַאי דַּעְתִּיךְ, דְּקָאִי צֶדֶק בְּמַעֲרָב, מְהַדָרְנָא וּמוּקְמִינָא לֵיהּ בְּמִזְרָח. וְהַיְנוּ דִּכְתִיב: (ישעיה מא) "מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק, יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ". וּמִדִּשְׁמוּאֵל נַמִּי, אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, דִּשְׁמוּאֵל וְאַבְלֵט הֲווּ יַתְבֵי, וַהֲווּ קָאַזְלֵי הֲנָךְ אִנְּשֵׁי לְאַגְמָא. אָמַר לֵיהּ אַבְלֵט לִשְׁמוּאֵל: הַאי גַּבְרָא אָזִיל וְלָא אַתִּי, דְּטָרִיק לֵיהּ חִוְיָא וּמָיִית. אָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל: אִי בַּר יִשְׂרָאֵל הוּא, אָזִיל וְאַתִּי. אַדְּיַתְבֵי, אָזִיל וְאָתָא. קָם אַבְלֵט, שָׁדִי לְטוּנֵיהּ, אַשְׁכַּח בֵּיהּ חִוְיָא, דְּפָסִיק וְשָׁדִי בְּתַרְתֵּי גּוֹבֵי. אָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל: מַאי עָבַדְתְּ? אָמַר לֵיהּ: כָּל יוֹמֵי הֲוֵי מַרְמִינָן רִיפְתָּא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי וְאַכְלִינָן. הָאִידְנָא, הֲוָה אִיכָּא חַד מִינָן, דְּלָא הֲוָה [לֵיהּ] רִיפְתָּא, (בהדיה) וַהֲוָה קָא מִכְסִיף. אֲמִינָא לְהוּ: אֲנָא קָאִימְנָא וּמַרְמִינָא. כִּי מַטָאִי לְגַבֵּיהּ, שַׁוָאִי נַפְשָׁאִי כְּמַאן דִּשְׁקִילִי מִינֵיהּ, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיכְסִיף. אָמַר לֵיהּ: מִצְוָה עָבַדְתְּ. נָפַק שְׁמוּאֵל וְדָרַשׁ: (משלי יא) "וּצְדָקָה תַּצִיל מִמָּוֶת", לֹא מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה, אֶלָּא מִמִּיתָה עַצְמָהּ. וּמִדְּרַבִּי עֲקִיבָא נַמִּי, אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, דְּרַבִּי עֲקִיבָא הַוְיָא לֵיהּ בְּרַתָּא. אַמְרֵי לֵיהּ כַּלְדָאֵי: הַהוּא יוֹמָא דְּעַיְלָא לְבֵי־גְּנָנָא; טָרִיק לָהּ חִוְיָא וּמִיתָא. הֲוָה דְּאִיגָא (מילתא) [אַמִּילְתָא] טוּבָא. הַהוּא יוֹמָא, שָׁקַלְתָּא לְמַכְבַּנְתָּא, דַּצְתָּא בְּגוּדָא, אִיתְרַמִּי, אֵיתִיב בְּעֵינֵיהּ דְּחִוְיָא. לְצַפְרָא, כִּי קָא שָׁקְלָא לָהּ, הֲוָה קָא סָרִיךְ וְאַתִּי חִוְיָא בַּתְרָהּ. אָמַר לָהּ אֲבוּהָ: מַאי עָבַדְתְּ? אָמְרָה לֵיהּ: בְּפַנְיָא, אָתָא עַנְיָא, קָרָא אַבָּבָא, וַהֲוָה טְרִידֵי כּוּלֵי עָלְמָא בִּסְעוּדָתָא, וְלֵיכָּא דְּשַׁמְעֵיהּ. (אנא) [קָאִימְנָא], שָׁקַלְתֵּיהּ דִּיסְתְּנָאִי דִּיהָבַת לִי, יְהַבְתֵּיה נִיהֲלֵיהּ. אָמַר לָהּ: מִצְוָה קָעָבַדְתְּ. נָפַק רַבִּי עֲקִיבָא וְדָרַשׁ: "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת", וְלֹא מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה, אֶלָּא מִמִּיתָה עַצְמָהּ*). וּמִדְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק נַמִּי; אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, דְּאִימֵיהּ דְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, אָמְרוּ לָהּ כַּלְדָאֵי: בְּרִיךְ, גַּנְּבָא הֲוָה! לָא שְׁבַקְתֵּיהּ גִּלּוּיֵי רֵישֵׁיהּ. אָמְרָה לֵיהּ: כַּסִּי רֵישֵׁיךְ, כִּי הֵיכִי דְּתִיהֱוֵי עֲלָךְ אֵימְתָא דִּשְׁמַיָּא, וּבָעִי רַחֲמֵי. לָא הֲוָה יָדַע אַמַּאי קָאָמְרָה לֵיהּ. יוֹמָא חַד יָתִיב קָא גָּרִיס תּוּתֵי דִּיקְלָא. נָפַל גְּלִימָא מֵעִילָוֵי רֵישֵׁיהּ. דָּלִי עֵינֵיהּ, חֲזָאָה לְדִיקְלָא, אַלְּמֵיהּ יִצְרֵיהּ, סָלִיק, פַּסְקֵיהּ לְקִיבּוּרָא בְּשִׁינֵיהּ.

סַלְקָא לָהּ מַסֶּכֶת שַׁבָּת