פסחים פרק ז

וְגֶחָלִים שֶׁל מַתֶּכֶת לָאו אֵשׁ הוּא? וְהָא גַּבֵּי בַּת כֹּהֵן דִּכְתִיב: (ויקרא כא) "בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף", וְאָמַר רַב מַתְנָה: פְּתִילָה שֶׁל אֲבָר הָיוּ עוֹשִׂין לָהּ! שַׁאנִי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: "בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף", "תִּשָּׂרֵף", לְרַבּוֹת כָּל שְׂרֵפוֹת הַבָּאוֹת מִן הָאֵשׁ, וְכָל־שֶׁכֵּן אֵשׁ עַצְמָהּ. וְנַקִּיף לָהּ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת וְנִקְלָהּ? אַתְּיָא "שְׂרֵפָה", "שְׂרֵפָה", מִבְּנֵי אַהֲרֹן. מַה לְּהַלָּן, שְׂרֵפַת נְשָׁמָה וְגוּף קַיָּם, אַף כָּאן, שְׂרֵפַת נְשָׁמָה וְגוּף קַיָּם. וְנַעָבִיד לָהּ חַמֵּי הָאוּר? מִשּׁוּם דְּרַב נַחְמָן, [דְּאָמַר רַב נַחְמָן]: אָמַר קְרָא: (שם יט) "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", בְּרֹר לוֹ מִיתָה יָפָה.

תַּנְיָא: צִיץ, בֵּין שֶׁיֶּשְׁנוֹ עַל מִצְחוֹ וּבֵין שֶׁאֵינוֹ עַל מִצְחוֹ, מְרַצֶּה, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עוֹדֶנּוּ עַל מִצְחוֹ, מְרַצֶּה, אֵין עוֹדֶנּוּ עַל מִצְחוֹ, אֵינוֹ מְרַצֶּה. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים יוֹכִיחַ, שֶׁאֵינוֹ עַל מִצְחוֹ וּמְרַצֶּה! אָמַר לוֹ: הַנַּח לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁטֻּמְאָה הֻתְּרָה בְּצִבּוּר.

תַּנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין בְּפֶסַח אֶחָד? שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות יב) "וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל", וְכִי כָּל הַקָּהָל שׁוֹחֲטִים אוֹתוֹ? וַהֲלֹא אֵין שׁוֹחֵט אֶלָּא אֶחָד! אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין בְּפֶסַח אֶחָד.

[אָמַר רַב: גַּגִּין וַעֲלִיּוֹת לֹא נִתְקַדְּשׁוּ. אֵינִי? וְהָאָמַר רַב מִשּׁוּם רַבִּי חִיָּא: כְּזֵיתָא פִּסְחָא, וְהַלֵּילָא, פָּקַע אִיגְרָא, מַאי לָאו, דְּאַכְלֵי בְּאִיגְרָא וְאַמְרֵי בְּאִיגְרָא. לָא דְּאַכְלֵי בְּאַרְעָא וְאַמְרֵי בְּאִיגְרָא וְכוּ'. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: עֲלִיַּת בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים חֲמוּרָה מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, שֶׁבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, כֹּהֵן גָּדוֹל נִכְנָס לוֹ פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה, וַעֲלִיַּת בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, אֵין נִכְנָסִין לָהּ אֶלָּא פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ, וְאַמְרֵי לָהּ: פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ, וְאַמְרֵי לָהּ, פַּעַם אַחַת בְּיוֹבֵל, לֵידַע מָה הִיא צְרִיכָה].

הַכַּלָּה הוֹפֶכֶת אֶת פָּנֶיהָ וְכוּ'. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִפְּנֵי שֶׁהִיא בּוֹשָׁה. רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן, אִיקְלַע לְבֵי רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, אָמְרוּ לֵיהּ: מַה שְּׁמָךְ? אָמַר לְהוּ: "רַב הוּנָא". אָמְרוּ לֵיהּ: לֵיתִיב מַר אַפּוּרְיָא, יָתִיב. יְהָבוּ לֵיהּ כַּסָּא, קַבְּלֵיהּ בְּחַד זִמְנָא וְשַׁתְּיֵהּ בִּתְרֵי זִמְנֵי, וְלָא אַהֲדַר אַפֵּיהּ. אָמְרוּ לֵיהּ: מַאי טַעְמָא קָרִית לָךְ "רַב הוּנָא"? אָמַר לְהוּ: בַּעַל הַשֵּׁם אֲנִי. מַאי טַעְמָא, כִּי אָמְרוּ לָךְ: נֵתִיב
אַפּוּרְיָא, יָתַבְתְּ? אָמַר לְהוּ: כָּל מַה שֶּׁיֹּאמַר לְךָ בַּעַל הַבַּיִת, עֲשֵׂה, חוּץ מִצֵּא. מַאי טַעְמָא, כִּי יְהָבוּ לָךְ כַּסָּא, קַבִּלְתְּ בְּחַד זִמְנָא? אָמַר לְהוּ: מְסָרְבִין לְקָטָן וְאֵין מְסָרְבִין לְגָדוֹל. מַאי טַעְמָא שַׁתִּיתֵיהּ בִּתְרֵי זִמְנֵי? אָמַר לְהוּ: דְּתַנְיָא: הַשּׁוֹתֶה כּוֹסוֹ בְּבַת אַחַת, הֲרֵי זֶה גַּרְגְּרָן. שְׁנַיִם, דֶּרֶךְ אֶרֶץ. שְׁלֹשָׁה, הֲרֵי זֶה מִגַּסֵּי־הָרוּחַ. מַאי טַעְמָא לָא אַהֲדַרְתְּ אַפָּךְ? אָמַר לְהוּ: "כַּלָּה הוֹפֶכֶת פָּנֶיהָ" תְּנַן. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אִיקְלַע לְבֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן לָקוֹנְיָא, יְהָבוּ לֵיהּ כַּסָּא, קַבְּלֵיהּ בְּחַד זִמְנָא וְשַׁתְּיֵהּ בְּחַד זִמְנָא. אַמְרֵי לֵיהּ: לָא סָבַר לָהּ מַר, הַשּׁוֹתֶה כּוֹסוֹ בְּבַת אַחַת, הֲרֵי זֶה גַּרְגְּרָן! אָמַר לְהוּ: לָא אַמְרֵי בְּכוֹסְךָ קָטָן וְיֵינְךָ מָתוֹק וּכְרֵסִי רְחָבָה.