|
התקדמנו במידה כזו שמותר לי כבר להזמינכם לעבודה משותפת. מעתה רשאים אתם להביא לפנינו תיאור של מקרים ידועים, ואנו נדון בהם בחבורה. אנו נתאמן יחדו באמנות הקריאה בהרצאות על ילדים קשי החינוך והבנתן. נבדוק יחד, כיצד לשנות סגנון חיים מכני. דומה אני, כי בתיאור כגון זה יעלה בידי להבהיר בפניכם את הנקודות העיקריות. שאילת שאלות מתי החלו התלונות? באילו נסיבות מראה הילד התנהגות מוזרה? כבר הוכחנו למעלה שחובות חברתיות הן הן המחייבות תמיד אימון, הבנה וידיעה לעמוד כהלכה על צרכי הזולת ועל דרכי החיים וקשייהם. יש לנהוג בחובות אלה כראוי, ולפתור אותן פתרון מועיל ומתקבל על דעת הכול. ידענו גם את הניסיונות שמתנסה בהם הילד בבית-הספר. תחילה יש לבדוק עד כמה מוכן הילד לדרישותיו של המוסד הזה ולחוקיו. אין להסיח את הדעת מן העובדה, שהכל נקבע לפי סדרי בית הספר. יש בתי אולפנא, העשויים לגלות מספר רב למדי של ילדים, שהכנתם בלתי מספקת. דבר זה יתכן בייחוד בבתי ספר, שבהם אין תשומת לב מספקת לתכונותיהם המיוחדות של החניכים, והם מבוססים על משטר ומשמעת נוקשים. ילדים שהורגלו במשפחתם לחיים של חופש ועצמאות, ולא לציות נוקשה - יתקשו לתפקד בבית ספר סמכותי. בית ספר הוא ניסיון קשה לילד, ועלולים להתגלות בו יותר ליקויים מאשר בתנאים אחרים. מאז כניסתו של הילד לבית הספר מתרחשים שינויים פנימיים או חיצוניים, כגון חילופי מורים, מעבר לבית ספר חדש, אולי שינוי במקומו ובמעמדו של הילד בכיתתו, או השפעות נוספות מצד ילדים אחרים. השפעות מחוץ לבית הספר יש בכוחן לשנות שינוי מכריע את התנהגותו של הנער בתוך כתלי בית הספר. רב ערכו של העידוד שמעודדים את הילד במשפחה. דוגמה ילדה בת 10 באה אלי יחד עם אמה, ושתיהן בוכות ומתייפחות. האם סיפרה שנפרדה מבעלה סמוך ללידתה של הילדה האם לא יכלה לטפל בה, ולכן הילדה גדלה בבית אנשים זרים, וחזרה אליה רק לפני חדשים מספר; הילדה גדלה שם יפה, גם בבית הספר הצליחה, ועתה עמדה לעבור לכיתה ד' של בית הספר היסודי. לאחר ימים אחדים שוחחתי עם האם לבדה. היא ספרה, שבעלה היה שיכור, והיא לא יכלה לחיות אתו. היא פחדה שהבת תלמד מהתנהגותו הלקויה, ולכן החליטה לתת לילדתה חינוך למופת. לא הבנתי מה הבינה האישה במלים "חינוך למופת". הילדה נכנסה לכיתה ד', אולם מכיוון שנדמה היה, שלא הייתה מוכנה לכיתה זו, הועברה שוב לכיתה ג'. גם שם לא יכלה להשתלב, ולא הצליחה בשום למוד. המורה החליטה, שאין הילדה מתאימה אפילו לכיתה ג', ואם ימשך הדבר, תהא נאלצה להורידה לכיתה ב'. נראה שהילדה נורמלית לחלוטין. אמרתי לעצמי, ילדה זו אשר בכפר עברה עד כיתה ד' בהצלחה, אינה מפגרת. מתוך דברי אמה, שילדתה לא פיגרה מימיה, הסקתי כי יש דברים בגו. ניתחתי את מהלך חייה הילדה, תיארתי לעצמי שהיא גדלה אצל משפחה אומנת, ורק לפני זמן לא רב חזרה אל אמה. מתוך שאלות אחרות נתברר, כי בכל שעה שהילדה לוקחת ספר לקרוא בו, או כאשר תעסוק במלאכה, היא שרויה בחלומות. האם אומרת: "לא אבין זאת, אני מתנהגת עמה בתקיפות רבה, כדי למנוע כל סטייה מהדרך הנכונה, כאשר קרה לאביה, ואעפ"כ אין הילדה מתקדמת". עלתה בדעתיהה מחשבה, כי הילדה בודאי הרגישה טוב במשפחה בה הייתה בטיפול. אין לי אלא לשאול אותה כיצד התייחסו אליה, אם יש לה קשר אתם, אם יש ביניהם חליפת מכתבים. תשע שנים הייתה סמוכה על שולחנם, כנראה שקיים קשר ביניהם. נתברר כי טוב היה לילדה ב"בית הורים" אלה. שאלתי את עצמי, איך הייתי אני מתנהג, אילו נאלצתי לעבור מבית אנשים חביבים כאלה אל בית אמי הנוהגת בחומרה כלפי. ילדה זו פגשה בביתה אישה הגונה, שנשאה בלבה רעיון של חינוך למופת ואמרה להגשימו בבתה. התרשמתי שהילדה מתגעגעת אל הימים היקרים, בהם הייתה בבית הוריה הטובים ועתה אפסה התקווה לשוב אליהם. הדרך מההורים המאמצים אל אמה פתוחה, ואילו מהאם אל ההורים נעולה היא. שמא אמרה הילדה לעצמה: "אם אכשל, אולי תגרש אותי אמי, ואשוב אל המשפחה האומנת אצלה חייתי עד עכשיו". הילדה מרגישה כאילו היא נתונה במלכודת ואין מנוס ממנה. השאלות והתשובות העלו את התוצאות ששיערתי מראש. הבחנתי שהילדה ראתה בחינוכה אצל אמה חורבן גמור של חייה. היא ספרה בגעגועים, מה נעים היה לה אצל האנשים הטובים ההם, וכי ברצון רב הלכה אז לבית הספר והצליחה בלימודיה. שוב שוחחתי עם האם. אמרתי לה, שאדע מה יש לעשות עכשיו, אך אינני מאמין, שהיא תהיה מסוגלת להוציא את הדבר לפועל. היא הפצירה בי לייעץ לה עצה, ואמרתי: "לו אני במקומך, כי הייתי מדבר עם הילדה בחביבות יתרה, ואומר לה, כי טעיתי בהתנהגותי כלפיה, רק עכשיו הבחנתי שניטיב לעשות אם נחיה כשתי ידידות טובות". האם השיבה: "אעשה כאשר דברת". הצעתי לה לנהוג בדרך החדשה בשקידה, ולהתאמץ להביא בלב הבת את התחושה, שאין מצבה נואש כלל וכלל, ורק היא, האם, גרמה לקשייה בלימודים. בקשתי ממנה לבקרני שוב כעבור ארבעה עשר יום. עברו שבועיים, ובאו אלי האם ובתה והן צוחקות ומלאות שמחה. האם הביאה דרישת שלום מהמורה, ששמחה מאוד על הישגי הילדה, שלפני שבועיים הייתה הגרועה ביותר וכיום היא מתאימה וכשרה לכיתה. |
