הקדמה

על מוצא האבדה מוטלות שתי חובות: חובה עליו לקחת את האבדה כדי לטפל בה, וחובה עליו להחזיר אותה למאבד.

את שני הרעיונות האלה אפשר לפתה על רקע הסיפור "מושי" שהובא בפרק הקודם. השאלות 1 - 5 שבפרק הם רמזים לשיחה ודיון על נושא זה.

מטרות

1. הקניית המושג מציאה.
2. הקניית ההלכות המוטלות על המוצא.
3. מטרת השיחה - עידוד הילדים לבטא את עצמם ולספר מחוויותיהם.
4. הכרת פסוקים מן המקרא הקשורים לנושא.
5. פיתוח הלשון, ההבעה.
6. הזדהות עם המאבק הפנימי.

לגננת - הרב ש' מן ההר

"השב תשיבם לאחיך" (דברים כב' א' )

התורה מצווה עלינו להשיב אבדה. רבים הם סוגי האבדות, למשל: ארנק או טבעת ברחוב: סל שנשכח ליד תחנת אוטובוס, סידור תפילה בבית הכנסת - בכל אלה יש מצווה: "השב תשיבם לאחיך, וכן תעשה לחמורו,

וכן תעשה לשמלתו. וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנה ומצאתה, לא תוכל להתעלם" (דברים כב' א'-ג').

אל תשאיר חפצים אלה ברשות הרבים, כדי שלא ייגרם לחברך נזק שאתה יכול למנוע אותו.

חובת ההשבה על המוצא

אם אתה מזהה את בעל--האבדה, ואתה יודע היכן ביתו, מוטלת עליך החובה לדאוג, שהאבדה תוחזר לבעליה, מרגע שראית את האבדה ברשות הרבים, אסור לך להתעלם ממנה! וחובה עליך לקחתה כאלו בחפץ שלך אתה מטפל. אם באפשרותך להודיע לבעל האבדה שהיא ברשותך, הודע לו, והוא יבוא לקחת אותה, ואם קל לך יותר לטרוח בעצמך, הבא אתה אותה - אל ביתו.

נקודות לשיחה

1. מה היית אתה עושה לו מצאת את מושי?
2. בואו נשחק את הסיפור שסיפר לנו (ילד מהגן),
3. כתוב בתורה:

"לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך. ואם לא קרוב אחיך אליך, ולא ידעתו, ואספתו אל תוך ביתך, והיה עמך עד דרוש אחיך אותו, והשבותו לו... וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאת, לא תוכל להתעלם" (דברים כב' א-ג).
"כי תפגע שור אויבך או חמורו תעה השב תשיבנו לו" (שמות כג' ד).

4. האם כדאי היה לך להשיב את האבדה שמצאת?
5. במה זכית... במקום המציאה?
נכון,... זכית במצווה גדולה, מצוות השבת אבדה. הבה נשים סימנים בחומש במקום שכתוב "השב תשיבם לאחיך". נחזור ונלמד שנית על השבת אבדה.

מדוע כתוב בתורה "השב-תשיבם" ולא כתוב רק פעם אחת השב לאחיך?
חכמינו הסבירו לנו:
השב - פעם אחת; ואם לא הצלחת -
תשיבם - נסה פעמים נוספות עד שתצליח.

---

---