פרק 6: הנחה
האם כל חפץ שאינו תחת שמירה הוא "אבדה"? הסיפור על אמו של גדעון יוכיח שלא כן הוא. ייתכן שחפץ יהיה מונח - ובכל זאת אין צורך להחזיר אותו, כי הוא לא אבד. לחפץ זה קוראים "חפץ שהונח" - ואין לקחתו. לקיחת החפץ תגרום לכך שה"מוצא" מכריח את בעל החפץ לרוץ ולחפשו, בשעה שהחפץ לא אבד לו, והוא יודע בדיוק היכן הוא צריך להימצא, כי שם הניחו.
פרק זה מיועד לבחירה, גננת שתמצא כי החומר רב מדי עבור חניכיה תדלג עליו.
מטרות
2. פתוח כושר הבחנה בסיטואציות שונות ע"י צרוף פרטים, שימוש בדמיון והסקת מסקנות.
מעשה באמו של גדעון
אמו של גדעון חזרה מן השוק כשבידה שני סלים כבדים. כאשר הגיעה קרוב לביתה חשבה: "גדעון בני ודאי ירוץ לקראתי כמו תמיד, ויעזור לי להעלות אחד מן הסלים לקומה הרביעית",
אבל גדעון לא חזר עדיין מן הספרייה העירונית, ואף אחד לא היה בבית כדי שיוכל לעזור לאמא להעלות את הסלים הכבדים. חשבה אמא: "אניח את סל הפירות בחדר המדרגות, ליד תיבות הדואר, בין העגלה והאופניים, אעלה עם סל הירקות, ואחר אשוב ואקח את הסל השני, כך לא יהיה לי קשה".
אמרה ועשתה.
בינתיים הופיעה הגב' כהן מקומה א'.
ראתה את הסל בין העגלה והאופניים וחשבה: "מדוע סל הפירות הזה כאן? ודאי אבד למישהו. אינני יכולה להשאיר אותו. כתוב בתורה כי מצווה היא להשיב אבדה. אקח אותו לביתי, ואלך לשאול למי שייכת האבדה". ירדה אמו של גדעון לקחת את סל הפירות והנה נעלם ואיננו.
1. האם סל הפירות היה אבדה?
2. האם טוב עשתה גב' כהן שמהרה להכניס את הסל לביתה?
3. מה היית אתה עושה לו מצאת מספר מטבעות בערימה על מדף בגן?
4. האם פח אשפה בכניסה הוא אבדה?
5. אופניים בכניסה?
6. תיק אוכל בדרך?
7. כובע באוטובוס?
