(טו) הבה נכרתה ברית את הגויים אשר סביבותינו, כי מאז אשר סרנו מאחריהם מצאונו צרות רבו ורעות.

(ו) אוי לי כי נולדתי לחזות את שבר עמי וקריה הקדושה בידי בני נכר. (ז) מקדש אלוה בכף זרים, והיכלו לזרא כאיש חרם. (ח) כל מחמודיו נהלכו, עוללים בחוצות נחנקו, ומבחר בחורים לטבח הובלו. (ט) צבי תפארתנו לחבל שוסים, ורכושנו שלל גויים. (י) חלפה כלתה כל הדרה, שרתי במדינות נהפכה לשפחה. (יא) מקדש ה' לשמה, ותפארתנו למשיסה. שדוד ושמם בכף עם לועז. (יב) ועתה איככה לא אקוץ בחיי.

(כ) אם אמנם יסורו כל עבדי המלך גוי גוי מאלוהיו וישמעון לקולו להמיר את חוקות אבותיהם. (כא) לא כן אנכי ומשפחתי, כי לא נסור ימין ושמאל מאחרי חוקות אבותינו. (כב) חלילה לנו לשוב ממצוות ה' אלוהינו ולהפר בריתו אתנו. (כג) לכן את דתי המלך לא נעשה, ואת חוקותינו לא נמיר בחוקות המלך.

מי האיש החרד לתורת אלוהיו ומחזיק בבריתו - יבא אחרי.

(לה) עד אנה מיאנתם לשמוע בקול המלך, קומו נא וצאו מזה ועשו את מצוותיו וישבתם בטח.

אם הילחם ילחמו אויבינו בנו ביום השבת, ויצאנו לקראתם ועמדנו על נפשנו, ולא נמות כמות אחינו במערות.

(נא) הנה עת רעה וזוועה עת צרה ותוכחה לישראל. (נב) לכן קומו בני וקנאו לתורת אלוהינו, שימו נפשכם בכפיכם על ברית אלוהינו. (נג) זכרו את המעשים אשר עשו אבותינו בימי קדם, והיו לכם לשם ולתפארת לדורות עולם. (נד) אברהם אבינו נוסה במסה, והאמין בה' ותחשב לו לצדקה. (נה) יוסף שמר את משמרת ה' בעת צרתו, ויהי לאדון במצרים. (נו) פינחס אבינו קנא לאלוהיו, ותהי לו ברית כהונת עולם. (נז) יהושע מלא אחרי ה', ויהי לראש ולנגיד על ישראל. (נח) כלב ענה עדות אמת בקהל עם, ותהי לו נחלת סגולה. (נט) דוד הלך בדרך תמים, ותהי לו המלוכה לירושת עולם. (ס) אליהו קנא לאלוהיו, ויעל השמיימה. (סא) חנניה מישאל ועזריה בטחו בה', וינצלו מתוך כבשן האש. (סב) וגם דניאל בתומת לבבו ניצל מגוב האריות. (סג) לכן אם תבינו שנות דור ודור, וידעתם כי כל הבוטח בה' יסובבנהו חסד. (סד) ועתה אל תגורו מפני כעס הרשע, כי כל כבודו כעש וכדומן על פני השדה. (סה) היום יעלה וישגה ומחר איננו, וכי ישוב אל עפרו אבדו עשתנותיו. (סו) לכן התאוששו בני וחזקו לבבכם בתורת ה', וירם אלוהים קרנכם.
(סז) שמעו לקול שמעון אחיכם, כי איש חכם ונבון הוא ויהי לכם לאב. (סח) יהודה המכבי איש גיבור ובן חיל מנעוריו, הוא יהיה לכם לראש במלחמה. (סט) ועתה אספו לכם כל הדבקים בתורת ה', לנקום את נקמת עמנו בצריכם. (ע) השיבו להם כפועלם ושימרו את מצות ה' בכל לבבכם.

היד ה' תקצר לתת רבים ביד מעטים, ואם יש מעצור לו להושיע ברב או במעט. (יט) הן לה' התשועה, ורוב חיל לא ימלט. (כ) הם בוטחים על המונם ועל רוב חילם להשמידנו עם נשינו וטפנו ולבוז את שללינו. (כא) ואנחנו נעמוד על נפשנו להילחם בעד חיינו ותורתנו. (כב) לכן אל תיראון ואל תעצרון מפניהם, כי השמד ישמידם ה' לעינינו.

(נ) ויצעקו בקול בכי אל ה' אלוהים ויאמרו: אהה אנה נפלט את אלה היום. (נא) הן מקדשך לטמאה וכוהניך נרדפו וילבשו בושת. (נב) כל העמים כולם קמו עלינו לכלותנו, ולא נכחד ממך את אשר יזמו לעשות. (נג) איככה נעמוד לפניהם אם לא תושיענו ימינך.

מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו, או ארש אשה ולא לקחה, או נטע כרם ולא חללו, או איש אשר ירך לבבו - ילך וישוב לביתו, ככתוב בספר תורת ה'.

(נח) התקדשו למחר והיו לבני חיל להלחם באויביכם אשר התקבצו להכריתנו ולאבד את מקדשנו. (נט) כי טוב לנו למות במלחמה, מראות ברע אשר ימצא את עמנו ואת מקדשנו. (ס) וה' אלוהים את הטוב בעיניו יעשה.

(כט) ברוך אתה ה' אלוהי ישראל וגואלו, אתה הכית את בן הענק ביד דוד עבדך, ונתת את חיל הגויים ביד יונתן בן שאול ונושא כליו. (ל) תנה גם עתה את המחנה הלזה ביד עמך ישראל, למען יבושו וייכלמו ברב כוחם והמונם. (לא) תן מורך בלבבם, והפל עליהם אימה ופחד, שלח ידך בהם להומם ולאבדם. (לב) למען יפלו בחרב אוהביך, וכל יודעי שמך יזמרו שירי תהילתך.

(לו) הן האויב ניגף לפנינו, ועתה עלה נעלה וטיהרנו את מקדש ה'.

הנה נדדה שנתי מעיני ותנומה מעפעפי מיגון ומעצב. (יא) ואומר בלבבי הנה כל כבודי נהפך עלי למשחית וצרות כשטף עברו על נפשי. (יב) לו הייתי מחונן ברוב כוחי ויקרתי בעיני עמי. (יג) ועתה מעי חמרמרו בזוכרי את אשר התעללתי בירושלים. (יד) את המקדש ניצלתי מכול מחמודיו זהב וכסף, ואת צבאותיי שלחתי להשמיד את יושבי יהודה על לא דבר. (טו) על אלה אחזתני הרעה לרדת ביגון שאולה על אדמת נכר. (טז) ויקרא לאחד מאוהביו לפוליפוס ויצוהו לפקיד על כל מלכותו. (יז) וימסור לו את הכתר ואת הלבוש ואת טבעת המלך להביאם אל אנטיוכוס בנו, ויפקידהו על ידו להיות לו לאומן ולהמליכהו תחתיו.

(כו) אל נא תהי מריבה ביני וביניכם לכן במתי מעט אבוא אליכם ונדברה יחד.

אם לא תסגירו את יהודה ואת אנשיו בידי שרוף אשרוף את הבית הזה בשובי בשלום וילך בחרי אף.

(לה) ה' אלוהים יען אשר רצית בבית הזה להיקרא בו שמך הגדול והוא בית תפלה לעמך ישראל. (לו) אנא אנא ה' נקום נקמתך באיש הזה ובחילו זכור את חרפתם אשר חרפוך והפל אותם בחרב לבל יקומון עוד.

(לט) ה' אלוהים עת חרפוך שלוחי סנחריב, שלחת את מלאכך ויך בחילו מאה ושמונים וחמשה אלף. (מ) שלח נא גם היום את מגפתך על החיל הזה לעינינו למען ידעו כל הגויים כי אנפת בם עקב אשר חרפו את משכן כבודך וכי שפטת אותם כפי רשעתם.

(כז) יצו ה' את ברכתו שלום לעם רומא ולעם יהודה גם בים וגם ביבשה, וחרב לא תעבור בארצם עד עולם. (כח) אולם כי תקרה מלחמה ברומא או בכל ארץ ממשלתם או בארץ בעלי בריתם יעזרו אותם היהודים באמת ובתמים כפי מצב הדבר. (כט) ולא יכלכלו את אויבי רומא לא בציד ולא בנשק לא בכסף ולא באניות כרצון הרומאים. (ל) כל אלה ישמרו לעשות חנם בלי קחת דבר.

(לא) וכי תקרה מלחמה בארץ היהודים יבואו חיל רומא לעזרתם באמת ובתמים כפי מצב הדבר. (לב) ונתון לא יתנו לאויבי היהודים לא אוכל ולא נשק לא כסף ולא אניות, כי זה רצון הרומאים, ואת אלה ישמרו לעשות בלי מעל ומרמה.

(כא) הוי כי נפל גיבור במלחמה, חוסן ישראל ומגינו.

(יז) המלך אלכסנדרוס ליונתן אחיו שלום. (יח) הנה שמעתי את שמעך כי איש חיל אתה, וכי יקרת להיות מאנשי בריתי. ((יט) לכן הנני נותן אותך כוהן הגדול לעמך ואוהב המלך יקרא לך. (כ) ועתה קח נא מידי את נזר הזהב, ואת בגד הארגמן אשר שלחתי לך, ותהי נא ידך אתי לדרוש את טובתי.

(כו) המלך דימיטריוס לעם יהודה שלום. (כז) הנה שמעתי וישמח לבי כי לא סרתם מאחרי לדבקה בפושעים בי, וכי שמרתם את בריתי אתכם. (כח) לכן שקדו ושמרו את ברית אהבה הזאת כל הימים. (כט) וגמלתי אף אני לכם ככל הטוב אשר תעשון עמדי, והסר אסיר כל עול מעל שכמכם והגדלתי חסדי עמכם. (ל) והסירותי מכם ומכל היהודים כל מכס ותרומה, את מכס המלח ואת מנת המלך. (לא) את השלישית מתבואות הארץ ואת החצי מכל פרי עץ אשר לי המה.
(לב) והוסר כל משא מארץ יהודה ומשלושת הנפות החוברות לה בשומרון ובגליל למן היום ועד עולם. (לג) והעיר ירושלים עם כל גבולה תהיה קודש, וחופשית מכל תרומה ומעשר המלך. (לד) גם את המצודה אשר בירושלים אתן ביד הכהן הגדול, להיאחז בה ולתת מצב בתוכה לשמרה כאוות נפשו. (לה) וכל שבויי היהודים אשר בארץ מלכותי לחופשי אשלחם בלי קחת פדיון נפשם, וכל מכס וכל תרומה לא יורם מהם וממקניהם. (לו) וכל החגים והשבתות וראשי החודשים ומועדי השנה, וגם שלושת ימים לפני החג ושלושת ימים אחר החג, יהיו ימי חופש והרווחה לכל היהודים הדרים בארצי. (לז) לא יפריע ולא ישבית איש אותם ולא יעבור עליהם לכל דבר. (לח) ושלושים אלף איש יחלצו מהם לחילי המלך, ונתתי להם את שכרם חלף עבודתם כאשר יינתן לחיילי, ומהם ישרתו בערי מבצר מלכותי.

(לט) וגם יבחרו מהם אנשים ליועצי המלך ולשקוד על כל דבר גדול להיעשות באמונה. (מ) וראשיהם ונציביהם מקרבם ייקחו, למען ישמרו כולם את חוקותם כאשר יסד עליהם המלך בארץ יהודה. (מא) ושלושת הנפות בארץ שומרון והגליל הנוספות על ארץ יהודה לכהן הגדול תהיינה למנה, ולו יעבדו, למען דעת כי הוא אדוני הארץ לבדו.

(מב) והעיר עכו ומגרשיה הנני נותן אותה מתן להיכל בירושלים, לכל מלאכת עבודת הקודש. (מג) ומדי שנה בשנה אשקול חמש עשרה אלף שקל כסף מבית אוצרי ומתבואת אדמתי. (מד) ואת אשר לא שולם עוד מן הפקידים מימים אשר עברו, שלם ישלמו לעבודת ההיכל. (מה) וחמשת אלפים שקל כסף אשר לקחו פקידי שנה בשנה מתבואת ההיכל יינתנו לכוהנים אשר עבודת הקודש עליהם. (מו) וכל איש אשר יאשם למלך בכל אשר יעשה לאשמה בה, ונס אל תוך ההיכל או אל כל סביבותיו, נקה ינקה ויד לא תיגע בו ובכל אשר לו בכל מדינות מלכותי. (מז) וגם כסף יישקל מבית אוצרי לבנות ולחדש את הבית ולתקן את חומות ירושלים וכל ארץ יהודה.

(נד) אחרי שובי אל ארץ אבותי ושבתי על כסא מלכותי והממשלה נכונה בידי. (נה) ואחרי הכותי את דימיטריוס במערכה, והוא וחילו נגפו לפני, וישבתי על כסא מלכותי. (נו) הנה אנוכי יצאתי לשחר פניך ולבקש את אהבתך. (נז) ועתה אם נא מצאתי חן בעינך תנה את בתך לי לאשה. (נח) ואנוכי אהיה לך לחתן והקרבתי לך אשכר ולבתך אתן מוהר ומתן כיד המלך.

(ס) ברוך היום אשר שבת בו אל ארץ אבותיך וישבת על כסא מלכותם, ועלי לעשות ככל אשר שאלת. (סא) אך בא נא לקראתי לעכו ונראה פנים והתחתנתי בך כאשר דברת.

(סט) איש איש אשר יעז פניו למרות כבוד יונתן או לעשות לו רעה גדולה או קטנה דמו בראשו.

(עז) לא התייצב איש לפני בלתי אתה לבדך, ורק למענך הייתי לחרפה, ועתה הגד לי הרק על ההרים כוחך. (עח) אם איש חיל אתה רדה אלי אל המישור ויבחן כוחנו, כי כוח הערים אתי. (עט) וכי תשאלך נפשך לאמור מה כוחי וכוח העם אשר לרגלי כי בטחתי בו. (פ) והגדתי לך כי לא תוכל לעמוד לפני העם אשר הכו את אבותיך פעמים בארץ מושבותם. (פא) ואיך תוכל לקום לפני החיל הנורא הזה עם סוס ורכב במישור אשר אין שם הרים וסלעים לנוס ולהסתתר בם.

(יב) בוא נא לקראתי ונכרות ברית יחדו, ואת בתי אשר נתתי לאלכסנדרוס אתן לך לאשה, ועזרתיך לרשת את נחלת אביך. (יג) כי נחמתי את אשר עשיתי לתת את בתי לאיש אשר יבקש את נפשי. (יד) וישם לו עלילות דברים רק למען היאחז בארצו.

(כו) הישמר לך פן תלחם על המצודה, אך קום מהר ואל תעמוד מבוא אלי לעכו ונדברנו יחד.

(לג) המלך דימיטריוס ליונתן אחיו ולכל עם יהודה שלום. (לד) הנה אנוכי שולח לכם את משנה הספר אשר שלחתי בגללכם ללסטינס אבי למען תדעון את הכתוב בו.
(לח) המלך דימיטריוס נותן את ברכתו שלום ללסטינס אביו. (לו) הנה יש את נפשי להיטיב עם אוהבי עם עם יהודה עקב נפלאתה אהבתם לי ולבבם שלם עמי. (לז) לכן גזרתי אומר כל גבולי ארץ יהודה ושלושת הנפות אפרימה ולוד ורמה הנוספות לה מאדמת שומרון וחצריהן למקריבי קרבן בירושלים תהיינה לאחוזת עולם. (לח) והוסר מהם המכס אשר נתנו למלך מדי שנה בשנה מתבואת הארץ ומפרי העץ, ואת מכס המלח ואת מנת המלך ואת המעשר לא ישלמו עוד. (לט) את כל אלה שמוט אשמוט, והייתה זאת להם לחוק לדורות עולם ולא יעבור. (מ) ומשנה הספר הזה יינתן ביד יונתן הכהן למען הניחו לזיכרון במקום נאמן על הר הקודש.

(מז) הואל נא וצו את אנשיך לצאת מן המצודה אשר בירושלים, ומן המבצרים, כי לא חדלו עוד מהרע לבני ישראל.

(מט) גם בדבר אשר שאלת בעדך ובעד העם אשא פניך, וגם הרבה ארבה את חסדי עמכם לעת נכונה. (נ) אמנם כעת היטיב תיטיב אתה עמדי בשלחך לי מאנשי מלחמתך לעמוד לימיני כי כל צבאותיי סרו מעלי.

(נח) תנה לנו ידך להצילנו, ולא ילחמו היהודים עוד בנו ובעירנו.

(סו) הנני מקים אותך כהן הראש לעמך, וארבע הנפות תהיינה תחת ידך למען לא תסור אהבתך ממני.

(ז) יונתן כהן הגדול וזקני העם והכוהנים וכל עם היהודים לאחיהם אנשי אשפרתא שלום.
(ח) הנה זה ימים רבים ואריוש מלככם שלח ספרים אל חוניו כהן הגדול לאמור כי אנשים אחים אנחנו, ככתוב במשנה הספר אשר מתחת. (ט) וחוניו שמח לקראת הציר אשר שולח, ויקח את ספר הברית והאהבה מידו. (י) ועתה אם אמנם לא חסרנו דבר ותורת ה' אשר בידינו לתנחומים לנו. (יא) לא חדלנו משלוח לכם את מלאכינו אלה לחדש ולחזק את ברית האהבה והאחווה עמכם, פן נחשב כזרים בעיניכם כי ארכו הימים אשר שלחתם אלינו. (יב) לכן דעו נא כי כל שבת ומועד אשר נקריב בהם קרבן לאלוהים, ונזכרתם גם אתם על עולותינו ובתפילתנו, כאשר יאות להעתיר אל ה' בעד שלום האחים. (יג) כי בשלומם ובכבודם יגל וישמח לבנו. (יד) ואף כי צרות רבות ורעות עברו על נפשנו, כי נלחמנו עם כל המלכים מסביב אשר קמו עלינו להשחיתנו. (טו) לא עלה על לבנו להוגיע אתכם או את בעלי בריתנו לבקש עזרה מידם במלחמות האלה. (טז) כי ה' אלוהים היה בעזרנו, והצילנו מכף צרינו ויכניעם לפנינו. (יז) אולם בשלחנו כעת את מלאכינו את נומיניוס בן אנטיוכוס ואת אנטיפטר בן ישוע לאחינו בני רומא לחדש את ברית האהבה הנושנת עימהם. (יח) הפקדנו אותם ללכת גם אליכם לשאול בשלומכם, ולתת את הספר הזה בידכם, ולחדש את בריתנו אתכם. (יט) ואם ייטב בעיניכם תשיבו אותנו דבר.

(כא) אריוש מלך אשפרתא לחוניו כהן הגדול שלום.
(כב) מצאנו כתוב בדברי הימים כי יושבי אשפרתא והיהודים אנשים אחים המה ואברהם אב לשניהם. (כג) ועתה כי ידענו זאת, הואילו נא וכתבו לנו השלום לכם, וגם אנחנו נכתוב לכם. (כד) גורל אחד יהיה לכולנו, מקנינו וקניינינו יהיו לכם, ומקניכם וקנייניכם יהיו לנו, אנוכי שפטתי אל נכון להודיעכם את כל אלה.

מדוע תיגע את העם אשר ברגליך ואין מריבה בינינו. (מה) שלח אותם איש לאוהלו ובחר לך מתי מעט ויעמדו אתך ובא עמדי לעכו. (מו) ונתתיה בידך עם כל המבצרים וגם אנשי הצבא ועושי המלאכה אתן תחת ידך ואשובה לי, כי על כן יצאתי לקראתך.

(ג) אתם ידעתם את אשר עשיתי אני ואחי וכל בית אבי בעד תורת ה' ומקדשו, וגם ידעתם את המלחמות אשר נלחמנו, וכל התלאות אשר מצאונו. (ד) ראו כי כל אחי שכלה החרב בעבור ישראל ואותר רק אני לבדי. (ה) ועתה חלילה לי משמור את נפשי לעת צרה כי לא טוב אנוכי מאחי. (ו) כי אם קום אקום לנקום את נקמת עם ה' ומקדשו, ואת נקמת נשינו וטפנו מאת הגויים אשר התאספו מסביב למחות את שמנו בשנאתם אותנו. (ז) ויהי כשומעם את הדברים האלה, ותחי רוח העם, ויענו פה אחד ויאמרו, היה אתה לנגיד עלינו תחת יהודה ויונתן אחיך. (ח) ועתה צא ולחם את לוחמינו, ושמענו ועשינו ככל אשר תצווה עלינו.

(יד) החזק החזקתי ביונתן אחיך, עקב אשר שלח ידו באוצר המלך בפקודת משמרתו. (טו) ועתה בשלחך לי מאת ככר כסף ושני בניו לבני ערובה, לבל יפשע בי אם אשלחנו לחופשי, השב אשיבנו לך.

(לה) המלך דימיטריוס לשמעון הכהן הגדול ואוהב המלך, ולזקני העם, ולכל בית יהודה שלום. (לו) הנה לקחתי את עטרת הזהב ואת אדרת הארגמן אשר שלחתם אלי, והנני נכון לתת להם את בריתי שלום. (לז) וציוויתי לכל פקידי ארצותי לנטוש כל משא אשר אסיר מעליכם. (לח) והקימותי את אשר הבטחתי לכם, והערים הבצורות אשר בניתם תהיינה לכם לצמיתות.
(לט) ונשאתי לכם כל מעל אשר מעלתם בי עד היום הזה, ואת מנת המלך ואת התרומות אשר הורמו מירושלים שמוט אשמוט את ידי. (מ) וכל איש בכם אשר יכשר להסתפח אל עבודתי יספח, והיה אך שלום ורעות בינינו.

(כ) ראשי בני אשפרתא והעיר, לשמעון הכהן הגדול ולזקנים ולכוהנים ולכל עם יהודה אחינו שלום.
(כא) המלאכים אשר שלחתם אלינו ספרו לנו את כבודכם ואת גדולתכם בארץ, ושמחנו מאוד לקראתם. (כב) את אשר בקשו ממנו כתבנו על ספר דברי הימים אשר לקרייתנו לאמור. (כג) נומיניוס בן אנטיוכוס ואנטיפטר בן ישוע שלוחי היהודים באו אלינו לחדש את ברית האהבה אשר כרתנו עימהם.

(ל) בשמונה עשר יום לחדש אלול בשנת מאה ושבעים ושתים. (לא) בשנה השלישית לשמעון הכהן הגדול, בהתאסף ראשי העם יחד והכוהנים והזקנים בירושלים. (לב) מודעת זאת בכל הארץ כי מלחמות רבות היו בארצנו. (לג) ויקם שמעון בן מתתיהו ממשפחת יהויריב ואחיו, וישליכו את נפשם מנגד, ויתייצבו בפני שונאי עמם לבל תופר תורת ה' ומקדשו, וירימו את קרן עמם. (לד) ויונתן הקהיל את העם ויהי לכוהן גדול. (לה) ויהי בהיאסף יונתן אל עמיו, וישובו האויבים להשם את ארצנו ולשלוח יד במקדש ה'. (לו) ויקם שמעון וירק את חניכיו להלחם בעד עמו, ומכספו נתן להם שכרם. (לז) ויבצר את ערי יהודה ואת בית צור בקצה הארץ, אשר הייתה עיר מסכנות לאויב, וייתן יהודים למשמר בתוכה. (לח) ויחזק את יפו על שפת הים, ואת גזר בגבול אשדוד והאויבים ישבו בה לפנים, וישכן ישראל בתוכה, ויכלכל אותה בכל אשר חסרה.

(לט) וירא העם את שמעון כי כל מעשהו באמונה, ודורש אך טוב לעמו, ויגמלו לו כצדקתו וכיושר לבבו ויבחרוהו לנשיא ולכהן גדול עליהם. (מ) ויהי ה' עמו וכל אשר עשה ה' הצליח בידו, כי הוריש את הגויים מארצנו ומעיר דוד ומן המצודה אשר נאחזו בה. (מא) כי ממנה פרצו הגויים ויטמאו את כל סביבות הקודש, וישביתו את עבודת ה'. (מב) והוא לקחה בחוזק יד, וייתן יהודים בתוכה להגן על הארץ ועל הקריה, ויגביה את חומותיה.

(מג) וגם המלך דימיטריוס הקימו על משמרת הכהונה, ויכבדהו ויהי לו לאוהב. (מד) כי שמע את הברית אשר כרת הרומאים את היהודים, ויקראו אותם בשם אחים ויאספו את שלוחי שמעון בכבוד ובתפארת. (מה) ויואילו כל היהודים והכוהנים להיות שמעון נשיא וכהן גדול עליהם כל ימיו, עד כי יקום נביא אמת בישראל. (מו) וישימוהו לקצין העם לשמור את מקדש ה' ולהפקיד פקידים על העבודה ועל הארץ ועל החלוץ ועל כל עיר מבצר. (מז) וכל העם ישמעו לקולו וכל הספרים יכתבו בשמו, והוא ילבש ארגמן ובגדי זהב. (מח) ולא יזיד איש מן העם או מן הכוהנים להפר את הדברים האלה או למרות את פיו או לשמוע את העם מבלעדיו או ללבוש ארגמן ולחגור אבנט זהב. (מט) ואיש איש אשר יעשה בזדון לעבור על אחת מאלה ונשא עונו.

(ב) המלך אנטיוכוס לשמעון הכהן הגדול ולעם יהודה שלום. (ג) הנה יצאו אנשים בני בלייעל ויאחזו באחוזת אבותי, ועתה אקום לקחת אותה מידם ולהשיבה אל מכונה הראשון. (ד) לכן אספתי לי חיל, והכינותי אניות לצאת למלחמה לקראתם, ולהינקם בפשעים אשר שמו שמות בארצי וישחיתו ערים רבות בקרבה. (ה) ועתה הנה הניחותי לך כל אשר הניחו המלכים לפני, והכוח בידך לעשות מטבעות זהב וכסף בארצך כנפשך. (ו) העיר ירושלים תהיה קודש וחופשית, והערים הבצורות אשר בנית וכל כלי קרב אשר אספת יהיו תחת ידיך. (ז) ואת אשר חבתם למלך, ואת אשר יכון לתת לו, נטשתי מעתה ועד עולם. (ח) והיה בשבתי על כסא מלכותי והפלאתי עוד את חסדי עמך ואת עמך, והוספתי כבוד וגדולה להיכל ה' והייתם לשם ולתפארת בכל הארץ.

(יד) לוקיאש זקן אנשי רומא, למלך תלמי שלום.
(טו) שמעון ראש הכוהנים ועם היהודים בעלי בריתנו, שלחו מלאכים אלינו לחדש את ברית שלומם אתנו, ויגישו לנו מנחה מגן זהב אחד אלף שקל משקלו. (טז) לכן חשבנו למשפט לכתוב לכל המלכים ולכל העמים לבל ירעו עם היהודים, ולא יצאו למלחמה על ארצם ועריהם. (יז) גם לא יבואו לעזרת איש אשר יצא למלחמה עליהם, כי לקחנו את מנחתם את מגן הזהב מידם. (יח) וכי ינוכו אנשי רשע אליכם אשר העוו בארצם, והסגרתם אותם ביד שמעון הכהן ליסרם כמשפטם.

(כח) אתם לכדתם את יפו ואת גזר ואת המצודה אשר בירושלים והם ערי מלכותי. (כט) את גבולי הארץ השימותם ונחלתי שמתם לחרבה ועל ערי ממשלתי תשתררו. (ל) ועתה השיבו לי את הערים אשר לקחתם ואת כל תרומות הערים אשר הרימותם מחוץ לגבולי יהודה. (לא ) ואם לא ונתתם לי את כסף מכרם חמש מאות ככר כסף בעד הערים וחמש מאות בעד השמות והתרומות. (לב) ואם תמאנו ומריתם ויצאתי בחרב לקראתכם.

הארץ אשר שבנו לרשתה אחוזת אבותינו היא, ואין לאיש זר חלק ונחלה בתוכה. (לה) כי אויבינו שדדו נחלתנו ויאחזו בה באון ובעוול, ועתה כי הצליח ה' את דרכנו לקחנו את נחלת אבותינו וישבנו בה. (לו) ועל אודות יפו וגזר אשר לכדנו, ידוע תדע כי הערים האלה הרעו לנו ולארצנו במאוד מאוד. (לז) אולם שקול אשקול מאת ככר כסף במחירן. ולא ענה אתינוביוש אותו דבר.

(ג) מנעורינו ועד עתה נלחמנו בשונאי ישראל גם אני ואחי וכל בית אבי וה' הצליח דרכנו להציל את ישראל מידם. (ד) ועתה הנה זקנתי ושבתי ואתם צעירים ממני לימים, לכן התחזקו והיו לאנשים תחתינו, וצאו ללחום את מלחמותינו, ואלוהי השמים יהיה עמכם להושיעכם.