(א) ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלוהים את יצחק בנו, ויקם מחברון ויסע הלאה.

(ב) וישב עם באר לחי רואי בשנה הראשונה לשבוע השלישי וליובל ההוא שבע שנים ימים.

(ג) ובשנה הראשונה לשבוע הרביעי החל רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם.

(ד) ויזד יעקב נזיד ויבוא עשו מן השדה והוא רעב. (ה) ויאמר אל יעקב אחיו תנה לי מפרי הנזיד הזה ויאמר יעקב אליו מכרה את בכורתך לי ואתן לך לחם וגם מפרי הנזיד הזה. (ו) ויאמר עשו בלבו הנה אנוכי הולך למות, למה זה לי בכורה. (ז) ויאמר אל יעקב נתתיה לך. ויאמר יעקב: השבעה לי, וישבע לו.
(ח) ויעקב נתן לעשו אחיו לחם והנזיד, ויאכל וישבע ויבז עשו את הבכורה. (ט) על כן קרא שם עשו גם אדום, על דבר אודם פרי הנזיד אשר נתן לו יעקב בבכורתו. (י) ויהי יעקב הבכור ועשו אבד יתרו.

(יא) ויהיה הרעב בארץ, ויבוא יצחק לרדת מצרימה בשנה השנית לשבוע ההוא. (יב) וילך אל מלך פלשתים גררה אל אבימלך. (יג) וירא אליו ה' ויאמר אליו:

אל תרד מצרימה שכון בארץ אשר אומר אליך. (יד) וגור בארץ ההיא, אנוכי אהיה עמך ואברכך, כי לך ולזרעך אתן את כל הארץ הזאת, והקמותי את שבועתי אשר נשבעתי לאברהם אביך. (טו) והרביתי את זרעך ככוכבי השמים, ונתתי לזרעך את כל הארץ הזאת, והתברכו בזרעך כל גויי הארץ. (טז) עקב אשר שמע אביך בקולי וישמור דברי ומצוותי וחוקי וחוקה וברית. (יז) ועתה שמע גם אתה בקולי ושמור מצוותי וגור בארץ הזאת.

(יח) וישב בגרר שלושה שבועים. (יט) ויצו אבימלך עליו ועל כל אשר לו לאמור: הנוגע בו ובכל אשר לו מות יומת. (כ) ויגדל יצחק בארץ פלשתים, ויהי לו מקנה בקר ומקנה צאן וגמלים ועבודה רבה.
(כא) ויזרעו בארץ פלשתים וימצא מאה שערים ויגדל יצחק מאוד. (כב) ויקנאו אותו פלשתים, וכל הבארות אשר חפרו נערי אברהם בימי חייו סתמום פלשתים אחרי מות אברהם, וימלאום עפר.
(כג) ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאוד.
(כד) ויסע משם יצחק בשנה הראשונה לשבוע השביעי ויתהלך בנחלי גרר. (כה) וישובו ויחפרו את בארות המים אשר חפרו נערי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם אביו, ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אברהם אביו. (כו) ויחפרו נערי יצחק בארות בנחל וימצאו מים חיים. (כז) ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק לאמור, לנו המים. ויקרא יצחק שם מקום הבאר ההיא עשק, כי התעשקו עמנו.
(כח) ויחפרו באר אחרת ויריבו עליה ויקרא יצחק שמה צוקה.
(כט) ויעתק משם ויחפרו באר אחרת ולא רבו עליה, ויקרא שמה רחובות. ויאמר יצחק עתה הרחיב ה' לנו.

(ל) ויגדל בארץ ויעל משם באר שבע בשנה הראשונה לשבוע הראשון ליובל הארבעה וארבעים. (לא) וירא אליו ה' בלילה ההוא בראש החודש הראשון ויאמר אליו: אנוכי אלוהי אברהם אביך, אל תירא כי אתך אנוכי, וברכתיך והרביתי את זרעך מאוד כחול הים בעבור אברהם עבדי. (לב) ויבן שם מזבח במקום אשר בנה שם בראשונה אברהם אביו, ויקרא בשם ה', ויזבח זבח לאלוהי אברהם אביו.
(לג) ויכרו באר וימצאו מים חיים. (לד) ויחפרו נערי יצחק עוד באר ולא מצאו מים. (לה) וילכו ויגידו ליצחק כי לא מצאו מים ויאמר יצחק, נשבעתי היום לפלשתים וזה הדבר. (לו) ויקרא את שם המקום ההוא באר שבע, כי פה נשבע לאבימלך ואחוזת מרעהו ולפיכל שר צבאו. (לז) וידע יצחק ביום ההוא כי נשבעו לשקר להיות אתם בשלום. (לח) ויקלל יצחק ביום ההוא את הפלשתים ויאמר:

ארורים יהיו הפלשתים ליום אף וחרון מכל העמים. (לט) יתנם ה' ללעג ולקללה ולאף ולחרון ביד הגוים החטאים ועל ידי החתים יכריתם. (מ) והיה הנמלט מחרב האויבים ומהחתים יכרית עם הצדיקים במשפט מתחת השמים. (מא) כי אויבים ושונאים יהיו לבני בימיהם ובארץ, ולא יהיה להם שריד ופליט, ולא ימלט איש ביום משפט החרון. (מב) כי אבוד יאבד והכרת יכרת והשמד ישמד מן הארץ כל זרע הפלשתים, ולא ימצא כל שריד לו ולא זרע על הארץ. (מג) אם יעלה השמימה משם ירד, ואם יבצר עוזו בארץ ממנה ינתש. (מד) ואם יסתר בין העמים גם משם יכרת, ואם ירד בגיא צלמות גם שם ענוש יענש, ואין שלום לו שם. (מה) ואם ילך בשבי יומת ביד האורבים לנפשו על הדרך. (מו) אל נא תותר לו אל מבורך שם וזרע על כל הארץ, כי אם בקללת עולם יתהלך לו.

(מז) ונכתב ונחרת עליו בלוחות השמים לעשות לו כן ביום המשפט כי יכרת מן הארץ.