(א) ויוגד לרבקה בחלום את דבר עשו בנה הגדול, ותשלח רבקה ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו:

הנה עשו אחיך מתנקם לך להרגך. (ב) ועתה שמע בקולי, קום וברח לך אל לבן אחי. (ג) וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך. (ד) ושב אפו ממך ושכח את כל אשר עשית לו, ושלחתי ולקחתיך משם.

(ה) ויאמר יעקב: לא אירא, אם יקום עלי להרגני והרגתיו.
ותאמר: אם כן אשכל שני בני יום אחד.
(ו) ויאמר יעקב אל רבקה אמו: הנה נא ידעת כי זקן אבי, ואנוכי רואה כי כהו עיניו מראות. (ז) והיה כי אעזוב אותו, ורע הדבר בעיניו כי אעזבהו ואלכה לי מאתכם, וקצף אבי עלי וקללני. (ח) לא אוכל ללכת כי אם כאשר ישלחני ללכת ואלכה.
(ט) ותאמר רבקה אל יעקב: אבוא אליו ואגידה לו כי ישלחך.
(י) ותבוא רבקה ותאמר אל יצחק: קצתי בחיי מפני שתי בנות חת אשר לקח עשו לו לנשים, ואם לוקח יעקב אשה מבנות הארץ כ[אלה], למה לי חיים, כי רעות בנות ארץ כנען.
(יא) ויקרא יצחק אל יעקב בנו, ויברך אותו, ויצוהו ויאמר לו:

לא תקח לך אשה מכל בנות כנען. (יב) קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך, וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך. (יג) ואלוהי השמים יברך אותך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים. (יד) ויתן לך את ברכות אברהם אבי, לך ולזרעך אחריך, לרשתך את ארץ מגוריך, ואת כל הארץ אשר נתן אלוהים לאברהם לך לך בני בשלום.

(טו) וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב.
(טז) ויהי בנסוע יעקב ללכת פדנה ארם ותתאבל רבקה על בנה ותבך. (יז) ויאמר יצחק אל רבקה:

אחותי, אל נא תבכי על בני על יעקב, כי בשלום ילך שמה ובשלום ישוב הנה. (יח) אל עליון ישמרהו מכל רע, ויהיה עמו ולא יעזבהו כל הימים, כי ידעתי אשר יצליח ה' את דרכיו בכל אשר ילך, עד אשר ישוב בשלום אלינו ונראהו בשלום. (יט) אל תיראי אודותיו אחותי, כי ישר דרכו והוא איש חסיד ונאמן ולא יאבד. בכה אל תבכי.

(כ) וינחם יצחק את רבקה על יעקב בנה ויברך אותו.

(כא) ויצא יעקב מבאר שבע ללכת חרנה בשנה הראשונה לשבוע השני ליובל הארבעה וארבעים.
(כב) ויבוא לוזה ההרה היא בית אל, בראש החודש הראשון בשבוע ההוא. ויפגע במקום בהיות הערב. (כג) ויט מן הדרך מערבה בלילה ההוא, ויישן שם כי בא השמש. (כד) ויקח אחת אבני המקום ההוא וישימה תחת העץ כי לבדו הלך בדרך. (כה) ויישן ויחלום בלילה ההוא, והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו. (כו) והנה ה' ניצב עליו, וידבר ה' את יעקב ויאמר:

אני אלוהי אברהם אביך ואלוהי יצחק, הארץ אשר אתה עומד עליה לך אתננה ולזרעך אחריך. (כז) והיה זרעך כעפר הארץ, ופרצת ימה וקדמה ונגבה וצפונה, ונברכו בך ובזרעך כל ארצות העמים. (כח) והנה אנוכי אהיה עמך ושמרתיך בכל מקום ובכל אשר תלך, והשיבותיך בשלום אל האדמה הזאת, כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את כל אשר דברתי לך.

(כט) וייקץ יעקב משנתו ויאמר: אכן המקום הזה הוא בית אלוהים ואנוכי לא ידעתי.
(ל) ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה, אין זה כי אם בית אלוהים וזה שער השמים.
(לא) וישכם יעקב בבוקר, ויקח את האבן אשר שם מראשותיו ויקם אותה מצבה לאות על המקום ההוא, ויצוק שמן על ראשה. (לב) ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שמו לראשונה כשם הארץ. (לג) וידר יעקב נדר לה' לאמור:

אם יהיה אלוהים עמדי, ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך, ונתן לי לחם לאכול ובגדים ללבוש. (לד) ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלוהים. (לה) וגם האבן הזאת אשר הקימותי מצבה לאות על המקום הזה יהיה בית אלוהים, וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך אלוהי.