(א) ויסע ישראל מחברון בראש החודש השלישי, ויבוא בארה שבע, ויזבח זבח לאלוהי אביו יצחק בשביעי לחודש הזה. (ב) ויזכור יעקב את החלום אשר חלם בבית אל, ויירא מרדה מצרימה. (ג) ובעלות על לבבו לשלוח לאמור ליוסף כי יבוא אליו, וכי הוא לא ירד שמה, ישב שם שבעת ימים, אולי יוודע אליו במראה אם ישוב או ירד. (ד) ויעש את חג הקציר בכורי פרי האדמה מן הדגן הישן, כי לא היה מלוא חופנים זרע בכל ארץ כנען, רק בצורת לכל חיה ובהמה ועוף אדם. (ה) ובשישה עשר נראה אליו האלוהים, ויאמר: יעקב יעקב, ויאמר: הנני. (ו) ויאמר אליו: אנכי אלהי אבותיך אברהם ויצחק, אל תירא ורדה מצרימה, כי לגוי גדול אשימך שם. (ז) אנכי ארד עמך, ואנכי אשיבך אל הארץ הזאת להקבר שם, ויוסף ישית ידיו על עיניך. אל תירא, לך מצרימה.

(ח) ויסעו בניו ובני בניו וישאו את אביהם ואת רכושם בעגלות. (ט) ויסע ישראל מבאר שבע בשישה עשר לחודש השלישי הזה וילך ארצה מצרים. (י) וישלח ישראל את יהודה בנו לפניו אל יוסף לראות את ארץ גושן. (יא) כי יוסף אמר לאחיו לבוא שמה לשבת שם, ולהיות קרובים אליו. (יב) וארץ טובה היא בארץ מצרים וקרובה אליו לכולם ולבהמה.

(יג) אלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב אביהם. (יד) יעקב אביהם, ראובן בכור ישראל. (טו) ואלה שמות בניו חנוך פלוא חצרן כרמי - חמשה. (טז) שמעון ובניו ואלה שמות בניו ימואל ימין אהד יכין צהר שאול בן הכנענית - שבעה. (יז) לוי ובניו ואלה שמות בניו גרשון קהת ומררי - ארבעה. (יח) יהודה ובניו ואלה שמות בניו שלה פרץ וזרח. (יט) יששכר ובניו ואלה שמות בניו תולע פואה וישוב ושמרון - חמשה. (כ) זבולון ובניו. ואלה שמות בניו סרד ואלון ויחלאל - ארבעה. (כא) ואלה בני יעקב אשר ילדה לאה ליעקב בפדן: ארם שישה בנים ואחות אחת אשר להם - דינה. (כב) ויהי כל נפש בני לאה ובניהם הבאה ליעקב אביהם מצרימה עשרים ותשע עם יעקב אביהם היו שלושים. (כג) ובני זלפה שפחת לאה אשת יעקב אשר ילדה ליעקב גד ואשר. (כד) ואלה שמות בניהם הבאים אתם מצרימה: בני גד צפיון אגתי שוני אזון ערבי ארדי ואראלי - שמונה. (כה) בני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחותם כל נפש ארבע עשרה. וכל בני לאה ארבעים וארבעה. (כו) ובני רחל אשת יעקב: יוסף ובנימין. (כז) ויולד ליוסף במצרים עד בוא אביו מצרימה אשר ילדה לו אסנת בת פוטיפרע מאון, את מנשה ואת אפרים - שלושה. (כח) בני בנימין לאבעל אשבל גרא נעמן אברודיה רפא יניני חופים יעם געם - אחד עשר. וכל בני רחל ארבעה עשר. (כט) ובני בלהה שפחת רחל אשת יעקב אשר ילדה ליעקב דן ונפתלי. (ל) ואלה שמות בניהם הבאים אתם מצרימה: בני דן חושים שמון אשוד ישק שלמה שישה. (לא) וימותו במצרים בשנת בואם שמה, ויוותר לדן חשים לבדו. (לב) ואלה שמות בני נפתלי: יחצאל גוני יצר יכום אוח - שישה. (לג) וימת אוח הנולד אחר השנה הראשונה לשני הרעב, וכל בני רחל יחד היו עשרים ושישה. (לד) וכל הנפש ליעקב הבאה מצרימה שבעים נפש. (לה) אלה בניו ובני בניו יחדיו שבעים, וחמישה מהם מתו במצרים על פני יוסף, ובנים לא היו להם. (לו) ובארץ כנען מתו ליהודה שני בניו ער ואונן, ובנים לא היו להם. (לז) ובני ישראל קברו את המתים, ויהיו כמספר נפש השבעים.