|
|
בספר זה מתועדות מערכות האצ"ל בחיפה מיום ייסוד הארגון באפריל 1931 ועד לפירוקו עם הקמת מדינת ישראל והצטרפות לוחמיו לצה"ל. תיאור האירועים שאינם קשורים ישירות בחיפה, משמשים כרקע בלבד.
האצ"ל בחיפה לקח חלק פעיל בשלוש התקופות העיקריות בהן פעל הארגון: החזית הערבית בשנות השלושים, המרד בשלטון הבריטי בארץ-ישראל בשנות הארבעים ומלחמת העצמאות בשנת 1948.
בשנות השלושים פרעו הערבים ביהודים ובתגובה הכריזו "המוסדות הלאומיים" (הסוכנות היהודית והוועד הלאומי) על מדיניות "ההבלגה". האצ"ל גרס שהדרך היחידה להגן בפני התקפות הערבים היא להשיב מלחמה שערה וסיסמתו הייתה "שבירת ההבלגה". לסניף האצ"ל בחיפה, בפיקודו של בנימין זרעוני, מקום מיוחד בפעולות שנועדו להגשים את מדיניות הארגון.
תקופת המרד בשלטון הבריטי החלה ב-1 בפברואר 1944 ונמשכה ארבע שנים (היא הסתיימה עם פרוץ מלחמת העצמאות וצאת הבריטים את הארץ). ראשי "היישוב המאורגן" התנגדו לדרכו של האצ"ל ודרשו מן הארגון להפסיק את פעולותיו נגד הבריטים, וכאשר לא נענו - פתחו בפעילות אלימה, שכללה גם הסגרת לוחמי המחתרת לבולשת הבריטית. תקופה זו, ששם הקוד שניתן לה היה ה"סזון"1, פגעה קשות באצ"ל בכלל ובסניף החיפאי בפרט. האצ"ל התקשה לפעול בחיפה הן בגלל הפעילות הרבה של הש"י (שירות הידיעות של ההגנה), שנעזר רבות ב"פלוגות הפועל" (ראה להלן ב"הקדמה") והן בגלל הפעילות המיוחדת של הבולשת הבריטית, שניסתה למנוע פגיעה באתרים האסטרטגיים של חיפה, כמו: הנמל, צינור הנפט ובתי-הזיקוק. בתקופת ה"סזון" כמעט וחוסל סניף האצ"ל בחיפה, שכלל גם את אזור הצפון. תוך פחות משנה נעצרו שישה מפקדי מחוז ואנשי ההגנה אף הצליחו לרוקן מחסני נשק בעיר. חיפה נחשבה, ולא בלי צדק, כעיר גזירה עבור לוחמי האצ"ל.
ההתאוששות של הסניף החיפאי החלה עם הקמתה של "תנועת המרי העברי" (נובמבר 1945). הרדיפות פינו את מקומן לשיתוף פעולה הדוק בין שלושת ארגוני המחתרת היהודית בארץ: ההגנה, האצ"ל ולח"י. הייתה זו תקופת הזוהר של המלחמה בשלטון הבריטי בארץ-ישראל, שנסתיימה לאחר "השבת השחורה" (ראה להלן). הסניף של האצ"ל בחיפה הלך והתחזק, ותרם תרומה חשובה לסילוקם של הבריטים מהארץ.
בספר זה ישנו תיאור מפורט של התארגנות האצ"ל, ההתקפות על מתקני הצבא הבריטי בחיפה, ובמיוחד החבלה בבתי הזיקוק ובצינור הנפט.
עם תחילתה של מלחמת העצמאות, גבר כוחו של האצ"ל בחיפה הן בלוחמים והן בנשק. הוקם מחנה מיוחד ("מחנה בנימין"), בו עברו לוחמי הארגון אימונים צבאיים, כדי להכשירם לקראת הבאות. ואכן, תרומתם של לוחמי האצ"ל בקרב על שחרור חיפה הייתה משמעותית.
ב-1 ביוני 1948 נחתם הסכם בין האצ"ל לבין ממשלת ישראל, המפרט את דרכי התגייסותם של לוחמי הארגון לצה"ל. בעקבות הסכם זה, נערך ב"מחנה בנימין" מסדר מרשים של כל לוחמי הסניף החיפאי. לאחר דברים נרגשים של מפקד המחוז, שמואל מייטין, יצאה שיירה שמנתה 40 מכוניות ועשתה את דרכה למחנה הקלט של צה"ל בקריית-מאיר בתל-אביב.
לצורך כתיבת ספר זה נעזרתי בארכיון מכון ז'בוטינסקי ובארכיון תולדות ההגנה, וכן בעדויות הרבות ובראיונות שערכתי עם לוחמים שלקחו חלק בפעולות השונות של האצ"ל בחיפה.
יקצר המצע מלהודות לכל אלה שעזרו לי בעבודתי זו ולא נותר לי אלא לציין שמות מספר.
תודה מיוחדת לצביה בן-חורין שטרחה ללא ליאות באיתור עדויות ומסמכים וזכות גדולה לה בהוצאת הספר הזה לאור.
תודה לצבי הדסי, לאריה מהולל ולברוך גוטמכר על עזרתם בחומר ובעצה, ועל כי קראו את כתב היד, בנוסף לצביה בן-חורין, והעירו הערות חשובות.
תודה לאמירה שטרן וחבר עובדי מכון ז'בוטינסקי, אשר לא חסכו מאמץ כדי לאתר את המסמכים השונים שהיו דרושים לצורך כתיבת הספר וכן סיפקו את מרבית התמונות המופיעות בספר זה.
תודה למוזיאון הרכבת אשר העמיד לרשותי את תמונת תחנת הרכבת המזרחית בחיפה לאחר פיצוצה בידי לוחמי האצ"ל.
תודה לפתחיה שמיר, אשר לא נח ולא שקט כדי שהספר ייכתב ויובא לדפוס.
סייעו בהוצאת הספר הזה לאור: קרן אדית וראובן הכט, באמצעות מנכ"ל הקרן מר הרי זסלר, חיפה. וכן: קרן סלק מישל מילברג.
1. פרטים ראה בספרו של המחבר "הסזון, צייד אחים", בהוצאת מכון ז'בוטינסקי.
האצ"ל בחיפה לקח חלק פעיל בשלוש התקופות העיקריות בהן פעל הארגון: החזית הערבית בשנות השלושים, המרד בשלטון הבריטי בארץ-ישראל בשנות הארבעים ומלחמת העצמאות בשנת 1948.
בשנות השלושים פרעו הערבים ביהודים ובתגובה הכריזו "המוסדות הלאומיים" (הסוכנות היהודית והוועד הלאומי) על מדיניות "ההבלגה". האצ"ל גרס שהדרך היחידה להגן בפני התקפות הערבים היא להשיב מלחמה שערה וסיסמתו הייתה "שבירת ההבלגה". לסניף האצ"ל בחיפה, בפיקודו של בנימין זרעוני, מקום מיוחד בפעולות שנועדו להגשים את מדיניות הארגון.
תקופת המרד בשלטון הבריטי החלה ב-1 בפברואר 1944 ונמשכה ארבע שנים (היא הסתיימה עם פרוץ מלחמת העצמאות וצאת הבריטים את הארץ). ראשי "היישוב המאורגן" התנגדו לדרכו של האצ"ל ודרשו מן הארגון להפסיק את פעולותיו נגד הבריטים, וכאשר לא נענו - פתחו בפעילות אלימה, שכללה גם הסגרת לוחמי המחתרת לבולשת הבריטית. תקופה זו, ששם הקוד שניתן לה היה ה"סזון"1, פגעה קשות באצ"ל בכלל ובסניף החיפאי בפרט. האצ"ל התקשה לפעול בחיפה הן בגלל הפעילות הרבה של הש"י (שירות הידיעות של ההגנה), שנעזר רבות ב"פלוגות הפועל" (ראה להלן ב"הקדמה") והן בגלל הפעילות המיוחדת של הבולשת הבריטית, שניסתה למנוע פגיעה באתרים האסטרטגיים של חיפה, כמו: הנמל, צינור הנפט ובתי-הזיקוק. בתקופת ה"סזון" כמעט וחוסל סניף האצ"ל בחיפה, שכלל גם את אזור הצפון. תוך פחות משנה נעצרו שישה מפקדי מחוז ואנשי ההגנה אף הצליחו לרוקן מחסני נשק בעיר. חיפה נחשבה, ולא בלי צדק, כעיר גזירה עבור לוחמי האצ"ל.
ההתאוששות של הסניף החיפאי החלה עם הקמתה של "תנועת המרי העברי" (נובמבר 1945). הרדיפות פינו את מקומן לשיתוף פעולה הדוק בין שלושת ארגוני המחתרת היהודית בארץ: ההגנה, האצ"ל ולח"י. הייתה זו תקופת הזוהר של המלחמה בשלטון הבריטי בארץ-ישראל, שנסתיימה לאחר "השבת השחורה" (ראה להלן). הסניף של האצ"ל בחיפה הלך והתחזק, ותרם תרומה חשובה לסילוקם של הבריטים מהארץ.
בספר זה ישנו תיאור מפורט של התארגנות האצ"ל, ההתקפות על מתקני הצבא הבריטי בחיפה, ובמיוחד החבלה בבתי הזיקוק ובצינור הנפט.
עם תחילתה של מלחמת העצמאות, גבר כוחו של האצ"ל בחיפה הן בלוחמים והן בנשק. הוקם מחנה מיוחד ("מחנה בנימין"), בו עברו לוחמי הארגון אימונים צבאיים, כדי להכשירם לקראת הבאות. ואכן, תרומתם של לוחמי האצ"ל בקרב על שחרור חיפה הייתה משמעותית.
ב-1 ביוני 1948 נחתם הסכם בין האצ"ל לבין ממשלת ישראל, המפרט את דרכי התגייסותם של לוחמי הארגון לצה"ל. בעקבות הסכם זה, נערך ב"מחנה בנימין" מסדר מרשים של כל לוחמי הסניף החיפאי. לאחר דברים נרגשים של מפקד המחוז, שמואל מייטין, יצאה שיירה שמנתה 40 מכוניות ועשתה את דרכה למחנה הקלט של צה"ל בקריית-מאיר בתל-אביב.
לצורך כתיבת ספר זה נעזרתי בארכיון מכון ז'בוטינסקי ובארכיון תולדות ההגנה, וכן בעדויות הרבות ובראיונות שערכתי עם לוחמים שלקחו חלק בפעולות השונות של האצ"ל בחיפה.
יקצר המצע מלהודות לכל אלה שעזרו לי בעבודתי זו ולא נותר לי אלא לציין שמות מספר.
תודה מיוחדת לצביה בן-חורין שטרחה ללא ליאות באיתור עדויות ומסמכים וזכות גדולה לה בהוצאת הספר הזה לאור.
תודה לצבי הדסי, לאריה מהולל ולברוך גוטמכר על עזרתם בחומר ובעצה, ועל כי קראו את כתב היד, בנוסף לצביה בן-חורין, והעירו הערות חשובות.
תודה לאמירה שטרן וחבר עובדי מכון ז'בוטינסקי, אשר לא חסכו מאמץ כדי לאתר את המסמכים השונים שהיו דרושים לצורך כתיבת הספר וכן סיפקו את מרבית התמונות המופיעות בספר זה.
תודה למוזיאון הרכבת אשר העמיד לרשותי את תמונת תחנת הרכבת המזרחית בחיפה לאחר פיצוצה בידי לוחמי האצ"ל.
תודה לפתחיה שמיר, אשר לא נח ולא שקט כדי שהספר ייכתב ויובא לדפוס.
סייעו בהוצאת הספר הזה לאור: קרן אדית וראובן הכט, באמצעות מנכ"ל הקרן מר הרי זסלר, חיפה. וכן: קרן סלק מישל מילברג.
הערה:
1. פרטים ראה בספרו של המחבר "הסזון, צייד אחים", בהוצאת מכון ז'בוטינסקי.