בשעה 06.00 ראינו שני אנשים יוצאים מן הבית החשוד. אחד מהם זקן (כנראה בעל-הבית) והשני כבן 27 [דוד טהורי היה אז בן 30 ]. הצעיר עלה למכונית הנוסעת לתל-אביב ואנחנו אחריו".

"כשהגענו לתחנה המרכזית", כתבו, "ירד האדם מן האוטובוס ואנו בעקבותיו. התברר שזה היה אדם אחר לבוש באותו לבוש. אחד מאתנו נשלח בחזרה לתחנה המרכזית, כי לפי הסברה על האיש לנסוע לנתניה. חיכינו עד השעה 15.00 אולם הוא לא הופיע". ²

קיבלנו הוראה לקחת איש. יצאנו 5 איש בשעה 19.30 וחיכינו ליד ביתו, ומקשר עם אופניים חיכה ליד החנות, וצריך היה להודיע לנו לכשיצא האיש בדרכו הביתה. המקשר הגיע ומסר שהאיש עזב את החנות והלך בכיוון יפו עם בחורה ובחור. חזרנו לבסיס. בשעה 20.00 גילו אותו על-יד כיכר מגן-דוד, כשהוא מטייל עם בחורה ברח' אלנבי בכיוון כיכר המושבות. החלטנו לקחת אותו בפינת הרחובות אלנבי-לילנבלום. יצאנו וחיכינו ואז קיבלנו הודעה כי התיישב בשד' רוטשילד עם הבחורה. ניגשנו לשם וניסינו ל"הזמינו" [מִלת קוד לחטיפה]. היות ולא הספקנו להשתיקם, החלו השניים לצרוח וקהל רב התחיל מתאסף. לא ראינו כל אפשרות לקחת אותו במצב זה מבלי ל"לכלך" את האוטו שעמד בקרבת מקום ואת עצמנו. הסתלקנו במהירות ומבלי שהרגישו בנו.
האיש עם הבחורה המשיכו ללכת דרומה. אחד העוקבים שהלך אחריהם ראה אותם פונים לרחוב צדדי המוביל לכיוון יפו. עוקב שני נשלח לעקוב בקרבת ביתו במגמה לגלותו חוזר לביתו. הוחלט לא לחטוף אותו באותו יום, כי לא היתה אפשרות להפתיעו. החוטפים הניחו כי האיש לא ילון בביתו, ובאם בכל זאת יחליט ללכת הביתה - קיימת האפשרות שיזעיק עזרה. ניתנה הוראה למרכז העוקבים להוריד את העוקב שעמד ע"י ביתו. אולם כשהגיע למקום, לא מצא את העוקב. עד שעה 23.00 לא מצאנו את שני העוקבים הנ"ל. בשעה 23.00 חזרו העוקבים וסיפרו לנו את המעשה כדלקמן: כשהגיעו לקרבת ביתו של האיש שנגדו בוצעה הפעולה, קפצו על אחד העוקבים (הם לא הלכו ביחד) שני שוטרים יהודים, ערכו חיפוש בכליו ואיימו עליו באקדח שיאמר להם מי הוא, בטענה שהיה בזמן הפעולה בשדרות רוטשילד. מובן שהעוקב הכחיש את הימצאו בשדרות רוטשילד וטען שהוא מטייל לתומו. בינתיים תפסו גם את העוקב השני וחקרו את שניהם. הם הכחישו שוב את דבר הימצאם בשדרות רוטשילד וטענו שהם מטיילים לתומם, מבלי להכיר זה את זה. בהמשך הזמן הופיע האיש וגם הוא התערב בשיחת השוטרים. אחד השוטרים המליץ על האיש שהוא ינהל את המשא-ומתן. השוטרים סרו הצידה והאיש ניהל מו"מ עם אחד העוקבים בלבד. האיש איים על העוקב שבאם לא יגלה מי שלחו - ייאסר וממילא יצטרך לדבר. אם כי מוטב שיספר לו. כן הוסיף שהוא יודע שהעוקב הוא טוראי ואיננו אשם, ושיספר לו מי הוא המפקד שלו. לבסוף סיפר שהוא חבר אצ"ל לשעבר, בעל דרגה, אבל עכשיו אין לו שייכות לאצ"ל. הוא סידר לו חנות ורוצה להתחתן ולחיות חיים שקטים. באם רוצים, הוא מוכן לשיחה. כמו כן אמר שהוא מוכן לשבת בלטרון ולא במרתף של ישוב יהודי. אחד השוטרים ניגש ואמר לעוקב שהוא מוכן לא לאוסרו, אלא שהשוטר השני מנוול, ותמורת לירה ישתוק. הוא קיבל את הלירה ונפרדו.

בשעה 18.00 קיבלנו הודעה ללכת לערוך חיפוש בבית. היה עלינו לחפש היטב בכל הדירה, בעיקר בחדר האמבטיה, ול"הזמין" [לחטוף] איש אחד או שניים, שלפי המשוער נמצאים בבית. סתמנו את הרחוב המבוקש משני צדדיו. הצבנו כוחות הבטחה סביב. לבית נכנסו 6 אנשים. בבית היו 3 נשים, 2 ילדים, זקן אחד ובעל הדירה. ערכנו חיפוש ללא כל התנגדות. לאחר גמר החיפושים (שלא הביאו כל תוצאות), ניסינו לקחת את בעל הדירה, היות ואף אחד מיתר האנשים שציינו לא היה במקום. קמה צעקה גדולה והאיש התנגד. השכנים באו לקול הצעקות. יצאתי החוצה וסילקתי את המכונית [שחיכתה ברחוב, כדי לאסוף את החטופים]. בינתיים התחילו להתאסף גם אנשים מהרחוב. הסתלקנו מן המקום במהירות.