המאמרים הבאים סוקרים את הספר ואת פעילות הבעש"ט:
אנציקלופדיה יהודית דעת - הערך "רבי ישראל בעל שם טוב"
אברהם כהנא: "הבעש"ט"
בצלאל לנדוי, רבי ישראל בעל שם טוב, חייו ותורתו
קובץ הסיפורים הראשון על הבעש"ט ותלמידיו, הספר "שבחי הבעש"ט", הודפס לראשונה בשנת תקע"ה. אולם כנראה נאספו הסיפורים שנים רבות לפני כן.
בשנת תקע"ה יצאו לאור שלוש מהדורות של "שבחי הבעש"ט" - בקאפוסט, בבארדוטשוב ובלשצ'וב.
הנוסח של שלוש המהדורות הוא כמעט אחיד. במהדורת בארדיטשוב נשמט סיפור אחד, שנמצא בדפוס קאפוסט ובמהדורת לאשצ'וב, מפני שהמדפיס-המו"ל חשב, כי הוא אינו ראוי "להיגלות לעין כל". סיפור זה הוצא גם מרוב מהדורות "שבחי הבעש"ט" שנדפסו לאחר מכן.
רבי דוב בער ב"ר שמואל ז"ל, השוחט מלינץ, היה מקבץ ומלקט הסיפורים הראשון. הוא חיבר את הסיפורים אחד לאחד, תיקן את הנוסחאות והגיה אותם משיבושים. הוא נתן לקובץ הסיפורים צורת ספר, וקרא לו בשם "שבחי הבעל שם טוב".

הספר הועתק בימיו בכתב יד בעותקים רבים והופץ בין החסידים. המחבר, רבי דוב בער מלינץ, היה מקורב לבעש"ט זי"ע ולביתו. הוא היה חתנו של רבי אלכסנדר שוחט ז"ל, סופרו של הבעש"ט זצ"ל במשך שנים רבות, וכנראה גם ממנו שמע סיפורים רבים, והוזכר ב"שבחי הבעש"ט".

במהדורת קאפוסט, שהיא הראשונה, ונדפסה בראשית שנת תקע"ה, לא נזכר בשער הספר שמו של המחבר רבי דובער השוחט מלינץ. רק בהקדמת הכותב נרמז שמו על ידי זכירת השם של חותנו רבי אלכסנדר. גם במהדורת לאשצ'וב, המהדורה השלישית של "שבחי הבעש"ט", שנדפסה באותה שנת תקע"ה, לא נזכר בשער שם המחבר.

במהדורה השניה, שיצאה לאור על ידי בנו של המחבר, רבי יהודה לייב ז"ל, והופיעה באותה שנת תקע"ה בבארדיטשוב, נזכר שם המחבר בהרחבה ובפרוטרוט:

"כל אלו הספורי' נחקקו ונאמר' באמת מאחד קדוש מדבר. ה"ה המופל' ומופלג בתור' ובירא' החסיד המפורסם. מוהר"ר דוב בער במוה' שמואל זצ"ל שוחט דק' לינץ שהי' מקדם חתן המנוח החסיד המפורסם שמו נודע בשערים מוה' אלכסנדר שוחט נבג"מ שהי סופר מהיר אצל הבעש"ט כמה שנים קודם בא החסיד המפורסם מוה' צבי הירש סופר זצ"ל ואח"כ היו שניהם סופרים. ונעשה אח"כ שו"ב בק"ק שדה לבן ואח"כ בק"ק ברדיטשוב. ואח"כ נעשה שו"ב בפקודת הבעש"ט בק' נעמרוב יע"א".

מטרת הספר נאמרה בשער מהדורת קאפוסט.

"ספורי נפלאות ונוראות מכבוד אור ישראל וקדושה.. הרב האלקי מ' ישראל בעש"ט זיע"א... ורבוי התועליות הנמשכים מזה להלהיב לבות ב"א לעבודתו ית'".

בשער מהדורת בארדיטשוב:

"ורבוי התועליות הנמשכים מספורים אלו מבואר בהקדמה באריכות. יתעוררו הרעיונים ויתלהטו הלבבות עם כי ישימו עיניהם ולבם להבין להשכיל על כל פרטי הדברים והיו עמם וקראו בם כל ימי חייהם למען ילמדו ליראה את ה' אלקיהם ולעבוד בלב שלם את מלכיהם".

בהקדמת מהדורת קאפוסט נאמר בין השאר:

"הנה אחר שהגיעו כתבי קדש אלו לידי מנפלאות ה' אשר גילה ע"י עבדיו הקדושים ובעז"ה אין דור שאין בו צדיקים מפורסמים... ואחרי רואי גודל ורב התועליות הנמשכים מזה בפרט כמ"ש בפנים כי הבעש"ט אמר שהעוסק בשבחי הצדיקים הוא כאילו עוסק במעשה מרכבה... ואחרי ראותי גודל ועוצם תשוקת המתאווים להעתיק כתבי קודש אלו..."

הראשון שהדפיס את הספר היה רבי ישראל ב"ר יצחק יפה ז"ל, מדפיס בקאפוסט, ומקורב לרבי שניאור זלמן מלאדי זצ"ל, בעל ה"תניא". כנראה שהכניס קצת שינויים בסדר של הספר, ביחוד של החלק הראשון. כי אותם הסיפורים שמביא רבי דוב בער המחבר, רבי ישראל המדפיס שמע אותם מפי האדמו"ר הזקן זצ"ל בסדר אחר, וכך הדפיס אותם, והוא מציינם בפירוש בציון "עד כאן", שמע את הנוסח מפי הרב זצ"ל, בעל התניא. נוסח זה נדפס גם במהדורות האחרות.
בשנת תקע"ה יצאו לאור שלוש מהדורות. הראשונה בקאפוסט, בראשית השנה (ההסכמה למהדורה זו נכתבה בחודש חשוון תקע"ה); השניה - בבארדיטשוב (ההסכמות נכתבו באסרו חג של פסח, בכ"ז בסיון, וביום ג' פ' שלח); השלישית בלאשצ'וב בגאליציה (ההסכמה מיום כ"ג מנהם אב).

למהדורת קאפוסט יש הסכמה של "הרב המאה"ג מ"צ דקהילתנו יצ"ו", היינו של קאפוסט. רבי משה במוהר"ר ישראל רבה של קאפוסט אוסר על הדפסת הספר במשך שש שנים. למהדורת בארדיטשוב ישנן כמה הסכמות - הראשונה של הגאון רבי בצלאל בהגאון האמיתי מו"ה מאור מרגליות אב"ד ור"ם ומ"צ דפ"ק אוסטרהא. רבי בצלאל היה גאון מפורסם בדורו, בנו של הגאון רבי מאיר מרגליות, אב"ד של לבוב ושל כל הגלילות והסביבה של אוקראינה, אישיות מפורסמת בעולם היהודי, תלמידו המובהק של הבעש"ט זי"ע; הגאון רבי מאיר מ"מ דק"ק זעלווא, "הרבנים מופלגים מאורות גדולים וכו' דיינים דק"ק אוסטראה" - וגם הרבנים המסכימים האלה אוסרים להדפיס הספר בלי רשות המדפיס רבי שמואל מבארדיטשוב במשך שש שנים. למהדורה זו ישנה עוד הסכמה מאת ר' ישראל שלום ב"ר יעקב דיין דק"ק אוסטראה "וכעת מתגורר פה ק"ק ליבר טוב". ר' ישראל שלום מספר בהסכמתה שבעברו את בארדיטששוב -

"באתי לבית הנגיד מוהר"ר שמואל מדפיס דק"ק הנ"ל בשביל להראות לו גוף הכתב כ"י מהמספר השבחי הבעש"ט הוא מחותני המנוח הרבני הותיק המפורסם מ' דוב בער שו"ב דק"ק לינץ הנ"ל כדי להראות אם מכוון כפי הדפוס דק"ק קאפוסט כי הוא היה המספר הראשון".

במהדורה השלישית של אותה שנת תקע"ה, בלאשצ'וב, ישנן שתי הסכמות, של הרב הגאון רבי מרדכי זיסקינד הרב דק"ק לאשצ'וב ושל הרב הגאון מטישוויץ.

מהדיר הספר בלאשצ'וב, הדפיס את שבחי הבעש"ט, למרות האיסור במהדורת קאפוסט להדפיס את הספר במשך שש שנים מיום הופעתו. ר' דוד אומר בהקדמתו:

"יען כי שבחי הבעש"ט ירוממו בקהל עם וזכרו נפלאותיו אשר עשה... וכעת נבעו מצפוניו... על במתי הדפוס בק"ק קאפוסס במדינות רוסיה להעלותהו. ואם אמנם הרב המ"ע דשם לרגל משיגי גבול פרש רשת בפח לטמנהו, בלתי להדפיס משך שש השנים, כלכלתי דברי במשפט לפני יודעי דת ודין להורהו. ורבו המתירין שנית להמציאהו.
א' כי אין בדברי אחד יחיד לגזור אומר ויקם לקוממהו...
ב' גדולה התשובה שמגעת עד כסא כבוד הרב הגאון המפורס' אב"ד דק"ק לבוב, ושאר גאוני הזמן הוציאו לאור משפט דת הדפסת ספרים ממדינ' למדינה. אין כאן לא חרם ולא איסור שנית להדפיסהו.
ג' גם ממקור חוצב מכתבו נרא' שלא גזר רק שלא להשיג גבול המדפיס אשר זה יצא ראשונה פרי מעשהו ונראה בעליל שנדפס פעם שנית על סמך הסכמה הלז. וגם הם ספו תמו. ואינם בנמצא כי ישאל איש מרעהו. ומאד גברו העם המתאווה בתר תאווה רצים ושבים. וכמטמונים לחפשהו..
"ע"כ תמכתי יסודות בשערי המתירים והביאות" לבית הדפוס...".

למהדורת לאשצ'וב של שבחי הבעש"ט נתנו הסכמותיהם הרבנים הגאונים, הרב המא"ג אב"ד דק"ק לאשצ'וב רבי מרדכי זיסקינד ז"ל, והרב הגאון רבי אברהם יעקב מטישוויץ ז"ל.
הספר "שבחי הבעש"ט" נתפשט במהירות גדולה ושלוש המהדורות שהופיעו לראשונה במשך שנה אחת, אזלו מיד.
הספר תורגם מיד עם הופעתו בלשון הקודש לאידיש. כנראה שהדרישה לספר זה היתה עצומה. בשנתים הראשונות לאחר הופעת הספר בעברית, הופיעו באידיש שתי מהדורות בתקע"ו ובתקע"ז.
במשך שנים מועטות הופיעו כמה מהדורות נוספות, ועד היום - עשרות מהדורות. ישנן עשרות מהדורות של "שבחי הבעש"ט", גם בלשון הקודש וגם בתרגום ביידיש ובלאדינה.

מן המהדורות האחרונות של שבחי הבעש"ט ניתן לציין את אלה:
• ספר שבחי הבעל שם טוב השלם: עם מפתחות ותמונות. העורך הראשי - הרב אליהו חיים קרליבך. ירושלים תש"ן.
• שבחי הבעש"ט, מהדורה מדעית בידי אברהם רובינשטיין, תשנ"ב.
• שבחי הבעש"ט, תש"ס, ניו יורק.
מהדורת האינטרנט של הספר נכתבה בעקבות מהדורת ירושלים תרצ"א. השתמשנו בתיקונים שנדפסו במהדורת "יד בנימין", ירושלים תשכ"ט, וכן במהדורת ברוקלין תשמ"ג. הקדמה זו נכתבה על פי המבואות שכתבו ר' בנימין מינץ למהדורת יד בנימין, ירושלים תשכ"ט, ובצלאל לנדוי למהדורת ברוקלין תשמ"ג.

מהדורת האינטרנט עוצבה מחדש, ונוספו בה כותרות לסיפורים הרבים. חילקנו את הספר לקבצים, לנוחות הקורא. החלוקה היא טכנית בלבד, ואין לה משמעות אחרת.