לאחר פרסום גזירת השחיטה בהונגריה הריץ רבי שלמה צבי שטראסר, רבה של דברצן, שאלות בעניין השחיטה לרבי חיים עוזר גרודזינסקי, רבה של וילנא, ולרבי יהודה לייב צירלסון רבה של קישינוב. היה סיכוי מסוים שהשלטונות יענו בחיוב להשתדלויות של היהודים במידה שצורת השחיטה תהיה מקובלת גם עליהם. רבי חיים עוזר גרודזינסקי התיר בדוחק את הימום הבהמה ובתנאי שהדבר יעשה לאחר השחיטה. כאן קטע מתשובתו:

"אחדשה"ט יקרת מכתבו בצירוף מכתב הגאונים מבודפשט הגעני לנכון. בו יודיע כי יש תקווה להשתדלות במקום הגבוה להתיר את השחיטה באופן שיסדרו את ההימום ע"י אלקטרי או באופן אחר לקרב את המיתה אחר השחיטה... הנני נמנה עימהם להתיר כן בשעת הדחק גדול כזה ושע"י זה נציל את אחינו ממאכלות אסורות לרגל הגזירה הנוראה של איסור השחיטה... והלוואי שיעלה בידם לפעול להתיר את השחיטה אצלם באופן זה ודבר גדול יעשה בזה לטובת עמנו".

הרב צירלסון התלבט גם כן בשאלה ולבסוף לא רק שהתיר הימום לאחר השחיטה "כי זה שעת הדחק וימים כאלה לא היו מעולמים" אלא גם קרא למנהיגי הקהילות "להתאמץ בכל עוז ובכל מיני השתדלויות להוציאם לפועל חיש מהר, יען שכל הזריז בזה הרי זה משובח בתור מזכה את הרבים".

הלשכה האורתודוקסית בבודפשט הטילה על הרב שלום וידר רבה של נ'ירדהאזא לערוך תשובה בעניין השחיטה. התשובה תורגמה והועברה לידי השלטונות. בהזדמנות אחרת התרעם הרב שלום וידר כאשר נשאל משוויץ אם מותר להמם את הבהמה לפני השחיטה. על כך השיב:

"והנה הרגזתם אותי ממנוחתי ומליצתי לאמור עמך כולם צדיקים... ועתה הודעתם אותי כי נמצא[ים] ח"ו שמה מתאווים לבשר תאווה ואומרים לנו תנו לנו בשר שחוט ע"י הימום הבהמה "בעטייבונג" קודם השחטה, כי יש מי שגילה דעתו שיש מקום להקל ח"ו ח"ו".

בהמשך תשובתו הוא כותב, שזה אסור בהחלט ולא מצא שום היתר לכך. גזירת השחיטה לדעתו "הוא ניסיון גדול מעין עקידת יצחק... שאי אפשר להשיג בשר כשר בפרט לעובדים במקומות מחנות עבודה ר"ל".