ד"ר רודולף ורבה, מוסמך למדעים המועסק כיום בשירות המועצה הבריטית למחקר רפואי, היה אחד מן המעטים שברחו מאושביץ. בזיכרונותיו שנתפרסמו בפברואר 1961 ב"דיילי הירלד" הלונדוני, הוא כתב:
"הנני יהודי. למרות זאת - למעשה, בשל כך - אני מאשים מנהיגים יהודים מסוימים במעשי התועבה האיומים ביותר במלחמה.

"קבוצת קויזלינגים קטנה זו ידעה את הנעשה ליהודים בתאי הגז של היטלר, וקנתה את חייה במחיר שתיקתה. על קבוצה זו נמנה ד"ר קסטנר, ראש הועדה, דוברם של יהודי הונגריה.

"בהיותי אסיר מספר 44070 באושביץ - המספר עודו חקוק על זרועי - אספתי בזהירות נתונים סטטיסטיים על ההשמדה... נטלתי נתונים איומים אלה עמי בהימלטי ב- 1944 ולכן יכולתי לתת למנהיגים הציונים בהונגריה אזהרה מוקדמת בת שלשה שבועות שאייכמן מתעתד לשגר מיליון מיהודיהם לתאי הגזים... קסטנר הלך אל אייכמן ואמר לו: "אני יודע אודות תכניותיך... תן חנינה למספר יהודים לפי בחירתי, ואשתוק".

"אייכמן לא זו בלבד שהסכים אלא אף הלביש את קסטנר במדי ס.ס. ולקחו לבלזן, לחפש אחרי מספר מחבריו. והמקח והממכר השפל לא הסתיים בכך.

"קסנטר שילם לאייכמן כמה אלפי דולרים. עם מטמון קטן זה יכול אייכמן לקנות את חירותו בהתמוטט גרמניה, ולבסס את מעמדו בארגנטינה..."