"מאז קיץ 1945 ועד קיץ 1946 שמשתי כקצין חקירות ומודיעין של הצבא האמריקאי באובראורסל, גרמניה... אחד האנשים אותם חקרתי היה שטנדרטנפיהרר (קולונל ב- ס.ס.) קורט בכר... בעת ההתקפה על פולין היה הוא כפוף לפגליין, חבר ה"רייטר ס.ס." אשר ביצעו את מעשי הזוועה הגרועים ביותר בורשה הכבושה. אני זוכר כי במהלך החקירה התברר שבכר נדבק במחלת מין במשך הקרב על פולין... ללא ספק ידע בכר הרבה יותר ממה שהיה מוכן לגלות והיה מעורב במישרין בצדדים רבים ושונים של "הפתרון הסופי" של שאלת היהודים, כפי שתוכננה על ידי היטלר, הימלר, אייכמן וכו' - מאשר היה מוכן אי פעם להודות. אבל חזרתו שוב ושוב על הטענה, שהיה "ידיד" ליהודים וכי הוא יודע שהם יהיו מוכנים לערוב לו, היתה יותר מכפי שיכולתי לשאת. כלאתיו בתא בודד והוא הודה לי על כך בקולניות, כי לדבריו, שם "תינתן לו ההזדמנות להגות בכל הדברים הנוראים שאירעו". לבסוף ליוויתי אותו בג'יפ לנירנברג והסגרתיו לידי שלטונות הכלא.

"זמן קצר לאחר שמסרתי למאסר את קורט בכר, פושע מלחמה וקצין ס.ס. בכיר במטהו של הימלר, גיליתי כי עקב התערבותו של רודולף קסטנר, נהנה בכר מחיים נוחים באגף העדים של כלא נירנברג... נדהמתי ולא יכולתי להאמין והלכתי אל קסטנר... כאשר אמרתי לקסטנר שאיני יכול להבין את נאמנותו ודאגתו לאדם מסוגו של בכר, הוא ענה לי כשבעיניו מבט חולמני וסנטימנטלי, כי פעם, כאשר נכנס למשרד של יחידת ס.ס. ראה את חגורות המדים תולות מן הקולב ועל אבזמי החגורות היתה חקוקה הסיסמה "האמת היא כבודי"...