השמועות שקיבלנו מערי השדה היו קשות ונוראות מאוד. שמענו שמגרשים את כל יהודי ערי השדה מהגטאות שרוכזו בהם, מכניסים אותם בתוך קרונות סגורים והרכבות יוצאות לכיוון פולניה. אבל לא ידענו דבר ממה שקורה איתם. המנהיגות היהודית, ה'יודנראט' שישב ברחוב שיפ 12, הודיעו ליהודים בבודפשט שכל היהודים שנשלחים ברכבות לפולניה מסודרים שם בכל מיני עבודות עבור הגרמנים. אף מילה לא שמענו מהם או ממישהו אחר אודות מחנה ההשמדה אושוויץ או על השמדת יהודים בגזים ובמשרפות.

הקשר עם אבא שהיה בגטו פסק לחלוטין. נודע לי, שהם נשלחו ברכבות ואף יהודי לא נשאר בגטו. יום הזיכרון הוא ו' סיוון, חג השבועות.

סיפר לי יהודי מסערענטש, ר' משה ליימן, שהיה סגור בקרון הרכבת יחד עם מספר משפחות מטארצאל, ביניהם משפחת הרב הצדיק רבי יהושע העשיל רוזנר הי"ד, שביקש מעט מים לרחוץ את ידיו בכדי שיוכל להתפלל, אבל לא רצו לתת לו מים. לבסוף, כשקיבל מעט מים לשתיה, נטל בהם את ידיו והתפלל בקרון סגור.