|
|
הציונות הדתית בין שתי מלחמות עולם
הציונות הדתית בהונגריה כללה את המזרחי והפועל הדתי, וכן את בני עקיבא, צעירי המזרחי והחלוץ המזרחי.
התנועה הציונית בהונגריה היתה קטנה וחלשה, בניגוד לתנועות בצ'כוסלובקיה, טרנסילבניה וקרפטו-רוס. מספר חברי ההסתדרות הציונית בהונגריה היה כ- 5,000, מתוך 450,000 יהודי הונגריה - קצת יותר מאחוז אחד מהאוכלוסיה.
הפעילות בתנועות הנוער הדתיות התרופפה בגלל עלייתם של הפעילים לארץ ישראל. בשנת 1940 אסרו השלטונות את פעילותה של ההסתדרות הציונית, ואת קיומן של מפלגות פוליטיות, והדבר גרם לכך שתנועות הנוער נאלצו לפעול במחתרת.
המשרד הארץ ישראלי בבודפסט
מזרחי - 43%
השומר הצעיר - 27%
הציונים הכלליים - 17%
האיחוד-מפא"י - 13%
הנהלת המשרד היתה בהתאם לתוצאות הבחירות:
4 נציגים של המזרחי
3 ציונים כלליים
3 השומר הצעיר
1 האיחוד מפא"י
מנהל המשרד היה משה קראוס, איש המזרחי.
מיקלוש-משה קראוס
את זיכרונותיו קרא במאמרו "הצלה בבודפסט"
המבנה של המשרד הארץ ישראלי בבודפסט היה שונה מאוד מחלוקת המפלגות בארץ. מפא"י, ששלטה בהסתדרות הציונית בארץ, הייתה רק 13% בהונגריה. הדבר גרם למתח בין המפלגות, כאשר ההסתדרות בארץ ונציגי מפא"י בהונגריה דרשו חלוקת סרטיפיקטים באופן שווה בין כל המפלגות, ואילו קראוס דרש לחלק באופן יחסי לגודל כל תנועה.
מחלוקת זו גרמה למכתבי תלונות רבים שהגיעו נגד משה קראוס, ביניהם מכתב בחתימת בראנד וקסטנר, הדורשים למנוע מקראוס לדעת על ענייני העלייה בהונגריה. (דב צחור, המחתרת החלוצית הדתית בסלובקיה, עמוד 195, בתוך "בגלוי ובסתר", מורשת ובית העדות, תשנ"ב.)
פעילות ההצלה של בני עקיבא
סאמו שטרן
חברי בני עקיבא עסקו בפעילות הצלה.
לא היה נסיון להתנגדות בנשק, וההנחה הייתה ששימוש בנשק יכול להביא אך נזק. בודדים נשאו נשק, והשתדלו שלא להשתמש בו.
היו שהתחפשו לאנשי צלב החץ, לבשו מדים, וכך הצילו יהודים. אחד האמיצים שבהם היה פנחס רוזנבאום, שברח ממחנה עבודה, ולבוש במדי קצין של צלב החץ עסק בהצלת יהודים והעברתם לבית הזכוכית.
היו פעילים נוספים שעסקו בהצלה: ירמיהו לביא, דוד פרידמן, האחים שוורץ, חיה קליינמן ופנינה בלום, נהגו להיכנס לקרונות הבקר שיועדו לאושוויץ, ולהוציא מהם יהודים בעזרת מסמכים מזויפים.
