תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף כה עמוד א

פתח עליה רבי אבא: ראוי היה רבנו שתשרה עליו שכינה, אלא שבבל גרמה ליה.
מתיב רב נחמן בר חסדא, ואמרי לה רב חנן בר חסדא: יחזקאל א' היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים!
טפח ליה אבוה בסנדליה. אמר ליה: לאו אמינא לך לא תיטרוד עלמא? מאי היה - שהיה כבר.

רש"י מסכת מועד קטן דף כה עמוד א

בבל גרמה לו - שאין שכינה שורה בחוץ לארץ.
שהיה כבר - כלומר: ההיא שעתא הוה, ולא יותר, ויש אומרים: שהיה כבר - בארץ ישראל, ששרתה עליו רוח הקודש.
כי אסקוה להתם - לארץ ישראל לקוברו, שכל הנקבר שם נקבר בלא חטא, שנאמר העם היושב בה נשוא עון, כדאיתא בכתובות (קיא, א).
רבי חייא ריבץ תורה - כדאמרינן בבבא מציעא (פה, ב): אנא עבדי ליה לתורה דלא תשתכח מישראל.

מה ניתן ללמוד מהגמרא ורש"י על ארץ ישראל?

כאשר ביקשו אנשי ראובן, גד וחצי שבט מנשה לגור בעבר הירדן המזרחי, ארץ חשבון ועוד, משה התנגד.

עיין בפסוקים הבאים המתארים את הדיון בין משה ואנשי השבטים האלו.

במדבר פרק לב

א) ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד
ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה:
ב) ויבאו בני גד ובני ראובן
ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר:
ג) עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען:
ד) הארץ אשר הכה ה' לפני עדת ישראל
ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה: ס
ה) ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך
יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה
אל תעברנו את הירדן:
ו) ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן
האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה:
ז) ולמה תנואון תניאון את לב בני ישראל
מעבר אל הארץ אשר נתן להם ה':
ח) כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ:
ט) ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ
ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם ה':
י) ויחר אף ה' ביום ההוא וישבע לאמר:
יא) אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה
את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב
כי לא מלאו אחרי:
יב) בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי ה':
יג) ויחר אף ה' בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה
עד תם כל הדור העשה הרע בעיני ה'
יד) והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים
לספות עוד על חרון אף ה' אל ישראל:
טו) כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר
ושחתם לכל העם הזה:
טז) ויגשו אליו ויאמרו
גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו:
יז) ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל
עד אשר אם הביאנם אל מקומם
וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ:
יח) לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו:
יט) כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה
כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה: פ
כ) ויאמר אליהם משה
אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני ה' למלחמה:
כא) ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני ה'
עד הורישו את איביו מפניו:
כב) ונכבשה הארץ לפני ה' ואחר תשבו
והייתם נקיים מה' ומישראל
והייתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני ה':
כג) ואם לא תעשון כן הנה חטאתם לה'
ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם:
כד) בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם
והיצא מפיכם תעשו:
כה) ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר
עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה:
כו) טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד:
כז) ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני ה' למלחמה כאשר אדני דבר
כח) ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון
ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל:
כט) ויאמר משה אלהם
אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן
כל חלוץ למלחמה לפני ה' ונכבשה הארץ לפניכם
ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה:
ל) ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען:
לא) ויענו בני גד ובני ראובן לאמר
את אשר דבר ה' אל עבדיך כן נעשה:
לב) נחנו נעבר חלוצים לפני ה' ארץ כנען
ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן:
לג) ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף
את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן
הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב:

למה ביקשו בני השבטים האלה לגור ב"עטרות ודיבון..."?
מה היה התנאי של משה כדי לאפשר להם כן לגור במקום שהם רצו?
למה משה כל כך התנגד למגורים במקום הזה, הרי גם שם זה חלק מארץ ישראל המובטחת (ארץ ישראל המזרחית)?

כדי לענות על שאלה זו, עיין ברמב"ן (=רבי משה בר נחמן) על התורה, בקטע הבא:

רמב"ן על התורה במדבר כא 21

כי ארץ סיחון ועוג ירושתם של ישראל הייתה כי לאמורי היא, והיה מן הדין שאם יענו שלום ופתחו להם שיהיה כל העם הנמצא בה להם למס ועבדום. אבל משה היה יודע כי ישראל עתה לא יכבשו כל עשרה עממים, והיה חפץ שיהיה כל כבושם מעבר לירדן והלאה, שיהיה מושבם יחד, ושהיא הארץ הטובה אשר היא זבת חלב ודבש, הלא תראה שאם לא בקשוהו ממנו בני גד ובני ראובן לא היה מניח שם אדם אלא שתהיה לחרבה. וכן שנוי בספרי (תבא רצט) לתת לך, פרט לעבר הירדן שנטלת מעצמך, ועוד אמרו רבותינו (במדב"ר ז ח) בעשר קדושות, שאין עבר הירדן ראוי לבית המקדש ולשכון השכינה.

לפי הרמב"ן, היכן ראוי לבנות את בית המקדש?
בסוף בית שני בנו בית מקדש גם במצריים ("מקדש חוניו") האם נכון לעשות זאת?
האם יש הבדל בין חלקים שונים של ארץ ישראל ברמת קדושתם?
האם ניתן להסיק מכך האם יש לנו חובה הלכתית לכבוש את ירדן?

תלמוד בבלי מסכת כתובות דף קי עמוד ב

ת"ר: לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפי' בעיר שרובה עובדי כוכבים, ואל ידור בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל.
שכל הדר בארץ ישראל - דומה כמי שיש לו אלוה,
וכל הדר בחוצה לארץ - דומה כמי שאין לו אלוה,
שנאמר: ויקרא כ"ה לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים,
וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה?
אלא לומר לך: כל הדר בחוץ לארץ - כאילו עובד עבודת כוכבים;
וכן בדוד הוא אומר: שמואל א' כ"ו כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים,
וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד אלהים אחרים?
אלא לומר לך: כל הדר בחוץ לארץ - כאילו עובד עבודת כוכבים.

כיצד מתייחסים ליהודי הגר בחוץ לארץ? האם יש לו אלוקים?
היכן עדיף לגור, ברמאללה הערבית, בניו יורק במרכז חב"ד, או בקהילה יהודית טובה ומבוססת בחוץ לארץ? נמק!
האם יהודי הגר בחוץ לארץ עובר עבירה (עבודה זרה)?