|
|
|
מאמרי אמונת עתיך - עלון מס' 6 |
אלול - תשרי תשנ"ה/ו |
החוברת לע"נ רבי אברהם אביטן* זצ"ל (בן חנה) נלב"ע כ"ז באייר תשנ"ה
ת. נ. צ. ב. ה.
תוכן העניינים
מאמר מערכת
טעמו של אתרוג הרב יואל פרידמן
גנזי ראשונים
דין "כל שתיעבתי" באתרוג מורכב הרה"ג נתן רבינוביץ זצ"ל
הגות
ארץ שבעת המינים הרב צבי שוורץ
מאמרים הלכתיים
בדיקת אתרוג בזכוכית מגדלת הרב יגאל הדאיה
מעשר שני שאין בו שווה פרוטה הרב אהוד אחיטוב
תשובות קצרות
בציר ענבים בחול המועד הרב משה דוד מכבי לוונטהאל
תשובה באותו ענין הרה"ג יהושע י. נויבירט שליט"א
בעיות כלאים בגינת הבית הרב יהודה הלוי עמיחי
אתרוג של מעשר ראשון הרב עזריאל אריאל
סכך מעציץ שאינו נקוב הרב יואל פרידמן
מטבעות לחילול מעשר שני הרב אהוד אחיטוב
תגובות
זמן קליטה בהעברת שתיל מעציץ שאינו נקוב לקרקע הרה"ג שלמה מן ההר שליט"א
באותו ענין הרב יואל פרידמן
ברכת שהחיינו בנטילת מורכב הרב יהודה זולדן
על המכון, תרו"מ מנשר הקומביין ועל השמיטה ר' שמואל עמנואל
סקירות מדעיות
הפיטם של האתרוג אגרונום מרדכי שומרון
חרקים במוצרי מזון מעבדת מכון התורה והארץ
במכון ובגוש קטיף
מהנעשה והנשמע במכון התורה והארץ
רשימת המשתתפים בקובץ
הרה"ג נתן רבינוביץ זצ"ל רב ור"מ בברוקלין, ניו יורק
הרה"ג שלמה מן ההר שליט"א רב שכונת בית וגן, ירושלים
הרה"ג יהושע י. נויבירט שליט"א ישיבת קול תורה ירושלים
הרב יהודה זולדן ראש ישיבת ימית, נוה דקלים
הרב צבי שורץ ר"מ בישיבת ימית, נוה דקלים
הרב משה דוד מכבי לוונטהאל ירושלים, לשעבר רב בבית יתיר
ר' שמואל עמנואל קב' שעלבים
הרב יהודה הלוי עמיחי, הרב יואל פרידמן,
הרב עזריאל אריאל, הרב אהוד אחיטוב,
הרב יגאל הדאיה, אגרונום מרדכי שומרון מכון התורה והארץ
* ב"ה
חמי, רבי אברהם אביטן זצ"ל גדל באיזור מראקאש שבמרוקו במשפחה שתורה וגדולה שימשו בה במקום אחד. אביו, רבי אליהו, שהיה מרבני הקהל והתפרסם בחסידותו - קיים בגופו את דברי המשנה באבות (פ"א מ"ה): "יהי ביתך פתוח לרווחה ויהיו עניים בני ביתך". וכן את דברי המשנה שלפניה (פ"א מ"ד): "יהי ביתך בית ועד לחכמים". הוא דאג שתלמידי חכמים יהיו סמוכים על שולחנו וילמדו את בני העניים תורה יחד עם בניו. רבי אברהם זצ"ל נתייתם בגיל צעיר מאביו אך המשיך בדרכו של אביו. ואף לאחר שעלה ארצה, הוא ומשפחתו, תוך שהם עוזבים בחו"ל עושר רב - המשיך בדרך זו, וביתו היה פתוח לכל אדם הן בימי חול והן בשבתות וימים טובים.
הענווה והשפלות היו מהבולטות במידותיו, ולמרות שכל זמן פנוי שהיה לו עסק בתורה לא הבליט את ידיעותיו בפני אחרים. בשנותיו האחרונות סבל ייסורים קשים, אך אלה לא מנעו ממנו להמשיך בסדרי לימודו הקבועים כמעט עד יומו האחרון. הוא נפטר ביום שבת קודש, ז"ך באייר התשנ"ה.
ת. נ. צ. ב. ה
אהוד אחיטוב
בשם המשפחה