מאמרי אמונת עתיך - עלון מס' 34

לתוכן הגיליון

אדר ב' - ניסן תש"ס

 

יובל ארזי

דברי הספד ופרידה לדקלה אלואי

 

 

מוצאי שבת פרשת תרומה, נקבע דיון בשמי מעלה.

הנה בא הקטיגור ומולו הסניגור ופתאום כבוד ה' מלא את הבית השופט הגיע.

פותח הקטיגור: "ברשות בי"ד של מעלה, הריני מבקש להחזיר את נשמת דקלה השמימה.

נזעק הסניגור: "איך יתכן?! שומו שמים, הן לא הגיעה שעתה עדיין.

הרי היא אשה ישרה וצדיקה, מקפידה ככל יכולתה על קלה כבחמורה.

שואל השופט: "ומה עוד תוכלו לומר לעומתה?"

משיב הסניגור: "הרי רק לפני שבעה חודשים התחתנה, והיא גרה בהר ברכה את שעותיה בחינוך משקיעה ,רק טוב ואין רע."

מקשה הקטיגור: "ומצוות ומעשים טובים יש ברשותה?"

עונה הסניגור: "ומה השאלה? אשה ישרה ותמימה בדרכי ה' הלכה

הדריכה תינוקות של בית רבן רכים ,וכי חסרים לה מעשים?"

ןממשיך הוא בתיאור עובדות על המצוות והמידות הטובות

איך היא עוזרת למשפחה וכמה כמה היא תחסר לסובבים אותה

ובכלל לא יתכן לקטוע חיי נערה, שעדיין לא ילדה את פרי בטנה.

ומי יתן חיוך לכל אחד,ומי יעודד ומי יאהב?

ובפרשת השבוע בענין המשכן נקרא ,שיעשו כל חכם לב בעושי המלאכה.

הרי הילדה כל כך כשרונית בכל דבר הקשור למשכן,

 תפירה אריגה וזה לא ענין,

שהרי היא ממש בת בצלאל,  ואין הגיון שתשב בסתר בצל האל.

ועוד נעלמו עובדות ,כעת הוא ליל ז' באדר יום פטירת משה שקיבל את שלש עשרה מידות.

השיב השופט ב"ה בשם רחמים ואדנות: "הכל פה נראה טעות

הילדה צדיקה, ושום עול לא נדבק בכפה.

פנה הקטיגור לפני יושב שמים לגשת אליו לשיחה בארבע עיניים

נעתר היושב על כס המשפט ,והסניגור מחוץ לאולם הוצא ונבעת.

גילה הקטיגור את אוזנו של אלוקים מלך דין,דבר מה שלא נכתב אפילו ברשומים.

סוד כמוס שאותו לא נדע גם לאחר 120 שנה

סוג של צדק לא נבין על מה, לגזול תינוקת קטנה ממשפחתה

נזעקו מלאכי רחמים יושבי ממשלה אך דבר לא הועיל לשנות הגזירה

ופסק השופט לטובת הקטיגור ובשעה 23 יצאה הגזירה לאור

וחשך מוחלט ערפל ודמעות רבות מן השמים

[ואין נסים ואין מנחם וגם אין חיים]

נלקחה מאתנו דקלה ואין מנחם לה

ולעולם לא תדעו באמת מי היא היתה ומה היו מעשיה ,ואיך יכלה לגדל לתפארת את ילדיה

שלנו הם ישארו זרים כי נהרגה בת עשרים.

ומילה אחרונה לסיום, והפעם בלי חרוזים.

אני הקטן נאחז בשיפולי גלימתו של משה רבנו ואומר:"היה פה חילול ה' גדול, חילול ה' נורא."

צריך לשמוע מה אנשים אומרים, איך אנשים מגיבים:

"איך יתכן? הם צועקים,  איפה ההשגחה? איפה שכר ועונש?

הילדה הזו נסעה ממצות כיבוד הורים בחזרה לביתה לקיים מצות ישוב ארץ ישראל וכן לקיים מצות תלמוד תורה כדברי הגמ' נשים במה זוכות? ששולחות את בעליהן ללמוד תורה. וקל וחומר כשהאשה היא זו שנוהגת.

היה פה שכר רע על מעשה טוב

אני פונה לשמים וזועק אנא כפר על חילול ה' הזה על ידי קידוש השם.

וקידוש השם יהיה על ידי מתן שכר טוב גם ללא הצדקה טוב שבא גם שלא מגיע טוב לכולם למרות שלא כולנו צדיקים, הן במישור הכללי והן במישור הפרטי.

    "וחרפת עמו יסיר"

                                                                                              האח