|
תוכן המאמר: מבוא תשרי ראש השנה יום שני דראש השנה ימי התשובה ערב יום כפור סוכות שמיני עצרת שבת בראשית שבת וראש חדש [חנוכה] טבת שבט אדר [פורים] תקציר: מנהגי קהילת פרנקפורט דמיין שבת וחג לפי חדשי השנה. מילות מפתח: מנהגי תפילה, מילה קריאה בתורה, סליחות, תחינה. |
|
מבוא מנהגי פפד"מ הקדומים מתועדים בשני חיבורים מרכזיים. החיבור הראשון הוא, ספר "יוסף אומץ", "אשר חיבר הרה"ג החסיד איש האלוקים מהור"ר יוסף יוזפא האן נוירלינגן זצ"ל ראש לדיינים ולבני הישיבה דק"ק פרנקפורט ענ"מ" (לשון השער). ספר זה נסתיימה כתיבתו בשנת ש"צ, כשבע שנים קודם פטירת מחברו, ונדפס לראשונה בשנת תפ"ג. החיבור השני, הוא ספר "נוהג כצאן יוסף", חיברו "מהור"ר יוסף יוזפא בן הישיש והזקן זה קנה חכמה החסיד מהור"ר משה קאשמן סג"ל", שהיה מצאצאי ה"יוסף אומץ" כמבואר בהקדמתו. ספר זה נדפס לראשונה בחיי מחברו בשנת תע"ח, כאשר לפי עדותו היה ספר יוסף אומץ של זקנו עודו בכת"י. כתב היד שלפנינו היוצא בזאת לראשונה לאור, הינו חיבור קצר, המרכז את מנהגי התפילה דק"ק פפד"מ בימי חג ומועד וכדומה. הוא נכתב - ע"פ הרשום בסופו - בשנת של"ז לפ"ק, בידי רבי משה בר אברהם זלה"ה ווירמיישא הדר בק"ק פרידבורג, עבור בני קהילתו. ייחודו וחשיבותו בכך, שזמן כתיבתו מוקדם ביותר מיובל שנים, לראשון שבשני החיבורים שהזכרנום לעיל. בסוף החיבור מודיענו מחברו, שאת המנהגים ליקט "הכל לטובת הכלל", ושאת מה שעשה עשה הוא "בהסכמת ראשי וקציני בני עמנו וטובי קהל יצ"ו". את עיקר מגמתו הוא מגדיר בזה"ל: |
"אגרת זו נתקן, להיות לב אחד, פה אחד, מנהג אחד, אל אחד ושמו אחד, להשקיט מעמינו כל ריב להיות שלום במשכנותינו, שלא יהא צעקה גדולה ומרה, זה אומר בכה וזה אומר בכה על עסק המנהגים בבית הכנסת, ויש שנותנים קול בבית ה' כיום מועד וימששו כאשר ימשש העור באפילה, ע"כ באתי במגילת ספר כתוב להיות ישרים ילכו בה, ואחריו ינהגו בני ק"ק פרידבורג עד יבא מורה צדק ויורה לנו הדרך אשר נלך בה ואת המעשה אשר נעשה" עכ"ל.
|
|
יצוין, שעל אף שהחיבור נכתב עבור ק"ק פרידבורג, הרי בעמוד השער שלו רשומה הכותרת "מנהגי ורנקבורט", ואפשר שזהו משום שבאותה תקופה נהגו אז בפרידבורג על פי מנהגי פפד"מ, עקב היותה הקהילה המרכזית באזור. בסוף כתב היד מוזכר מנהג, המחייב כל בעל בית, ליתן בתאריכים מסוימים מידה של יין ל"הרב ולשאר בני ישיבה". מאחר ומלשון המחבר קצת משמע, שמנהג מסוים זה נהג רק בפרידברג, אפשר ש"הרב" המדובר הוא הרב רבי חיים ב"ר בצלאל, אחי המהר"ל חבירו של הרמ"א ובעל "ספר החיים", שכיהן שם כריש מתיבתא, ובסוף ימיו אף כרב אב"ד עד לפטירתו בשנת שמ"ח. ומכאן שמנהגים אלו נהגו בקהילתו. חיבור זה היה כנראה כתוב על לוח או דף גדול שהיה תלוי על קיר בית הכנסת בפרידברג. מלוח זה [המכונה בקולופון ואנ"ד טאווי"ל - לוח קיר] הועתק החיבור לראשונה בשנת תנ"ה "אות באות בלי שום חיסור או יתור", כלשון המעתיק. וכפי הנראה מהעתק זה, העתיקו הכותב שלפנינו סופר דק"ק הלברשטט, בשנת ת"פ1. כתה"י מונח באוסף פרטי בניו יורק, ותודתי לבעליו שיחיו, על שבשמחה הרשו לי להוציאו לאור. עותק נוסף של חיבור זה קיים בספריית ורשא [מספרו 448,וסימנו במכון לתצלומי כת"י - 71021]. גם הוא נעתק מלוח הקיר הנ"ל, וכך נאמר בקולופון שלו: |
"היום יום ג' כו' י"ז שבט בשנת תצ"א לפ"ק, העתקתי אות באות מן גוף הכתב שנקרא טאבי"ל שמונח בבית כנישתא עתיקה וקדישא דק"ק ורידברק, הקטן בנימין וולף ב"ה יחיאל הכהן מפ"ב" ע"כ.
|
|
בכת"י זה הושמטו הן השם החיבור והן משפט הסיום שבו מזהה המחבר את עצמו ואת שנת כתיבתו. שניהם מצויים בכתה"י שלפנינו. וכאן המקום לציין, שעל אף שכת"י ורשא הינו העתק ראשון מן המקור לעומת כתה"י שלפנינו שהועתק מהעתק, העדפתי בכל זאת את כתה"י הזה, מאחר ובכת"י ורשא ניכר בעליל שהמעתיק הוסיף נופך רב משל עצמו בכדי להבהיר את כוונת המחבר. (מה שכתב בקולופון ש"העתיק אות באות מגוף הכתב" אינו שולל בהכרח שלאחר מכן הרחיבו והוסיף עליו. לעומת זאת, בכתה"י דידן נאמר, שהועתק "אות באות בלי שום חיסור או יתור".) עם כל זאת, במקומות רבים בהם היה כתה"י שלפנינו חסר או מטושטש, נעזרתי מאד בכת"י ורשא, והוא יכונה להלן "כי"ו". את מלאכת ההעתקה והעריכה עשיתי בעזהי"ת, לעילוי נשמתו של אבי מורי החבר ר' אברהם בן החבר ר' שלמה לוונטהל הכ"מ. אבא ז"ל נולד בעיר פרנקפורט דמיין בג' בניסן שנת תרס"ט, גדל והתחנך ב"קהל עדת ישורון" שבה, והתגאה תמיד במסורת הקודש הקדומה ממנה ינקה עיר אבותיו. אבא נלב"ע בירושלים עיה"ק בליל י' בשבט תשנ"ה. תנצב"ה. |
|
ראש השנה כשחל ראש השנה בשבת3 - כשמגיעין לומר תעיר ותריע, מתחילין לומר שמו מפארים הכתוב ביום שני עד שבח מגדל עוז, אז מתחילין אדר והוד עד ל-עמוסיך, אז מדלגין הכל עד ישפוט תבל בצדק, ואומרים ישפוט תבל עד אדון אם מעשים, אז חוזרין ליום ראשון ה' מלך, אדירי איומה, וכל הסדר. ובמוסף - כשמגיעין לא-ל אמונה מדלגין אותה, ואומרים במקומו אדון אם מעשים הכתוב ביוצר יום שני, שבתי, עד ובכן נמליכך, אז חוזרים למוסף ויהי בישורון מלך. אם חל ראש השנה בשבת אין אומרים אבינו מלכנו. קורין בפרשת וירא ה' גברי, מן וה' פקד עד ימים רבים. אם חל ראש השנה בשבת מחלקים לשבעה גברי: - ציווה אותו אלוקים א', הגמל את יצחק ב', יקרא לך זרע ג', באשר הוא שם ד', מארץ מצרים ה', שניהם ברית ו', ימים רבים ז'. למפטיר קורין בפנחס ובחדש השביעי, ומפטירין ויהי איש אחד. מילה בראש השנה4 - מלין אחר ההפטרה קודם התקיעות. כשחל ראש השנה בשבת אין מזכירין5 נשמות. כשחל ראש השנה בשבת מחליפים ואומרים ביום א' אהללה וביום ב' אנסיכה. כשחל יום א' בשבת כשמגיעין בתפלה במקום שתוקעין בו בחול, הקהל מתחילין ארשת, וחוזר ג"כ החזן. מילה בראש השנה - כשמגיעין במוסף כי זוכר כל הנשכחות, קודם הברכה אומרים6 הפזמון זכור ברית, ואח"כ יסיים הברכה. כשחל ראש השנה בשבת אין7 אומרים צו"ץ. יום שני דראש השנה ביום שני קורין בפרשת וירא ויהי אחר הדברים האלה עד סוף. למפטיר כדאתמול, ומפטירין כה אמר ה'. שבת תשובה בתוך מגן אבות, אומרים המלך הקדוש. יוצר - אור עולם, אופן - כי את שם אדיר, זולת - א-ל אלוקינו.מזכירין8 נשמות בשבת תשובה. מנחה של שבת תשובה אין אומרים צו"ץ9. אין מקדשין הלבנה עד מוצאי יום הכפורים10. אם חל יום הכיפורים באותו שבוע11, אין אומרים ויהי נועם ואתה קדוש. ימי התשובה יום שני: פתיחה - לב ונפש, אני ברוב חסדיך, את ה' בהימצאו, מקווה ישראל, אליך ה' שוועתי, עקידה - איתן לימד, פזמון - רועה ישראל, חטאנו - גדול עוני עד והמצא לנו מחילה, תחנון - מלך מלכים. יום שלישי: פתיחה - עם ה' חזקי, אם אמרי, אנוש עד דכא, אריה ביער, אמרנו נגזרנו, אקרא לאלוקים, עקידה - אל הר המור, פזמון -באשמורת הבקר, חטאנו - אשמרה אליך, תחנון - שבת הכסא. יום רביעי: פתיחה - שחרנוך, איך אוכל, אך בך מקווה, אבדו חכמי גזית, תשוב תרחמנו, אתה חלקי וצורי, עקידה - אוהל שיכן, פזמון -שחר קמנו, חטאנו - אודה עלי, תחנון - שערי שמים. יום חמישי: פתיחה - אז טרם, אנוש במה יצדק, אפס הוד, איככה אפצה פה, אב לרחם, אלוקים אל דמי, עקידה - אז בהר, פזמון - כי הנה, חטאנו - אווילים מדרך פשעם, כשמגיעין לומר מחי ומסי אז אומרים תא שמע, אחר כך אומרים מחי ומסי וכל הסדר, תחנון - ה' שומרי. ערב יום כפור אם חל ערב יום כפור בערב שבת, אומרים גם אל רחום שמך וכל הסדר עד בעגלא ובזמן קריב, קדיש. אין13 אומרים אבינו מלכנו בערב יום כפור אלא אם חל בערב שבת14. אין אומרים תחנה ולא למנצח בערב יום כפור15. מנחה ערב יום כפור אומרים הקהל שמנה עשרה עד עושה (שלום) [השלום], אז מתחילין וידוי וגו' כמו ביוצר של יום כפור, והש"ץ חוזר התפלה עד עושה (שלום) [השלום], קדיש, ואין אומרים אבינו מלכנו. ומלקין16 כל אחד ואחד לחברו מלקות ארבעים, ומשתטח עם פניו לארץ, הנלקה אומר וידוי, והמלקה אומר ג' פעמים והוא רחום וגו'. ערבית יום כפור טרם שמתחיל הש"ץ כל נדרי הולך הרב עם17 שני טובי קהל ומתיר להתפלל עם העבריינין. מתחיל החזן כל נדרי קודם18 הלילה.אם הוא שבת אומרים ויכלו, מגן אבות.יעלה, שומע תפלה, ה' אלוקי הצבא-ות יושב הכרובים, סלח נא, תומת צורים, פזמון - דרכך אלוקינו, חטאנו - אותך אדרוש, אלוקינו ואלוקי אבותינו אל תעזבנו, אלוקינו ואלוקי אבותינו מחול לעונותינו, וידוי על חטא, ודוד עבדך, וכל הסדר עד בעגלא ובזמן קריב. ואם הוא בחול אומרים אבינו מלכנו. ואם הוא בשבת אין אומרים א-ל רחום שמך, אלא אומרים עד הרחמים והסליחות.קדיש, שיר הייחוד, אדון עולם19, בפ"ה[?]. ליוצר סליחות אומרים כסדר הזה: כל סליחה שיש לה ארבע חרוזות אומר החזן ב' חרוזות והקהל ב' חרוזות, ואם יש לה ג' חרוזות אומר החזן חרוז א' והקהל ב' חרוזות. כל סליחה שמתחיל בשם, או אך, או אדון, אין החזן והקהל אומרים אלוקינו ואלוקי אבותינו. סליחות ליוצר - אנא השם, אנא הואל, אמנם אלוקי עולם, אדון דין, אדון בשפטך, תעלה תפילתינו, אשפוך שיחי, תגרת יד, אך במתח דין, אל נא תייסר, מפלטי אלי, ה' אלוקי רבת, עקידה - אמונים בני מאמינים, פזמון - שופט כל הארץ. ואם הוא שבת אומרים ג"כ שרי קודש, מתחילין חרוז מן שרי קדש ואח"כ חרוז מן שופט כל, בזה הסדר עד גמירא, חטאנו - אדברה. הכוהנים עולים לדוכן בין שחל בחול בין שחל בשבת20. אומרים אבינו מלכנו, ובשבת אין אומרים אבינו מלכנו.וקורין ששה אנשים בפרשת אחרי מות מראש הפרשה עד ויעש כאשר צוה ה' את משה, ובשבת מחלקין הפרשה לז' גברי. המפטיר קורא בפרשת פנחס בחדש השביעי בעשור לחדש, ומפטיר סלו סלו. מילה ביום כפור מלין קודם שמתחילין12 מוסף. בשבת אומר יקום פורקן, מי שברך. סליחות למוסף הרהיטים אומרים קודם סליחות, שנת אוצרך הטוב אומר הש"ץ כולה, ושאר הרהיטים אומר החזן ב' חרוזות בראשונה וב' באחרונה. אורות מאופל אומרים כלו, איך אשא ראש, אבל אנחנו, אכפרה פני מלך, אפסו (אנשים) [אישים], אפס מזיח, אמנם אנחנו, אני [הוא] השואל, אדון בפקדך, ה' אלוקי רבת, עקידה - אהבת עזוז, פזמון - ה' שמעה, חטאנו - גדול עוני, ואומרים אותו כולה. מנחה הש"ץ שמתפלל מוסף קורא גם כן במנחה. גדלו של חול. וקורא בפרשת אחרי מות, וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני ה' עד סוף הסדרה, לשלשה גברי. והחזן קורא יעמוד מפטיר, מפטירין יונה. וקורא הפרשה שלא בניגון22 יום כפור. ואומר הש"ץ חצי קדיש שלא בניגון יום כפור, ואומר שמנה עשרה בניגון יום טוב. סליחות - אזון תחן, משאת כפי, את הברית ואת החסד, אל ימעט, אומץ יוסיף, אך בך לדל עזרה, מאתך תהילתי, איככה אפצה פה, ה' אלוקי רבת, אלוקים אל דמי אל דמי, ה' ה' א-ל רחום, אליך צורי עד כי עליך הרגנו כל היום, ואח"כ טיהר ר' ישמעאל באלה אזכרה - עד סוף, וחוזרין באליך צורי במקום שסיים כבר עד גמירא. אין הכוהנים עולים לדוכן במנחה, ואין אומרים אבינו מלכנו. אם אין שהות לומר סליחות כולן וצריך לדלג קצת סליחות, אל ידלג אותן סליחות שנתייסדו על המנחה כגון משאת כפי וכהאי גונא. נעילה מתחילין נעילה כשהחמה בראש אילנות. אשרי ובא לציון. אומרים הפזמונים חרוזות ראשונות, חוץ זכור ברית שאומרים כולה.אם הוא מוצאי שבת, אומרים המבדיל בין קודש לחול קודם זכור ברית.ואם עוד היום גדול, אומרים סליחה אדון כתקח מועד קודם זכור ברית.הכוהנים עולין23 לדוכן, אומרים אבינו מלכנו אפילו בשבת, קדיש.ואחר כך שמע ישראל - פעם אחת, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד - פעם אחת24, ה' הוא האלוקים - ז' פעמים, תוקעין תקיעה. והוא רחום כולה עד ביום קראנו בניגון יפה. מבדילין על הכוס ועל הנר בבית הכנסת, ולא על הבשמים25 אפילו במוצאי שבת.יום שלאחר יום כפור משכימין26 לבית הכנסת, ואין אומרים לא תחנה ולא למנצח27. בין יום כפור לסוכות אין אומרים תחנה. כשחל שבת בין יום כפור לסוכות מפטירין וידבר דוד, ואין מזכירין נשמות ואין אומרים צו"ץ. ערב סוכות אין אומרים תחנה ולא למנצח, ואם הוא יום ב' אומרים אל ארך אפים. סוכות קרובץ של יום טוב א' - אימתי, יום טוב ב' - ארחץ, ואם חל יום טוב א' בשבת מחליפין ביום טוב א' ארחץ וביום טוב ב' אימתי. ואומרים הלל שלם כל ימי סוכות. בליל שני מעריב - חג האסיף, ואם הוא מוצאי שבת - אוחזי בידם.וקורין בב' ימים בפרשת אמור שור וכשב ועז, עד וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל, ואם הוא שבת מחלקין לז' גברי. למפטיר קורין ובחמשה עשר לחדש, ביום טוב א' מפטירין הנה בא, וביום טוב ב' ויקהלו. חול המועד יום ראשון דחול המועד קורין - ביום השני א' , ביום השלישי ב', ביום הרביעי ג', ולרביעי חוזרין וקורין ביום השני וביום השלישי.יום ב' - ביום השלישי א', ביום הרביעי ב', ביום החמישי ג', ולרביעי חוזרין וקורין ביום השלישי וביום הרביעי. וכן חוזר חלילה. הושענות28: ביום א' אערוך שועי, כהושעת אלים בלוד, ובכל יום אומר כהושעת אלים בלוד. יום ב' א-ל למושעות. יום ג' אום אני חומה. יום ד' אבן שתיה. יום ה' אדמה מארר.29 בשבת אום נצורה, כהושעת אב המון. יוצר לשבת חול המועד - את השם, זולת - אזכרה מקדם.קהלת, ואם חל יום א' דסוכות בשבת אומרים קהלת בשמיני עצרת. הושענא רבה אומרים התפלה כשאר ימי חול המועד30. אומרים נעריצך שים שלום בניגון יום טוב. קדיש האחרון בניגון קדיש כל נדרי. קורין - ביום החמישי א', יום הששי ב', יום השביעי ג', ולרביעי חוזרין וביום הששי וביום השביעי. ומסבבים ז' פעמים. הושענות - למען אמתך, א-ל למושעות31, אדון המושיע, אום אני חומה, אדם ובהמה, למען איתן, תתננו. וחוזרין השלשה32 ספרי תורה לארון. ואומרים אני והו הושיעה נא, כהושעת אלים בלוד, אנא אזון, אל נא תעינו, למען תמים, תענה אמונים, אז כעיני עבדים, קול מבשר, אומץ ישעך, קול מבשר ג' פעמים. שמיני עצרת שמחת תורה אין33 אומרים מעריב ליל שמחת תורה. יוצר - אשרי העם, אופן - אשריך ישראל אום קדוש, זולת - אז בקשוב עניו.מוציאין כל ספרי תורה שבהיכל ומעמידין נר בארון34, ומתחיל החזן אתה הראת35. על הכל בניגון יפה.וקורין וזאת הברכה עד ובגאותו שחקים, אז חוזרין וללוי36 אמר, וכן חוזר חלילה עד שקורא כל37 שהוא מבן י"ג שנה. ואחר כך קורא נער שהוא בן י"ג שנה עם כל הנערים, וקורא עד ובגאותו שחקים. ואחר כך מתחילין מרשות לחתן תורה, וקורין עד סוף כל הסדרה, והעולה38 קורא בפסוק האחרון. וגוללין הס"ת, ועושין מי שברך בעבור שנדר שעוה להקדש, ובעבור שנדר להחברות' דהיינו ג'39 מי שברך. ואח"כ פותחין ספר תורה שניה של בראשית, ואומרים מרשות לחתן בראשית, והעולה40 קורא פסוק ראשון, וקורא41 עד ברא אלוקים לעשות.והחזן עושה מי שבירך בעבור שנדר להחברות'. וייתן העולה כפי נדבת לבו, ואל יהא כבוד הציבור קל בעיני העולה, אלא יכבד ה' מהונו וימצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם. וכל המוסיף יוסיף לו השם ימים ושנים, וייתן לו עושר וכבוד וחיים, ויזכה לראות בנים ובני בנים מלאי מצות כרימונים. חצי קדיש, ויגלול הספר תורה שניה. ופותחין ספר תורה שלישית, ביום השמיני עצרת - למפטיר. ומפטירין ויהי אחרי מות משה. אשרי, ואחר כך מתחילין אשר בגלל אבות עד גמירא. ואומרים יהללו בניגון. ויזהר כל אדם שלא לזרוק במטפחות של ס"ת שקורין ווימפל"ש, והעושה כן גדול עונו מנשוא, כי אסור לעשות מהן מצווה אחרת להשתמש מהן להורידן מקדושתן, קל וחומר בנו של קל וחומר שחוק וקלות ראש שאסור, ועליהם נאמר חודשיכם ומועדיכם שנאה נפשי, ואל יזכה לראות צמח הבא בשמחת תורה. שבת בראשית שבת וראש חדש מרחשון שני וחמישי ושני - שבת שלפניו אומר החזן בתוך מי שבירך42בעבור שיתענו שני וחמישי ושני מי שירצה. לשני אומרים סליחות - תבוא לפניך, ישראל עמך, אין מי יקרא, פזמון - ישראל נושע, חטאנו - אדון בינה, וקורין ויחל. חמישי - אך בך מקוה, אם עונינו, איה כל נפלאותיך, פזמון - רועה ישראל, חטאנו - גדול עוני, רק חרוז אחרון אין אומרים. ושני - אליך נשואות, אין כמידת בשר, אזון תחון, פזמון - ה' ה' א-ל רחום, חטאנו - א-ל נא רפא נא. מילה ב'ה'ב' יתבאר בסוף. כסלו השאלה - מכריז החזן בערב יום השאלה כשהקהל מתחילין י"ח ברכות: ותן טל ומטר43. הפטרה של פרשת ויצא - ויברח יעקב44. [חנוכה] שבת חנוכה: יוצר - אודך, שני זתים אומרים כשמגיעין [ללעושה אורים גדולים] כי לעולם חסדו, זולת - אין צור חלף, אלוקיכם יבא משיחו. למפטיר קורין בנשיא של יומו, מפטירין רוני ושמחי. במוצאי שבת חנוכה מדליקין45 קודם ויתן לך. שבת וראש חדש וחנוכה: אומרים יוצר של שבת חנוכה, אופן - לך אל אלים של ראש חדש, שני זתים, זולת של חנוכה, אלוקיכם של ראש חדש.ומוציאין ג' ספרי תורה, באחת קורין ששה בסדר השבוע, שביעי קורין בספר תורה שניה בשל ראש חדש, ומתחילין וביום השבת ובראשי חדשיכם, בספר תורה שלישית קורא המפטיר מענינו של יומו נשיא אחד ליומו. מפטירין רני ושמחי. אלוקיכם יזריח. מילה יתבאר בסוף. ראש חדש וחנוכה: מוציאין ב' ספרי תורה, באחת קורין בשל ראש חדש ג' גברי, והרביעי קורא בשל חנוכה נשיא ליומו. ואומרים גם כן על הנסים במוסף. בחנוכת המזבח: קורין ביום השמיני וביום התשיעי וביום העשירי א', וביום עשתי עשר [וביום] י"ב ב', עד סוף הסדרה ג'. ואם חל חנוכת המזבח בשבת אומרים יוצר - אודך כי עניתני, ומפטירין בנרות של שלמה במלכים. טבת שבט אדר פרשת זכור: יוצר - זכור אשר עשה, זולת - אתה מלא רחמים, קרובץ - אזכיר סלה. המפטיר קורא בפרשת כי תצא זכור את אשר עשה לך עמלק עד סוף, ומפטירין כה אמר ה' פקדתי. אין מזכירין נשמות. למנחה אומרים צו"ץ. חתונה או ברית מילה יתבאר בסוף. אם יהיה למחר פורים אין אומרים צו"ץ. תענית אסתר: סליחות - אתה האל עושה פלא, אתה הא-ל עושה פלאות, אדם בקום עלינו, פזמון - במתי מספר, חטאנו - פניך האר בתוך אוילים מדרך פשעם. במנחה אין אומרים תחנה. [פורים] ואם הוא ליל מוצאי שבת אומרים ויהי נועם. בשחרית פורים אומרים קרובץ - ויאהב אומן. ואין אומרים לא תחנה ולא למנצח ולא א-ל ארך אפיים. וקורין ג' גברי בסוף בשלח ויבוא עמלק, עד סוף הסדרה. אחר קריאת המגילה אומר הברכה הרב את ריבנו, ומדלג אשר הניא עד שושנת יעקב, אז מתחיל שושנת יעקב בקול רם עד גמירא. ובא לציון, ואתה קדוש, קדיש, עלינו. מילה בפורים מלין לפני50 קריאת המגילה. בשושן פורים: אומרים לא תחנה ולא למנצח, אבל אומרים אל ארך אפים. גם בערב51שושן פורים אין אומרים תחנה. אם חל שושן פורים בשבת אין מזכירין נשמות ואין אומרים צו"ץ. פורים קטן: אין אומרים תחנה גם לערב שלפניו, גם לערב שושן פורים קטן. פורים קטן אין אומרים לא תחנה ולא למנצח, אבל אומרים א-ל ארך אפים בשני ימים אם חל ב' ה'. ואם חל פורים קטן בשבת או שושן פורים קטן אין מזכירין נשמות, ובמנחה אין אומרים צו"ץ. הפטרת כי תשא - וישלח אחאב. פרשת פרה: יוצר - אום אשר בך דבוקה, זולת - אשרי כל חוסי בו, קרובץ - (אצילי) [אצולת] אומן. למפטיר קורא בפרשת חוקת מן ראש הפרשה עד תטמא עד הערב, ומפטירין ויהי דבר ה' אלי לאמר. אין מזכירין נשמות, למנחה אומרים צו"ץ. מילה יתבאר בסוף. פרשת החודש: יוצר - אות זה החודש, זולת - אל עושה נפלאות, קרובץ - אתית עת דודים. והמפטיר קורא בפרשת בא וידבר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר, עד בכל מושבותיכם תאכלו מצות. מפטירין כה אמר ה' בראשון. מוסף ראשון אמצת, ואין מזכירין נשמות. במנחה אומרים צו"ץ. ברית מילה יתבאר בסוף. ואם ראש חדש בו ביום, אומרים יוצר של הפרשה, אופן - לך אל אלים, זולת של הפרשה, אלהיכם יזריח. קורין ששה גברי בסדר השבוע, ולשביעי קורין בשל ראש חדש ומתחילין וביום השבת ובראשי חדשיכם, ובספר תורה שלישית קורין בשל פרשה, ומפטירין בשל פרשה. |
הערות: 1. בעמוד השער של כתה"י מתחת לשם החיבור, נאמר: "שייך להקצין והגביר ה"ה האלוף הר"ר לימא בן האלוף הקצין המפורסם ושתדלן פו"ה[?] הר"ר בערמן סג"ל נר"ו מק"ק הלברשטט, ר"ח אלול עדו"ת לפ"ק" ע"כ. וראה להלן בסוף, באשר לזמן כתיבת חיבור זה. 2. מערבית - הוספה בברכות שמע. ראה טעמו במהרי"ל תפלת ר"ה אות ד', וביוסף אומץ תתקס"ג. 3. מהרי"ל שם אות ב'. 4. מהרי"ל שם אות ט'. 5. מכאן שבחול מזכירין. 6. מהרי"ל שם אות ט', וראה יוסף אומץ תתק"ע. 7. כ"כ נוהג כצאן יוסף הל' ר"ה אות י"ט. וזהו כרמ"א סי' תקצ"ח ודלא כהמחבר שם, וע"ש בביהגר"א סק"ג. 8. דלא כמהרי"ל הל' עשי"ת אות ג', וכהגהת ר' הירץ למהרי"ל בשם מנהג פפד"מ. וע' מנהגים דק"ק וורמיישא סי' קנ"א הע' .11 9. בבכי"ו נוסף כאן: "משום דכתיב ביה משפטיך תהום רבה ואנו מתפללים בימים אלו אל תבא במשפט עמנו". וזהו כמהרי"ל שם אות ד', ודלא כרמ"א סו"ס תר"ב. 10. מהרי"ל שם אות ו'. 11. פי' בימי החול לאפוקי בשבת, כמבואר במהרי"ל שם סוף אות ג' ונוהג כצאן יוסף הל' שבת תשובה ד'. 12. מהרי"ל הל' עיו"כ אות א'. 13. דלא כמהרי"ל שם. 14. כרמ"א סו"ס תר"ד. 15. משתיקתו משמע דמזמור לתודה אומרים, ואפשר דלשיטתו דלהלן אזיל, שכתב בער"פ ובחוהמ"פ להשמיט ממנו רק את התיבות "מזמור לתודה". 16. מהרי"ל שם אות ה'. 17. כ"כ בנוהג כצאן יוסף הל' יו"כ ג', אך במהרי"ל הל' ליל יו"כ אות ה' משמע שאומר הש"ץ כן לבדו, וע"ע בשו"ע סי' תרי"ט. 18. ע' יוסף אומץ תתקצ"ח. 19. מהרי"ל שם אות י"ג. 20. בנוהג כצאן יוסף הל' יו"ט ו' והל' יוהכ"פ ט"ז, הוסיף ע"ז שבפפד"מ נהגו כן בין בשחרית בין במוסף. 21. כ"כ יוסף אומץ תתר"ד, וכרמ"א סי' תרכ"א סע' ב', ודלא כהמחבר ומ"א שם. 22. ראה מהרי"ל אות כ"ה. 23. מהרי"ל באות כ"ח כתב דה"ה אם נמשך אל תוך הלילה. 24. מהרי"ל שם נוהג כצאן יוסף אות כ"א ורמ"א סו"ס תרכ"ג, כתבו כולם ג' פעמים. 25. כ"כ יוסף אומץ תתרי"א, וכ"כ במקור חיים (להחו"י) סי' תרכ"ד בשם מנהג פ"פ, דלא כמהרי"ל. 26. בנוהג כצאן יוסף אות כ"ד כתב טעמו. 27. רק בי"א בתשרי, וכ"כ בנוהג כצאן יוסף שם. ולכאורה טעמו מדבלילו מקרי יו"ט, כמבואר ביוסף אומץ תתר"ט. דין זה הוא דלא כמש"כ במשנ"ב סי' תרכ"ד ס"ק י"ח. 28. כן סדרם בנוהג כצאן יוסף הל' סוכות י"ג-י"ט. 29. בשני כתה"י נשמט כאן: "יום ו' אדם ובהמה". 30. מה שאין משנים מסדר תפלת חוה"מ מבואר בנוהג כצאן יוסף שם כ"א ובהגהות ר' הירץ למהרי"ל סדר תפלת סוכות אות ה', והוא דלא כשו"ע ורמ"א ריש סי' תרס"ד. אך בשתים שונה מנהג פפד"מ הנזכר בספרים הנ"ל מן הכתוב כאן. הא' דשניהם כתבו דבפ"פ אין אומרים נעריצך, והב' דבהגהות שם כתב שהקדיש האחרון מנגנים בניגון יו"ט, ורק את אדון עולם מנגנין כביו"כ. 31. ביוסף אומץ תתרנ"ה כתב במקום זה "אערוך שועי". ובנוהג כצאן יוסף כ"א הושמט זה, ובמקומו כתב לומר "אבן שתיה" בהקפה רביעית, כבמהרי"ל שם אות ו'. 32. כ"ה בהגהות ר' הירץ למהרי"ל שם, אך בנוהג כצאן יוסף כ"א כתב שבעה ס"ת, כבמהרי"ל. ואולי בזמן כתיבת חיבור זה לא היו שבעה ס"ת (בפרידבורג או אף בפ"פ), וצ"ע. 33. בנוהג כצאן יוסף הל' שמ"ע ה' כתב שאומרים מעריב. 34. כ"כ במנהגי ק"ק וורמייזא קפ"ח. 35. קודם הוצאת הספרים. 36. זהו חידוש, דבמהרי"ל ונוהג כצאן יוסף משמע שחוזרין להתחלה. 37. כ"ז שורשו במהרי"ל שם אות י"ד. 38. כעי"ז במנהגי ק"ק וורמייזא קפ"ט, ע"ש. 39. כ"כ גם בכי"ו, אך אולי צ"ל: ב'. 40. במהרי"ל משמע שהבעל קורא קורא הכל, וע"ע במנהגי ק"ק וורמייזא שם. 41. בעל הקורא. 42. פי' בתוך מי שברך של קהל (נכ"י פ' וירא). 43. בנוהג כצאן יוסף (שאלה) ובמנהגי ק"ק וורמייזא קצ"ח, כתבו שמכריז "שאלה", וכן שמעתי מאבי מורי הכ"מ שנהגו בדור הקודם בפפד"מ. 44. ע' נוהג כצאן יוסף פ' ויצא מש"כ אודות מנהג פ"פ. 45. טעם שאין מדליקין עד לאחר ויהי נועם ואתה קדוש, ראה בנוהג כצאן יוסף הל' פורים אות ג'. 46. ראה נוהג כצאן יוסף פ' בא ב', טעם למה במנחה אומרים תחנון. 47. קטע זה נשמט בכת"י דידן מחמת טעות הדומות, והשלמתיו מכתי"ו. 48. מכתי"ו. 49. פי' הרב את ריבנו ושושנת יעקב בקול, ואשר הניא בלחש. 50. כרמ"א סו"ס תרצ"ג ממהרי"ל, אך ביוסף אומץ תתרצ"ח כתב שאין המנהג פה (פי' בפ"פ) כן, וע' תמיהת הגר"א בביאורו שם על מנהג הרמ"א. 51. פי' במנחה של שושן פורים. |
| למאמר המשך - "מנהגים דק"ק ורנקבורט דממין" - מכת"י |
|---|
