"מנהגים דק"ק ורנקבורט דממין" - מכת"י

(המשך מגליון קודם)

שלמה מתתיהו לוונטהל

המעיין, תשרי תשנ"ו

תוכן המאמר:
    ניסן
    פסח
    שביעי של פסח
    שמיני של פסח
    אייר
    סיון
    שבועות
    תמוז
    אב
    ט' באב
    אלול
    סליחות
    ערב ראש השנה
חתונה
    יוצר לנישואין
    יוצר לברית מילה
כללי
סיום

תקציר: מנהגי קהילת ורנקבורט מחודש ניסן ועד אלול.

מילות מפתח: תחינה, סליחות, קרובץ, קריאה, תפילה.

ניסן
כל חודש ניסן אין אומרים תחינה, אבל אומרים למנצח, חוץ מאסרו חג וערב יום טוב אין אומרים למנצח. ואין מזכירין נשמות כל חודש ניסן. אם יש שבת פנויה בין פרשת חודש לשבת הגדול אומרים יוצר של הפסקה שניה.בערב שבת הגדול מחלקין העירוב ישן, ועושין עירובי חצרות בפת לשבת זה.

שבת הגדול: מתחילין לומר הכל יודוך בקול נעים. יוצר לשבת הגדול - אתי מלבנון, זולת - [אומרת] אני מעשי, קרובץ - אוני פטרי עד ובכן לך תעלה קדושה, סילוק. אין אומרים הפטרת וערבה לה' בשבת הגדול²⁵, אלא הפטרת של סדר השבוע. הפטרה של פקודי - ויעש חירם. הפטרת ויקהל - וישלח המלך. בערב פסח אין אומרים מזמור לתודה, רק מתחילין הריעו לה' כל הארץ⁵³.

פסח
מעריב ליל ראשון - ליל שמורים אל חצה. ואין אוכלים עד הלילה, ואין מקדשין בבית הכנסת. יוצר - אור ישעי, אופן - ראשו כתם פז, זולת - אהבוך. הלל שלם ב' ימים ראשונים.

וקורין בפרשת בא, ויקרא אל משה עד מארץ מצרים על צבאותם, ה' גברי. למפטיר קורין בפרשת פינחס ובחדש הראשון, ומפטירין בעת ההיא.מוסף - בדעתו אביעה, מאז והלאה אין אומרים משיב הרוח ולא טל ומטר.ליל שני: מעריב - ליל שמורים, אור ישראל. ואין מקדשין בבית הכנסת. יוצר ליום שני - אפיק רך, אופן - גן נעול, זולת - אודך כי עניתני, קרובץ - אסיר' אשר. וקורין בפרשת אמור שור או כשב, מפטיר כדאתמול, הפטרה וישלח המלך.

חול המועד
אין אומרים מזמור לתודה, אלא מתחילין הריעו לה'. ומתחילין לנגן הפסוקים בין ברוך שאמר לישתבח. ואומרים הלל בדילוג כל ימי דחול המועד, גם ב' ימים אחרונים. וקורין בפרשת בא ג' גברי קדש לי כל בכור עד סוף הסדרא, ולרביעי קורין בפרשת פנחס בספר תורה שניה והקרבתם תוך ובחדש הראשון. ביום השני דחול המועד קורין בפרשת משפטים, אם כסף תלווה עד בחלב אמו, לרביעי כדאתמול. ביום ג' קורין בפרשת כי תשא, ויאמר ה' אל משה פסל לך עד בחלב אמו, לרביעי כדאתמול. ביום ד' קורין בפרשת בהעלותך, וידבר ה' אל משה במדבר סיני עד ולאזרח הארץ, לרביעי כדאתמול. בשבת דחול המועד מתחיל החזן הגבור⁵⁴, בניגון יום טוב. יוצר - אהבוך, אופן - דודי שליט, זולת - אלה וכאלה. שיר השירים. וקורין בפרשת כי תשא, ראה אתה אומר אלי עד בחלב אמו, ז' גברי. למפטיר והקרבתם, ומפטירין הייתה עלי.

שביעי של פסח
מעריב - אורי וישעי. ומקדשין בבית הכנסת, ואין אומרים שהחיינו.יוצר - ויושע שושני פרח, זולת - אי פתרוס, קרובץ - אימת נוראותיך, ואין אומרים א-ל נא. ואם הוא שבת, אומרים יוצר אופן וזולת של שבת דחול המועד. וקורין ה' גברי בפרשת בשלח, מראש הפרשה עד כי אני ה' רופאיך, ואם הוא שבת מחלקין לז' גברי. למפטיר והקרבתם בספר תורה שניה, ומפטירין וידבר דוד. ובשבת אומרים שיר השירים.

שמיני של פסח
מעריב - אמונת אומן. יוצר - אתה הארת, זולת - אי פתרוס, קרובץ - אותותיך, ואין אומרים א-ל נא. ואם הוא שבת מהפכין ואומרים ביום ו' שהוא שביעי - אותותיך, ובשמיני - אימת נוראותיך. ואומרים גם כן יוצר ואופן וזולת דחול המועד, ואומרים שיר השירים כשהוא שבת. וקורין כל הבכור, ובשבת מתחילין עשר תעשר ז' גברי. ומפטירין עוד היום בנוב.

וסימן של כל הקריאות דפסח - מש"ך תור"א קד"ש בכספ"א פס"ל במדבר"א של"ח בוכר"א. ולא ישתנה אלא כשחל פסח ביום (ו') [ה'⁵⁵] אז קורין בשבת דחול המועד ראה אתה אומר אלי שהוא פסל, וביום א' ב' ג' קורין קדש בכספא במדברא.⁵⁶

שבת ראשונה אחר פסח מתחילין פרקים, כל שבת פרק אחד, בענין שמסיימין קודם שבועות. ואחר שבועות מתחילין שני פרקים, ואחר שגומרים רואים אם עוד שני שבתות קודם י"ז בתמוז [אז אומרים ג' פרקים בכל שבת, ואם עוד ג' שבועות אז אומרים ב' פרקים בכל שבת בענין שמסיימין קודם י"ז בתמוז⁵⁷], ואם חל י"ז בתמוז בשבת אומרים ג"כ פרקים.

אייר
בשבת אחר ר"ח אייר אומרים זולת - אזכרך דודי. לשני - אתה אלוקים, לשלישי - אלוקים אל דמי לך, לפרשת בהר - אחרי נמכר. ואם בהר בחוקתי חלוקים, אומרים אחרי נמכר בשבת שלישי לפרשת בהר, ובשבת רביעי אלוקים אל דמי לך, כי לעולם אומרים אחרי נמכר לפרשת בהר.

ואם חל מילה באחד מן השבתות, אומרים זולת של יומו ואחר כך מתחילין עסק מילה וגומרין. הפטרה של אחרי - הלא כבני כושיים, ואם הם מחולקין אומרים הלא כבני כושיים לאחרי, ויהי דבר ה' לקדושים - מהר"ר מאיר מטורנא⁵⁸. ל"ג בעומר - אין אומרים תחינה בשחרית⁵⁹, אבל אומרים למנצח א-ל ארך אפים אם הוא ב' ה'.

סיוון
מראש חדש סיוון עד אסרו חג אין אומרים תחינה. שבת שלפני שבועות, אומרים אותך כל היום קווינו אצל הבוחר בעמו ישראל, זולת - אלוקים באוזנינו שמענו. ומזכירין נשמות כל הקהילות והמדינות⁶⁰. ואח"כ אומרים מי שבירך, אשרי, אב הרחמים. יהללו בניגון אב הרחמים. ואם חל ראש חדש באחד בשבת מברכין החדש ואח"כ מזכירין נשמות, מי שבירך, אב הרחמים, אשרי⁶¹.

שבועות
מעריב ליל ראשון - וירד אביר יעקב. יוצר ליום ראשון - אדון אמנני, אופן - ועתה בנים, זולת - אנכי שמעתי, קרובץ - ארץ מטה. אין אומרים א-ל נא. הלל שלם. ומוציאין ב' ספרי תורה, באחת קורין בו בוישמע יתרו בחדש השלישי פסוק ראשון, ואחר כך⁶² אומרים אקדמות, ואחר כך חוזר וקורא עד סוף הסדרא, ה' גברי.

למפטיר קורין בפ' פנחס וביום הבכורים, הפטרה ויהי בשלשים שנה.

מוסף אומרים עד ושני תמידין כהלכתן, אז מתחילין אתה הנחלת.

ליל שני: מעריב - אלוקים, ואם הוא שבת - חזן היודע לנגן הפיוט יום שבות זכור, אומרו כשיגיע למגן אבות בדברו. יוצר [ליום ב'] - אילת אהבים, אופן - אורחות אראלים, זולת -אנכי גדול, קרובץ - אורח חיים. רות. וקורין כל הבכור ה' גברי, ואם הוא שבת - עשר תעשר ז' גברי. למפטיר כדאתמול, הפטרה תפלה לחבקוק הנביא. במוסף (עד) [כשמגיע החזן לומר⁶³] ושני תמידין כהלכתן, מתחיל אזהרת ראשית.

תמוז
סליחות לי"ז בתמוז - אתאנו לך יוצר, אפפונו צרות, אדאג, פזמון -שעה נאסר, חטאנו - אודה עלי פשעי.

שבת ראשונה אחרי י"ז בתמוז אומרים זולת - אל א-ל חי ארנן.

שבת שני - אריות הדיחו.

שבת שלפני ט' באב: אהבה - אותך כל היום, זולת - אלוקים באוזנינו שמענו.

אחר י"ז בתמוז סימן ההפטרות - דש"ח נו"ע אר"ך שד"ש. ואין משנין, אפילו כשחל ראש חדש בשבת אין אומרים הפטרה של ראש חדש.

ובנישואין אומרים ההפטרה של סימן, ואחר שגומר אותה מתחיל כי יבעול בחור בתולה, תוך הפטרה שוש אשיש, שהיא הפטרת חתן.

אם חל פרשת פנחס קודם י"ז בתמוז, אומרים הפטרה ויד ה' היתה אל אליהו. אם חל ר"ח אב בשבת, אומרים זולת של אלוקים אל דמי לך.

אם חל ברית מילה באחד מן השבתות הללו, אומרים זולת של יומו, וכשגומרה מתחיל עסק מילה עד סוף, תוך זולת של מילה. אם יבא הפטרת מחר חודש בשבתות הללו, אין אומרים אותה.

אב
שבת שלפני ט' באב - אומרים אהבה וזולת כאשר כתבתי לעיל, ומזכירין נשמות כל קהילות ומדינות, מי שבירך⁶⁴, אב הרחמים.ופורסין מפות של שבת. רק אם חל ט' באב בשבת אז פורסין (מפה) [מפות] של חול, וכן מראש חדש אב עד אחר ט' באב פורסין מפה שחורה.

[ט' באב]
ערב ט' באב במנחה אין אומרים תחנה, ואם הוא שבת אין אומרים צו"ץ.

ערבית אומרים ברכו וכל הסדר. אחר ברכת י"ח אומרים קדיש בלא תתקבל⁶⁴*, איכה, זכור ה' מה היה, על אלה אני בוכייה, עד אנה בכיה בציון, ואתה קדוש.

ואם הוא במוצאי שבת אין אומרים ויהי נועם ולא וייתן לך. ואין מבדילין בבית הכנסת, אלא ש"ץ פושט ידיו נגד האור ואומר בורא מאורי האש. קדיש בלא תתקבל.

יש נוהגין מנהג יהוא וזורקין באבנים ועושים קלות ראש ושחוק ונותנים קול בבית ה' כיום מועד, ועליהם נאמר קרא עלי מועד לשבור בחורי⁶⁵. וכל אשר אינו רואה בצרות צבור לא יזכה לראות בנחמת צבור.

וכל אחד יהיה לו בגד קטן שיש לו ציצית תחת בגדיו. שחרית אין מניחין תפילין ולא לובשין ציצית⁶⁶. קרובץ - אאביך. אין אומרים תחנה ולא למנצח, ואומרים א-ל ארך אפים.

וקורין בפרשת ואתחנן ג' גברי כי תוליד, עד כל הימים. אין אומרים מי שבירך להעולים לקרא. קדיש, הפטרה אסף אסיפם, בניגון המקרא.

קינות: שבת סורו, איכה אצת, אאדה, איכה (תפארתו) [תפארתי], איכה אשפתו, איכה ישבה חבצלת השרון, אם תאכלנה, איכה אלי קוננו, אהלי אשר תאבת, אחור וקדם, אי כה אומר, זכור את אשר, אתה אמרת, לך ה' הצדקה, הטה, אז במלואת ספק, אז בהלך ירמיהו⁶⁶*.

ואז מתחיל החשוב שבקהל: אמרתי שעו. ואומרים קינות עד ד' שעות שביום⁶⁷. אז מתחיל החשוב שבקהל לומר ציון והקהל אחריו, ולבסוף כשגומרים הציונים אומר החזן⁶⁸ אלי ציון ועריה, ואח"כ מתחיל החזן הלילו הה, עד אנה.אשרי ובא לציון, ומדלג ואני זאת בריתי ומתחיל ואתה קדוש, קדיש בלא תתקבל, עלינו, קרבו - בישעיה סימן ל"ד - עד ונסו יגון ואנחה, קדיש יתום.

מילה בו ביום מלין אחר הקינות בצאת מבית הכנסת⁶⁸*.

בערב מתעטפין בציצית ומניחין תפילין. וקורין ויחל, ומפטירין דרשו. והעולים בשחרית [עולים] גם כן בערב, ועושים להם מי שבירך. ואין אומרים תחינה.

ואם הוא ליל א' מבדיל כל אחד [ביום א' בביתו⁹⁶] בלא נר ובשמים. במוצאי ט' באב מקדשין הלבנה.

שבת נחמו: יוצר - ארוממך, אופן - שאו מנחה, זולת - אמת משל. אם חל מילה יתבאר בסוף. ועכ"פ אומרים אלוקיכם של שבת נחמו - אלוהיכם יוסיף ידו.

אין מזכירין נשמות. במנחה אומרים צו"ץ. ט"ו באב: בשחרית אין אומרים תחנה, א-ל ארך אפיים ולמנצח אומרים.⁷⁰

אלול
בשחרית יום א'⁷¹ מתחילין לתקוע, ותוקעין עד ג' ימים קודם ר"ה⁷¹*.חל ראש חדש בשבת אומרים הפטרה של ראש חדש, ובשבת כי תצא מפטירין עניה סוערה ורני עקרה.

אם ניצבים וילך מחוברין אומרים הפטרה שוש אשיש,

ואם הם נפרדים ויבא וילך בשבת תשובה - אז אומרים שובה ישראל, כי לעולם בשבת תשובה אומרים שובה ישראל, אבל דרשו אין אומרים בשבת כלל.

סליחות
ביום ראשון: אנשי אמנה אבדו, אנשי אמנה עברו, תבוא לפניך, פזמון - במוצאי מנוחה, חטאנו - אדון בינה.

יום שני: ישראל עמך, אני יום אירא, אם עונינו, פזמון - מלאכי רחמים, חטאנו - יושב בגובה.

יום שלישי: אין כמידת בשר, אתה הוא מקדם, איה כל נפלאותיך, פזמון - ישראל נושע, חטאנו - אריד בשיחי.

יום רביעי: אליך נשואות, איוויתיך קיוויתיך, תערוג, פזמון - ה' שמנה, חטאנו - אז קשחי.

יום חמישי: אין מי יקרא, ארכו הימים, אזון תחון, פזמון - ה' ה', חטאנו - אל נא רפא נא.

יום השישי: אליך אקרא איום, ארכן וקצרן, תענית צבור, פזמון - אם עונינו, חטאנו - אבתי כרבתה.

יום שביעי: אריה ביער, אלוקים בישראל אל ימעט, פזמון - חנינו ה' חנינו, חטאנו - אדון משפט עד כסא כונן.

לעולם ביום לפני ערב ראש השנה אומרים אדון משפט.

ערב ראש השנה
פתיחה - איך נפתח פה, ה' אלוקי צבא-ות יושב הכרובים, אדון בפקדך, אדון בשפטך, אדון כתקח, אך במתח דין, אל נא תייסר, אך בך לדל, אל באפך, ה' אלוקי רבות, אלוקים אין בלתך, אורך ואמתך , אדון דין, אשפך שיחי, אלוקים אל דמי, את הקול, אני עבדך, אמונים בני מאמינים, שופט כל הארץ, אלה אזכרה, זכור ברית, וב כן יהי רצון, אנא הבט, תחנון תפלה תקח. באשמורת הבקר אומרים תחנה וכל הסדר. וביום אין אומרים לא תחנה ולא למנצח. אם חל ב' (ה'⁷²) אומרים א-ל ארך אפים.

בכל יום שאומרים סליחות בתוך שמונה עשרה וקורין ויחל, אומרים אל ארך אפים אפילו אינו ביום בה"ב.

חתונה
בערב הסבלונות, אם חתן בבית הכנסת אין אומרים תחנה. ולמחרת ביום החתונה אין אומרים לא תחנה ולא למנצח, ואם הוא בה"ב אומרים אל ארך אפים. ובערבית יום החתונה אין אומרים תחנה, אבל אם אין החתן בבית הכנסת אומרים תחנה, מכל מקום אצל החתן אין אומרים תחנה.

והחתן יתפלל מנחה קודם שהולך לחופה, ומתפלל ענינו. בשבת קורין להחתן לעלות לתורה עמוד פלוני בן פלוני החתן. ועושין לו שני מי שבירך, בראשון כדרכו, ובשני' מברכו ליתן כפי נדבת לבו לסיוע למפה לספר תורה, וייתן לפחות ו' פ"ק.

ואם נישואין ביום ו' שקורין בריילפ"ט - אין אומרים גם כן ביום ה' בשחרית תחנה או למנצח. ומה שהוא חייב ליתן לקהל יצו' הלא הוא כתוב על ספר הישר של קהל יצו'.

יוצר לנשואין
יחדיו, שיר המעלות קודם ברכו. יוצר - איחד שם שוכן תרשישים, אופן - שביבי שלהבות, זולת -אמהות עד נכבשה. מרשות שוכן עד וקדוש. ואחרי שקורא לחתן הפרשה [אומרים] אתניה שבחיה דחי עלמא, אלקיכם שכנו. ואחר שמנה עשרה הא-ל העידה.

הפטרה שוש אשיש. אין מזכירין נשמות, במנחה אומרים צו"ץ. ואם חל באחד מן השבתות שאומרים בהן יוצר אופן זולת, כגון ראש חדש או באחד מן הפרשיות התדיר לבא בכל שנה, אומרים יחדיו קודם ברכו, יוצר של תדיר, אופן של חתונה, זולת של תדיר עד גמירא. אח"כ מתחילין בחרוזות כראות החתן עד גמירא. הפטרה של תדיר, ואח"כ מתחיל כי יבעול בחור בתולה עד גמירא, אלקיכם של תדיר.

ואין הפטרת חתן דוחה הפטרה של תדיר, כגון של חנוכה או פרשה או הפטרת סימן דש"ח וכו' רק מתחיל אחר הפטרה של תדיר כי יבעול בחור עד גמירא.

ואם יבוא ברית מילה ונישואין בא' מן השבתות שאומרים בו יוצר אופן וזולת, אומרים יחדיו קודם ברכו, יוצר התדיר, ואח"כ מתחילין שדי מושיב בית עד גמירא, אופן של חתונה, זולת התדיר, ואח"כ מתחיל עסק מילה שבת עד גמירא. הפטרה התדיר, ואחר כך מתחילין כי יבעול וכו', אלקיכם התדיר.

ואם יבא מילה ונישואין כאחד, אומרים יחדיו קודם ברכו, יוצר של נישואין, אופן של מילה, זולת של נישואין עד גמירא, אלקיכם של נישואין.

יוצר לברית מילה
אפוני אימיו, אופן - אזורי אימה, זולת - אות ברית, אלוקיכם אני זוכר ברית.

ואם מילה באחד מן השבתות שאומרים בו יוצר אופן זולת, אומרים יוצר תדיר, אופן דמילה, זולת תדיר, ואח"כ מתחילין עסק מילה שבת, אלקיכם של תדיר. מילה בחול - אין אומרים תחנה בשחרית, אבל אומרים למנצח⁷²*, א-ל ארך אפים. ואין אומרים עלינו עד אחר שנימול התינוק.

ואם ברית מילה ביום מן הימים שאומרים בהם סליחות, אומרים גם כן הפזמון זכור ברית חרוז ראשונה, אחר שאומרים זכור ברית

[כללי]
בכל שבת שאומרים אופן וזולת אין מזכירין נשמות, חוץ משבת תשובה שמזכירין נשמות.

כל מנחה בשבת שאם היה בחול אין אומרים תחנה, גם בשבת אין אומרים צו"ץ.

ובכל מוצאי שבת אם חל יום טוב באותו שבוע, אין אומרים ויהי נועם ואתה קדוש.

בכל יום שאומרים מוסף, אומרים קדיש שלם קודם קריאת התורה.

בכל יום שאומרים הלל, אין אומרים תחנה ולא למנצח ולא א-ל ארך אפים.

כל ערב יום טוב ואסרו חג, אין אומרים תחנה ולא למנצח, אבל אומרים א-ל ארך אפים.

בכל קריאת תענית אומרים א-ל ארך אפים אפילו אין בה"ב.

סימן הימים שאומרים בבהם הלל שלם - בבט"ח, ב' ימים ראשונים של פסח, ב' ימי שבועות, ט' ימים דסוכות, ח' ימים של חנוכה.

פרשת בחוקתי מחלקין לב' גברי עד והקמותי בריתי אתכם, ולשלישי קורין את התוכחה.

אם הם (נפרדין⁷³) [מחוברין] בהר ובחוקתי, מתחילין ואכלתם ישן נושן.

פרשה ראשונה של פרשת עקב מחלקין לב' גברי.

פרשה ראשונה של פרשת ניצבים מחלקין לג' גברי. אם וילך נפרד ממנו מחלקין גם וילך.

פרשה של כי תבוא מחלקין לב' גברי פרשה ראשונה.

פרשה של האזינו מחלקין (לג'⁷⁴) [לו'] גברי, והסימן לפרשת האזינו הזי"ו ל"ך.

אם שני סדרות מחוברין אומרים הפטרה של פרשה אחרונה, ובמקום שמשנין כתבתי במקומו.

[סיום]
ולהיות אגרת זו נתקן, להיות לב אחד פה אחד מנהג אחד א-ל⁷⁵ אחד ושמו אחד, להשקיט מעמינו⁷⁶ כל ריב להיות שלום במשכנותינו, שלא יהא צעקה גדולה ומרה זה אומר בכה וזה אומר בכה על עסק המנהגים בבית הכנסת, ויש שנותנים קול בבית ה' כיום מועד וימששו כאשר ימשש העור באפילה, על כן באתי במגילת ספר כתוב להיות ישרים ילכו בה, ואחריו ינהגו בני ק"ק פרידבורג עד יבא מורה צדק ויורה לנו הדרך אשר נלך בה ואת המעשה אשר נעשה.

גם להרחיק המחלוקות ולהחזיק שלום במעוזינו אין פרץ ואין יוצאת ברחובותינו, כתבתי גם מנהג ותיקין שהיו נוהגין בה אבותינו עד הנה, לא נטה ימין ושמאל⁷⁷ מנתיבותם כי מנהג אבותינו תורה היא. בראשון, כל ל"ג בעומר ייתן כל בעל בית שיעלה ערכו יותר משני מאות זהובים, מידה יין להרב ולשאר בני ישיבה, והנותן יין משובח הרי זה משובח. גם בט"ו בשבט נלך בדרך זה.

ואם נתייקר השער של יין ח"ו מידה א' יותר מן ח"י פשט, אז יוכל כל אחד ואחד לפטור את עצמו שיתן ח"י פשיט', וסימנך וח"י בהם.

אבל בסיום מסכתא לא יפחות ממדה יין משובח (ורב עם צירוף) [לתלמיד ורב עם צורב]⁷⁸ וכל הנלווים אליהם ליהנות מסעודה שתלמידי חכמים מסובים בה. וכל הפורץ גדר ישכנו נחש כי בוודאי מצווה זו מצווה רבה היא, על פי המדרש כל הממלא גרונו של ת"ח יין כאלו נסכו ע"ג המזבח. ואמר אחד מן החכמים תיתי לי כי חזיתא צורבא מרבנן דסיים מסכתא עבידתא ליה יומא טבא. על כן כל המרבה ירבו ימיו ושנותיו בנעימים וזרע זרעו יהיו תלמידי חכמים, וכיסאו יהא מוטלת בין גדולי רמים אמן.

* * *שנת של"ז לפ"ק, ליקטתי מנהגים הכל לטובת הכלל נאם משה בר אברהם זלה"ה ווירמיישא הדר בק"ק פרידבורג ומה שעשיתי עשיתי בהסכמת ראשי וקציני בני עמינו וטובי קהל יצ"ו.

* * *העתקתי אות באות בלי שום חיסור או יתור כמו שכתב בואנ"ט טאווי"ל ט"ז תמוז שנת תנ"ה לפ"ק בנימין בלא"א כמוהר"ר ישראל ז"ל מק"ק דאברין בגליל פוזנא יצ"ו, ועל טוב יזכר שמי.

* * *העתקתי מגוף הכתב [המעבל?] ר"ח אלול עדו"ת נאמנה לפ"ק באלף השישי למניין שאנו מנין כאן בהלברשטאט. לראיה באתי על החתום מאיר במוהר"ר בצלאל הכהן זצ"ל מליסא ממשפחת הגרשוני' סופר ונאמן פה ק"ק הלברשטט יצ"ו.

הערות:

52. כ"כ יוסף אומץ תרח"ץ שנהגו שלא לאמרה בפ"פ, ע"ש טעמו. אך בנוהג כצאן יוסף (שבת הגדול ג') משמע שבזמנו נהגו לאמרה.
53. רמ"א סו"ס נ"א וסו"ס תכ"ט כתב שלא לאומרו כלל וכ"כ בנוהג כצאן יוסף. אך בסדור עבודת ישראל (על מזמור לתודה) הביא לשון הרוקח שכ' שר' אליהו נהג כהכתוב כאן.
54. בסדור הנ"ל כ' בשם כל בו הטעם, שבפסח הקב"ה נראה כגיבור על הים. ולפ"ז ה"ה ביום ז' דפסח. וע"ע בנוהג כצאן יוסף עמ' רכ"ב.
55. תוקן בכי"ו, משום דלא בד"ו פסח.
56. בכי"ו נוסף פירוט מלא של הפרשיות ומיקומם. וכן להלן גבי הפטרות בין המצרים, וסימני האזינו.
57. המוסגר חסר בכתה"י דידן, והשלמתיו ע"פ כי"ו.
58. בכי"ו: טירנא.
59. אך במנחה שבו ולפניו אומרים. וראה טעמו בנוהג כצאן יוסף (ל"ג בעומר א'), כעין מש"כ בשמו לעיל גבי ט"ו בשבט.
60. ע' מנהגים דק"ק וורמייזא צ"ח.
61. בכי"ו: אשרי אב הרחמים.
62. דלא כט"ז סי' תצ"ד הובא במשנ"ב סק"ב וע' בשעה"צ סק"ב. ובנוהג כצאן יוסף (שבועות ג') האריך בדין זה.
63. ע"פ כי"ו.
64. בכי"ו נוסף כאן "אשרי", וע' לעיל הע' .16
65. ראה כעי"ז בנוהג כצאן יוסף אות ז'.
66. בכי"ו: טלית גדול.
67. ביוסף אומץ תתפ"ג כתב עד חצות.
68. בכי"ו: הקהל עם החזן.
69. ע"פ כי"ו. והכוונה במוצאי יום א'.
70. בכי"ו נוסף: ואם חל ט"ו באב בשבת אין מזכירין נשמות.
71. בכי"ו: "בשחרית יום ראשון דר"ח אלול". וכ"כ ביוסף אומץ תתק"ך בשם מטה משה, והוא כתבו בשם מהרי"ל הל' ימים נוראים אות ה'.
72. בכי"ו הושמט "ה'", משום דלא אד"ו ראש.
73. כן הגרסא גם בכי"ו.
74. כן הגרסא גם בכי"ו, וט"ס הוא.
75. בכי"ו: לא-ל.
76. בכי"ו: מעלינו.
77. בכי"ו נוסף: ולא נסוג אחור.
78. ע"פ כי"ו.

חזרה למאמר הראשון - "מנהגים דק"ק ורנקבורט דממין" - מכת"י