|
אינדונזיה כיום ס"ה של היהודים שם הוא כ- 175 נפש. הישוב העיקרי הוא בסוראבאיה (כ- 150 נפש), היתר גרים בג'קרטה, בבנדונג ובמקומות אחרים. הם מיוצגים ע"י הוועד היהודי האינדונסי בג'קרטה. באינדונסיה אין בתי ספר יהודיים. יש ביכ"נ אחד בסורבז'ה. אין שם רב. העיתונות היהודית כוללת כתב-עת אחד המופיע מפעם לפעם (בהולנדית ואנגלית). אפגניסטן בורמה הודו הריכוזים הגדולים הם: בבומביי (כ- 16.000) רובם מ"בני ישראל", בקוצ'ין (2000), כלכותה (2000). לא קיים ארגון יהודי ארצי, אך קיימים ארגונים מקומיים. יהודי הודו אינם נוטלים חלק פעיל בחיים הפוליטיים או באדמיניסטרציה האזרחית. לאחר קום המדינה עלו רבים מיהודי הודו לישראל. רובם מ"בני ישראל" וקוצ'ין. גם כיום נמשכת העלייה לישראל. בבומבי, כלכותה, וקוצ'ין קיימת גם פעילות ציונית. בהודו - 3 בתי ספר יהודיים בהם לומדים 1500 תלמידים. יש בתי כנסת, אך רבנים מעטים. בהודו מופיעים דו-שבועון ושני ירחונים יהודיים (באנגלית). הונג-קונג ויאטנם טורקיה קום מדינת ישראל הביאה לעלייה רבת ממדים לישראל, ו- 37.538 יהודים עלו מטורקיה, מהקמת המדינה עד 1956. כיום נמצאים בטורקיה כ- 50.000 יהודים. המתרכזים: באיסטנבול למעלה מ- 40.000, באיזמיר כ- 6000 ובאנקרה כ- 1000. באיסטנבול יש 5 בתי ספר, מהם אחד תיכון. ולומדים בהם כ- 2000 תלמידים. שפת הלימוד היא - טורקית. קיים גם סמינר לרבנים בטורקיה, בו לומדים כ- 70 תלמידים. כ- 2000 צעירים מקבלים חנוך דתי מחוץ לבתי הספר. כמחצית מכלל הילדים מקבלים חנוך יהודי. לקהילה באיזמיר שני בתי ספר יסודיים. בטורקיה מכהנת גם רבנות ראשית, בית-דין רבני, ומועצה אדמיניסטרטיבית. בכל הישובים היהודיים יש בתי כנסת, ולכל אחד מהם יש רב וחזן. מופיעים 3 כתבי-עת יהודיים בלדינו ובטורקית. יפאן כיום יש ביפאן כ- 300 יהודים, רובם אשכנזים, המתגוררים: בטוקיו (250), ובקובא (25). הם מיוצגים ע"י הוועד היהודי היפאני - בטוקיו. הקהילה היהודית בטוקיו וקובא מקיימת בי"ס של יום ראשון ושני בתי כנסת אך אין להם רבנים. לאוס לבנון פעולות נגד יהודים שהתבטאו בפיטורין מהצבא ומאסרים, ננקטו ע"י השלטונות בזמנים שונים אך בדרך כלל אין היהודים מוטרדים ע"י השלטונות. בלבנון קיימים בתי כנסת ורבנים. 3 בתי ספר יהודיים. האחד בי"'ס אליאנס בביירות (בו כ- 1000 תלמידים). בי"ס בצידון - ותלמוד-תורה (בו כ- 250 תלמידים). סוריה בדמשק (2500), חלב (2000) וקמישלי (900). כ- 15.000 יהודים בערך, עזבו את סוריה בין השנים 1943 - 1947. וכ- 5000 ב- 1948. רובם עלו לישראל, וכ- 5000 עברו ללבנון. קיימות קהילות יהודיות מאורגנות בדמשק ובחלב, אך אין להם ייצוג כלל. פעולות אנטי-יהודיות החלו ב- 1945, גברו ב- 1947, והגיעו לפרעות ביהודים בחלב ולהתנפלויות והשלכת פצצות בדמשק. היהודים נתונים בפחד מתמיד מפני התנפלות ההמונים ומאסרים, וכן מוטלות הגבלות רבות על רכושם, ומקורות פרנסתם. בחלב יש שני בתי ספר יהודיים בהם לומדים כ- 400 תלמידים. בדמשק יש בי"ס ותלמוד-תורה בהם לומדים כ- 450 תלמידים. בכל ריכוזי היהודים בסוריה קיימים בתי כנסת ומכהנים בהם רבנים. (על היהודים בארצות ערב ראה מאמרו של א. בן יעקב בעמודים 107-100). סין בחרבין 170, שנחאי - 80, וטינצין - 30. לאחר מלחמת העולם, הראשונה, הייתה סין מקום מקלט ליהודים שברחו מרוסיה, ולאחר 1933 ליהודים מגרמניה ואוסטריה. חלק מהם עזב את סין עם תום מלחמת העולם השניה, והיתר לאחר המהפכה הקומוניסטית הסינית. יציאת יהודים מסין נמשכת בממדים קטנים. בשנחאי וחרבין, יש קהילות יהודיו ומתקיימות גם תפילות קבועות בבית-הכנסת. בשנחאי קיים בית ספר יהודי שבו לומדים 9 ילדים. סינגפור יהודים כיחידים נטלו חלק חשוב בחיים הפוליטיים של סינגפור. עד לפני כשנתיים היה ראש הממשלה יהודי. לאחר המלחמה העולמית השניה החלה ונמשכת עד היום הגירת יהודים מסינגפור לאוסטרליה, אנגליה, ארה"ב וישראל. בסינגפור יש תלמוד תורה, שני בתי כנסת שלהם רב אחד, וסניפים של הארגונים היהודיים "הבונים" ו"מנורה". עדן ב- 1947 לאחר הכרזת האומות המאוחדות על הקמת מדינה יהודית בא"י, ערכו הערבים פרעות ביהודי עדן. לאחר מכן החלו יהודי עדן לזרום בהמוניהם יחד עם יהודי תימן לא"י. ב- 1958 נתחדשו הפרעות וביה"ס היהודי הוצת באש. בעדן לא קיים ארגון ציוני או פוליטי כלשהו. ויש בה בית ספר יהודי אחד, 5 בתי כנסת, ו- 2 רבנים. עיראק גילויים אנטי-יהודיים הופיעו בעיראק עוד לפני קום מדינת ישראל. ב-1941 בעת ההתקוממות הפרו-נאצית של ראשיד אלי כליאני נגד הצבא הבריטי, נערכו פוגרומים ביהודים במקומות שונים. המהומות האנטי יהודיות התחדשו ב- 1947 בעת הדיונים על חלוקת ארץ-ישראל. והגיעו לשיאם ב- 1949 בעקבות תבוסת הערבים במלחמת השחרור. הממשלה העירקית נקטה אמצעים חריפים נגד היהודים כגון: פיטורים ממשרות, נישול מעמדות וכד'. ב- 1950 התירו העירקים את עליית היהודים לישראל, בתנאי שיוותרו על רכושם ונתינותם העירקית. ב- 1950 ו- 1951 עלו לישראל כ- 110.000 יהודים מעיראק במבצע גדול שנקרא "מבצע יציאת בבל". מאז העלייה ההמונית ב- 1951 לא נקטו השלטונות העירקיים בפעולות אנטי-יהודיות בקנה מידה רחב אך על היהודים שנשארו בעיראק הוטלו הגבלות שונות - ביציאה לחו"ל וכד' - אלה שיצאו לחו"ל ולא חזרו לעיראק בזמן שנקבע להם מנושלים מרכושם ומאזרחותם. מזמן לזמן מבוצעים מאסרים של יהודים המואשמים בפעילות ציונית. המוסדות הארגוניים של יהודי עיראק כיום, מתרכזים בבגדאד מסביב לארבעה בתי כנסת ושני רבנים. כן קיים בבגדאד תלמוד-תורה ושני בתי-ספר יהודיים. בהם לומדים כ- 800 תלמידים. פורמוזה פיליפינים פננג פקיסטאן בפאקיסטן יש 3 בתי כנסת, אחד בקארצ'י ושניים בפשאבר. אין שם רב. כן קיימים בקארצ'י מועדון ספורט יהודי וקופת גמ"ח לנצרכים יהודים. גילויים אנטי-יהודיים אחדים אירעו בפקיסטאן בתקופת מלחמת השחרור ובעת מבצע סיני. פרס טהרן - (כ- 50.000), שיראז - (15.000), ואיספאהן (6000). להלכה, ניתנו ליהודים זכויות שוות כמו לאזרחים האחרים, אך למעשה חלות עליהם הגבלות בשטחים שונים כגון: שרות בצבא, הגבלות חברתיות, ואף נידוי יהודים על רקע דתי. ב- 1950 אירעו פרעות ביהודים באזור הכורדי. כתוצאה מכך עזבו רוב היהודים אזור זה. המצב הורע ב- 1952 כתוצאה מהטלת מלווה חובה גדול על היהודים ע"י ראש הממשלה דאז. אולם בשנת 1952 לא ננקטו כל פעולות תוקפניות נגד יהודים. לפני קום המדינה הייתה העלייה לארץ מפרס קטנה. העלייה גברה באשור הממשלה לאחר הפרעות של הכורדים. עד 1955 עלו כ- 40.000 יהודים. וכ- 5000 מיהודי פרס עולים לישראל מדי שנה. באיראן קיימים בי"ס של "אוצר התורה", אליאנס, אורט, ומספר בתי-ספר נוספים בהם לומדים כ- 11.000 תלמידים. בכל הריכוזים היהודיים יש בתי-כנסת, אך אין רבנים מוסמכים. כן לא מופיעה בפרס עיתונות יהודית. ציילון קוריאה קמבודיה קפריסין וועד הקהילה היהודית בקפריסין מוכר כגוף רשמי. בו חברים כל המבוגרים. באי אין בתי כנסת ולא רבנים, והתפילות מתקיימות בבתים פרטיים. תאילנד תימן מאז קום המדינה עד 1956 עלו לישראל 45.756 יהודים מתימן. לפני כשנה עלתה קבוצה קטנה שבאה ברגל דרך מדבריות ערב לישראל. חיסול גולת תימן נחשבת בצדק לסימן המובהק של קיבוץ הגלויות למדינת ישראל. |
חזרה לתוכן
לפרק הבא
