המהדורות הראשונות של ה"שולחן ערוך"

מאת א. מ. הברמן

מחניים צ"ז תשכ"ה (עמ' 31-34)



תקציר: המאמר עוסק בתאור הוצאת מהדורות השו"ע, תוך ציון השנה והמקום בו נדפסו, וע"י מי הוצאו לאור תוך ציטוט מדבריהם בראש ההוצאה. בתחילת המאמר מביא העורך את דברי ר' יוסף קארו על ספרו זה מתוך הקדמותיו לחלקי השו"ע.

מילות מפתח:
ר' יוסף קארו, שו"ע, מהדורות.

בין הפוסקים נוטל רבי יוסף קארו מקום בראש, וספרו "שולחן ערוך" נתקבל בכל בית ישראל, וכולו וחלקיו, בלי פירושים ועם פירושים, נדפסו במאות מהדורות. המחבר התכונן רוב ימיו לחיבור ספר זה, ורק כשהיה מוכן לכך מכל בחינותיו החל בחיבור ספר "שולחן ערוך".
רבי יוסף התעמק בתלמוד ובספרי הפוסקים כולם, ובתוכם כתבי יד כגון "שולחן הפנים" לר' יצחק אבוהב, וניגש לחבר את ספרו "בית יוסף" לארבעה טורים של רבי יעקב בר אשר. ובהקדמה ל"בית יוסף" כתב:
"אני הדל באלפי יוסף במוהר"ר אפרים במוהר"ר יוסף קארו זלה"ה, קנאתי לה' צבאות ונערתי חצני לסקל המסילה והסכמתי לחבר ספר כולל כל הדינים הנוהגים בביאור שרשיהם ומוצאיהם מהגמרא עם כל חילוקי סברות הפוסקים איש לא נעדר. ולא ראיתי לעשות ספר זה חיבור בפני עצמו כדי שלא אצטרך לכפול ולכתוב דברי מי שקדמני. ולכן הסכמתי לסמכו לא' הפוסקים. ועלה בדעתי לסמכו לספר הרמב"ם ז"ל, להיותו הפוסק היותר מפורסם בעולם, וחזרתי בי מפני שאינו מביא אלא סברא א', והייתי צריך להאריך ולכתוב סברות שאר הפוסקים וטעמם. ולכן הסכמתי לספר ארבעה טורים שחבר הרב רבינו יעקב בן הרא"ש ז"ל, כי הוא כולל רוב דעות הפוסקים".
בספר "בית יוסף" רואים, כי המחבר ניגש לספר ה"טורים" בבקיאות עצומה ובחוש ביקורתי והשווה נוסח לנוסח. וכך הוא ממשיך ואומר בהקדמתו:
"ולהיות ספר ארבעה טורים מלא טעויות סופר, וכמה מקומות אעיר על מקומות הטעות ואכתוב הלשון המתוקן כהלכתו על פי ספרים מוגהים ונכונים שהגהתי מהם".
גם בתשובתו למצרים, לרבי אברהם בר יצחק אפומארו, כתב על הטעויות שבטורים:
הנסחא שהיתה לפני במהדורא קמא היתה נסחת איטליא... ועל פי הנסחא ההיא כתבתי... אח"כ אנה ה' לידי ספר הטור [כ"י]... ועל פי הנסחא ההיא הגהתי ספר טור שממנו הועתק ספר הדפוס אשר לי, ואז רשמתי בהעברת הקולמוס על מה שכתבתי בביאורי... וכן מצאתי בספר מוגה, ולאפוקי מספרים דגרסי איפכא".
הוא המשיך באותה תשובה וכתב, כי הסופר המעתיק העתיק את הלשון הראשון ולא השגיח ב"העברת הקולמוס", המכוונת לתיקון על פי הנסחא הנכונה. הוא ביקש מאת השואל לתקן בספרו וכן בספרים הנמצאים בידי אחרים, את השגיאה, וסיים:
"וכמה מדברים כיוצא באלו ארעו לגדולי עולם, אשר קטנם עבה ממתני, ואפילו בתלמודנו הקדוש נמצאו בו גרסאות חלוקות לאין מספר לסבת בלבול העתקת הספרים".
לפי דבריו סמך ב"בית יוסף" על שלשת עמודי ההוראה אשר הבית, בית ישראל, נשען עליהם", והם: הרי"ף הרמב"ם והרא"ש. ואם אין פסק ההלכה יוצא מדבריהם, "הנה הרמב"ן והרשב"א והר"ן והמרדכי וסמ"ג ז"ל לפנינו. אל מקום אשר יהיה שמה הרוח ללכת נלך".
כשיצאו הטורים עם "בית יוסף" לראשונה, ויניציאה ש"י-שי"א, היו שקטרו תחילה על המחבר שלקח על עצמו לפסוק הלכה אחרי בעל ה"טורים", אבל הוא ראה את פעולתו כעבודת הקודש והמשיך בה, ולבסוף זכה ונתקבלו דבריו.
ספר "שולחן ערוך" הופיע לראשונה בוויניציאה בשנת שכ"ה-שכ"ו. וזה לשון השערים
"שולחן ערוך מטור... הנקרא בית יוסף חברו הגאון מופת הדור החכם השלם מהר"ר יוסף קארו נר"ו בן מהר"ר אפרים קארו זצ"ל אשר אור תורתו זורחת כאור היום בעיר צפת תוב"ב ומעיני תורתו נפוצות ביהודה ובישראל נודע שמו וחבר הספר הזה קיצור מחיבורו הגדול אשר עשה על הארבעה טורים אשר קראם בית יוסף אשר בם כח מעשיו הגיד וכל יקר ראתה עינו, כדי שכל מבקש ה' ימצא מבוקשו בנקל כל דין ודין על מתכונתו באין אומר ואין דברים והכין לכל מטה ושולחן וכסא ומנורה אשר לאורו ילכו בטח כי כן משנת רבי יוסף קב ונקי".

הקדמת מרן לשולחן ערוך

הנוסח שווה בכל השערים, ובהקדמתו שנדפסה בכל חלק נאמר:
"אלה דברי הצעיר יוסף קארו בן הה"ר אפרים בן הה"ר יוסף זלה"ה... ראיתי אני בלבי כי טוב ללקוט שושני ספירי אמריו [של ה"טורים" עם "בית יוסף"] בדרך קצרה בלשון צח וכולל יפה ונעים למען תהיה תורת ה' תמימה שגורה בפי כל איש ישראל, כי כאשר ישאלו לת"ח דבר הלכה לא יגמגם בה אלא יאמר לחכמה אחותי את, כשם שברור לו שאחותו אסורה לו כך יהי ברור לו כל דין שישאל עליו הלכה למעשה בהיות שגור בפיו ספר זה הבנוי לתלפיות תל שהכל פונים בו לחלקו לחלקים שלשים ללמוד בו בכל יום חלק, ונמצא שבכל חדש הוא חוזר תלמודו ויאמר עליו אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. זאת ועוד, התלמידים הקטנים יהגו בו תמיד וישננו לשונו על פה ותהיה גירסא דינקותא מסודרת בפיהם מקטנותם הלכה למעשה... וקראתי שם ספר זה שלחן ערוך, כי בו ימצא ההוגה כל מיני מטעמים ערוכים בכל ושמורים וברורים..."

מכתב הכתוב בעצם ידו של מרן וחתום על ידו

בסוף חלק "אורח חיים" כתב המחבר:
"תם ונשלם ביום ב' ב' לאלול שנת א-להים חשב"ה [שט"ו] לטובה בכפר ביריא שבגליל העליון תוב"ב".
בסוף "יורה דעה" נאמר:
"תם ונשלם בליל ד' שנים לירח תמוז שנת השי"ו בצפ"ת תוב"ב"
בסוף "אבן העזר":
"והיתה השלמת הספר הנכבד הזה ביום ג' י"ט לשבט שנת תשי"ז ליצירה בצפת תוב"ב שבגליל העליון יבנה במהרה בימינו אמן".
ובסוף "חושן המשפט":
"גם אלה דברי המחבר, במה אקדם ה' אכף לא-להי מרום אשר גבר עלי חסדו וזיכני להשלים הספר היקר הזה. הוא ברחמיו וברוב חסדיו יחמול עלי לחדש כנשר נעורי ויזכני להוליד בנים זכרים ועוסקים בתורה ומורי הוראות בישראל יראת ה' היא אוצרם לא תמוש תורת ה' מפי ומפי זרעי ומפי זרע זרעי אמר ה' מעתה ועד עולם אמן. והיתה השלמה הספר היקר הזה אור ליום ששי לאדר ראשון שנת עדותיך שיח"ה (שי"ח) לי. תם ונשלם תלב"ע בנל"ך ואע"י יחלצית"ו" [תהלה לאל בורא עולם, ברוך נותן ליעף כוח, ולאין אונים עצמה ירבה, השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר].
הספר שתבניתו שמינית הגליון נדפס אצל אלויזי בראגאדין "ע"י ידי המולך והמביא מאיר בר יעקב פרנץ".
מנחם הכהן פורטו, שעסק בהגהת הספר, הביא בסוף חלק "יורה דעה" כמה פרטים בעניין הבאת הספר לדפוס והעיסוק בו:
"הביטה וראה כי בעקבות הנשר הגדול הרמב"ם ז"ל הלך לו [המחבר] לא נטה מאשוריו ימין ושמאל בכל כל. ועם כי הרב יפעת אורו זורח כהיום בצפ"ת תוב"ב, עם כל אלה מצודתו פרוסה בכל מקום אשר בשם ישראל יכונה. ומה גם עתה מאחרי חבוריו אלו הובאו במסורת ברית הדפוס, אשר הן הנה היו כנפים להם לעופף על פני תבל באופן בכל מקום אשר דבר המלך מגיע שמחה וששון ליהודים. ועם כי כמו לסבה ראשונה משועבדים אנחנו אל הגאון הנז', עם כל אלה לולי קם הנדיב נדיבות יעץ השר אשר בו תורה וגדולה במקום אחד כבוד רבי שלמה אלשקר יצ"ו ממצרים, אשר התנדב מהונו למען זכות הרבים לפרוע הוצאת ההדפסה, כבר שבה ונשארה כוונת הרב בכח, ושוא לנו עבוד הכח בלתי יוצא לפעולה... גם באו ונחזיק טובה אל הישיש וזקן שקנה חכמה כבוד רבי אברהם ן' היני יצ"ו, נאמן בית השר הנז' העומד עמנו היום פה ויניציאה רבתי עיר ואם בישראל, אשר עינו לא חסה לא לעמל ולא לטורח, ותהי השגחתו תמיד פקוחה לעשות מלאכת ה' זאת בשלמות האפשרי... ואני הדל באלפי ח"מ אהבתי את אדני הגאון הנז' בשגם לא זכו עיני להנות מזיו פניו, מ"מ לאהבתו ולאהבת האמת ולאהבת תורת ה' תמימה פקחתי עיני שכלי כמות שהם להשגיח מבלי יפול טעות ושגיאה במלאכה הזאת הנעימה עד מקום שידי מגעת, כי יודע כל שער בת עמי ובפרט כל יודע דת ודין ההדפסה, כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה מלאכה זאת ולא יחטא אך בפחות ויתר. על כן הפעם אפרע חוק המוסר ויהללני פי ולא זר, כי זה ימים אין יוצא ובא במלאכת הדפוס ספר מדוקדק ומעויין כספרנו זה..." וחתום: "אלה דברי תולעת ולא איש הקטן מנחם פורטו הכהן אשכנזי".
נראה כי "המפתח למצוא כל דין ודין" היה מעשה ידיו של מנחם הכהן פורטו. הזכרת ביריא בחתימה לספר "אורח חיים" הביא לטעות שחשבו את ביריא למקום דפוס.
בשנת שכ"ז הופיעה מהדורה חדשה של הספר "בבית מסי[ר] זואן גריפו, בתבנית פוליו. במהדורה זו לא נזכרה המהדורה הראשונה ואין בה ה"מפתח למצוא כל דין ודין". מגיע מהדורה זו היה שמואל ארקרולטו. באותה שנה הופיע "שולחן ערוך" שוב בוויניציאה בדפוס זורזי די קבאלי על ידי שמואל בר יצחק פיהם ואברהם בר שלמה עלון. כל המהדורות הללו נדפסו באותיות רש"י.
בשנת שכ"ח הופיע ספר "שולחן ערוך" בשאלוניקי:
"נדפס בעיון רב בבית הצעיר והקטן יוסף בן לאדוני אבי החכם השלם מוה"ר יצחק בן הרב החסיד מוה"ר יוסף יעבץ הדורש, זכר צדיקים וחסידים לחיי העולם הבא, בשאלוניקי קרית מלך רב ממשלת אדוננו סולטאן סילים ירום הודו ותנשא מלכותו אמן".

הקדמת מרן ל"בדק הבית"

המדפיס אומר בסוף השער: "ה' ברחמיו יחיינו ויזכנו להשלימו ולהדפיס כל התלמוד ולעשות ספרים הרבה אמן וכן יהי רצון".
מהדורה זו נדפסה בשמינית הגליון ובאותיות מרובעות קטנות. וכיוון שאינה מצוייה, נראה שנדפסה בלי רשותו של המחבר והוחרמה. בשנת של"ד הופיעה מהדורה חדשה בויניציאה על ידי "המחזיק על ידי עושי המלאכה חיים ן' סרוג", ובאותה שנה שוב על ידי מאיר פרינצו בדפוס אלויזי בראגאדין.
בשנים ש"ל-של"ח הופיע הספר לראשונה בקראקא עם הגהות הרב משה איסרלס.
"עם חידושי דינים הרבה מאד מדקדוקי סופרים הראשונים ואחרונים שהשמיט הגאון קארו ז"ל והמציאם הגאון מהר"ר משה איסלרלס עם מורה צדק מנהג ק"ק פולין רייסן ליטא פיהם מערהרן ואשכנז ברורים כיום שלישי, מה שהוסיף הגאון מהר"ר משה מדעתו".
ואלה דבריו בראש המהדורה:
"...בהיות כי הגאון המחבר בית יוסף ושלחן ערוך שלו חכם עדיף מנביא טבח טבחו ערך שלחנו לא הניח אחריו מקום להתגדר בו לולי ללקט דברי האחרונים ולהורות דרך המנהגים שנהגו במדינות אלו באתי אחריו לפרוס מפה על שלחן ערוך שחבר..."

בית הכנסת של האר"י בצפת

ואין בידינו לומר אם הגיעה מהדורה זו, ואפילו בחלקה לידי המחבר. מאז נדפס ספר "שלחן ערוך" בדרך כלל עם ה"מפה", ונעשה מורה דרך לכל בית ישראל. ותמוה שלא הדפיסו את הספר עם ייסוד בית דפוס עברי בצפת בשנת של"ז.


לתוכן "שולחן ערוך"