דומני, שבר כוכבא כבש את ירושלים בקיץ שנת 132 אחרי סה"נ, וחג הסוכות נחוג באותה שעה ברוב עם: מכל הארץ עלו אבותינו לרגל לירושלים, כדי לחוג את החג בעיר הקודש, כאשר לא יכלו לעשות מאז חורבן המקדש והעיר על ידי טיטוס בשנת 70 אחרי סה"נ.

לפי הנחתי, שעוד אתעכב עליה במאמר מפורט, היתה זו עליה רבת משתתפים. כן נראה בעיני שבהזדמנות זאת נתכנסו בירושלים חכמים וראשי העם. אמנם, לכנס זה אין זכר במקורות, אבל דומני, שיכול אני להביא ראיות לכך מתוך עדויות עקיפות. אחד הנתונים החשובים לעניין זה הם המטבעות המרובות שנטבעו בידי ממשלת המורדים.

מעניין הדבר, שבאותה שעה קשה טבעו אבותינו מטבעות במספר טפסים יותר גדול משטבעו בימי החשמונאים ובימי מרד החורבן גם יחד. יש לציין, שאנשי בר כוכבא הרבו לטבוע מטבעות. בניגוד למטבעות החשמונאים ורוב מטבעות המרד הגדול לא נטבעו המטבעות על גבי אסימונים חדשים, כי אם טבעו אותם על גבי המטבעות הנוכריות שהצליחו לאספם או להחרימם. מסתבר, שבין השאר נפלה לידי הלוחמים קופתו של אחד הלגיונות הרומאים. את הדמויות האליליות ואת דיוקנאות הקיסרים הרומאים, וכן את הכתובות הנוכריות שייפו במשוף. מסיבה זאת נזכרים מטבעות בר כוכבא בדברי חז"ל בתור: "דינרי דטריינא הדריינא שייפא".

על כמה מטבעות של בר כוכבא שנטבעו לפני חג הסוכות, ובהן מטבעות כסף, של שנת 132 אחרי סה"נ אנו מוצאים את הכתובת "אלעזר הכהן". על מטבעות ארד (ברונזה) מסוימות אנו מוצאים את הכתובת "שמעון נשיא ישראל". ואילו המניין המופיע על גבי מטבעות אלה הנהו "שנת אחת לגאולת ישראל". לפע"ד מסתבר, שבראשית המרד, כאשר טרם גובשו עקרונותיה של ממשלת המורדים, נתמנה כהן גדול - וביותר מסתבר, שהיה זה ר' אלעזר המודעי.

כמו כן הוכר שמעון בר כוכבא, כנשיא ישראל. אודות המרד יש לנו עתה ידיעות נוספות מתוך התעודות שניגלו לאחרונה במדבר יהודה. על תגליות אלה אפשר לקרוא עתה בספרו החשוב של ש. אברמסקי "בר כוכבא נשיא ישראל" ואילו התעודות שנתגלו על ידי המשלחות הישראליות במדבר יהודה תפורסמנה בקרוב על ידי מגלן, פרופ' י. ידין, הרמטכ"ל לשעבר.

אחרי הכינוס הגדול, שהתקיים לע"ד בעת חג הסוכות בשנת 231, כמעט ונעלמות הכתובות "אלעזר הכהן" ו"שמעון נשיא ישראל" מעל המטבעות. מסתבר, שאותה אסיפה התנגדה לנטילת התארים "נשיא" ו"כהן גדול" על ידי שמעון ואלעזר. כמו כן התנגדו למניין "לגאולת ישראל", הטומן בקרבו את ההנחה, שכבר באה הגאולה השלמה, וכי בר כוכבא הוא המלך המשיח - דעה אשר בה החזיק כידוע ר' עקיבא. בשנה שלאחריה מנו למניין "חרות ישראל".

השפעתו של ר' עקיבא על בר כוכבא וסיעתו מוצאת ביטוי גם במטבעות בר כוכבא. אם נתבונן בצורת הלולב המופיע על גבי שקלי בר כוכבא, נראה, שהלולב מתואר עם ערבה אחת והדס אחד בלבד. ואילו בתיאור הלולב במטבעותיו של בר גיורא ראינו, ששם מתוארים עם הלולב ערבות והדסים אחדים - היינו, כשם שאנו נוהגים גם כיום. לפי דעתי אפשר לראות כאן ביטוי למחלוקת שבין ר' עקיבא לחכמים: "רבי ישמעאל אומר, שלושה הדסים ושתי ערבות, לולב אחד ואתרוג אחד... רבי עקיבא אומר, כשם שלולב אחד, ואתרוג אחד, כן הדס אחד וערבה אחת" (סוכה ג', ד). מסתבר, שבחג הסוכות בשנה הראשונה למרד בר כוכבא התקיימה עליה גדולה לרגל לירושלים, וחידשו את הקפת המזבח בחג. כמו כן מסתבר, שגם שמחת בית השואבה נחוגה ברוב עם. השמחה על חידושה של שמחת בית השואבה, ושל ניסוך המים בחג הסוכות, שבעקבותיהם קיוו לברכת שמים לטל ומטר, מתבטאת לע"ד גם במטבעות אחרות שטבע בר כוכבא.

על מטבעות אלה אנו מוצאים את תיאורו של כד בעל ידית אחת, ולידו אנו רואים כף תמר. בצד השני של מטבע זה טבוע השם "שמע" בכתב העברי הקדמון. זהו קיצורו של השם שמעון, הוא שמעון בר כוכבא. דומני, שכד זה הנו צלוחית הזהב, שאותה היו ממלאים מים ממעיין השילוח בעת שמחת בית השואבה. בצלוחית זו היו מעלים את המים מן השילוח אל הר הבית.

כן מתוארים במטבעות בר כוכבא אשכול ענבים ודקל, ששניהם נותנים תנובתם בעונת חג הסוכות. מצוות ארבעת המינים וההקפות היו מן המנהגים הבולטים שנהגו במקדש, ואשר יכלו לקיימם גם אחרי החורבן. נוסף למובן הישיר, של בקשת טל ומטר, היה בהם גם סמל של שפע ושל ברכה, הן בעה"ז והן לעתיד לבוא לעה"ב ולתחיית המתים. כשם שהשי"ת שולח גשם לרוות את האדמה ולהצמיח את פריה, כן יעמדו מתי ישראל לתחיית המתים כשיעלה רצון מהשי"ת. שכן העוה"ז אינו אלא פרוזדור לעוה"ב, וכשם שהשי"ת מפרה את הפרי ואת נשמת כל חי בעוה"ז, כן יעמדו מתי ישראל לתחה"מ.