בזכות אבות
עיונים בשירת אורי צבי גרינברג ובזיקתה לחסידות

הרב גרשון קיציס

- ה מ ש ך -



הערות ל"עיונים בשירת אצ"ג"

1. אחר שנכתבו הדברים שבתי וראיתי כי כדברים האלה כתב הרב י.ד. סולוביצ'יק בספרו על התשובה עמ' 59. אף בדברי המשורר אנו מוצאים את מושג התשובה בהקשר של מעגל: "לתשובה גדולה, לשליבתם במעגל הנגהות / של אהבת ישראל המאחד כאחד הגזעי", רחובות הנהר עמ' קע"ה.

2. על השימוש במושגים קבליים אלה בחקר הספרות ראה ספרו של י' אלשטיין "עגולים ויושר", 1970.

3. רעיון עמוק שאין כאן מקום להרחיבו עולה מקריאת הפסוקים שמופיע בהם השרש "פלס". ענינו של הכלי ששמו פלס הריהו פעולת היישור, והנה בספר משלי (אשר לגביו נמסר לנו כלל גדול במשנתו של ר' צדוק הכהן מלובלין "ובכל מקום 'דרך' בספר משלי רוצה לומר דרק התורה והמצוות" צדקת הצדיק סי' מ"ח) מופיע הפעל "פלס" ארבע פעמים ומתוכם שלש פעמים בעת ידבר הפסוק על מעשי בני אדם יבא הפעל בהקשר של "מעגל" (ד' כ"ו. ה', ו'. ה', כ"א) ופעם אחת (ט"ז, י"א) בהקשר של עונש מאת ה' הרי כאן חלק מן הפרדוקס המופלא של תהליך החזרה בתשובה: שאיפתו של "בעל התשובה" להיות "צדיק גמור", לפלס את "המעגל", ליישרו. ובעצם שאיפתו זו הרי הוא מתעצב כ"בעל תשובה".

4. י' ארנון, ביבליוגרפיה של כתבי אצ"ג, בראש הספר. נציין כי כבר בתקופה קודמת נבטה בו הכרה זו: "אין נס כנפים לגוף: שימריא ויעוף לו" בסוד כינרת וירדן, רחובות הנהר, עמ' רכ"ב.

5. שבחי הבעש"ט ע"ו. רישומה של פטירת הבעש"ט על המשורר בא לידי ביטוי בדימוי אחר - עצירת מהלך השעון בעת פרידה-פטירה. בתיאור פטירת הבעש"ט מסופר (שבחי הבעש"ט, עמ' קס"א מהדורת ב' מינץ): "אמר להם הסימן שכאשר יפטר יעמדו שני השעונים..." (מעשה שכזה מופיע גם בדורות מאוחרים בחסידות. ראה להב אש עמ' קלד, ב' על פטירת ר' שמואל אבא מזיכלין, וכן בפטירת ר' חנוך הניך דב מאלסק, אור חדש עמ' קנט) ואל המשורר בבואו לתאר פרידתו-פטירתו מעל בית הוריו יאמר: "והשעון על הקיר: מחוגיו על ספרת השעה / של לכתנו לנדד בעולם הגדול בכל דפק...". בהגיעי לשם, לבבות דומיה, רחובות הנהר, עמ' ק"מ.

6. מ' ראוויטש, ספר המעשיות של חיי עמ' 518.

7. שם, שם עמ' 517.

8. מכתבה של א' לסקר-שילר אותו פירסם אצ"ג במאמרו דבר, תרפ"ו.

9. סדן, תמוז תרפ"ה, עמ' י"ט.

10. מן השירים הידועים ביותר בשירת המשורר. פורסם לראשונה בשנת תרפ"ח ב"ספר היוחסין", מוסף דבר. השיר זכה לדיונים ועיונים. ראה במיוחד מאמרו של פ' גינוסר. בנעלי לאכה - וברגש השלג מתחת. שיר זה רווי רמזי-רמזים, ברורים וכסויים לסיפורים ולאמרות שהיו מהלכים בקרב חסידים על כל אחד מהאישים הנ"ל. ניתוח מפורט של השיר מחייב עכבה על כל מלה ומלה וזוקק ידע רב בעולמה של החסידות. הבא לנתח השיר ללא כלים אלה כשהוא מסתמך על כלי שני ושלישי (כבמאמר הנזכר) לא יבא עד לב השיר.

11. בנותן עניין לצטט דברים שכתב בן דורו של המשורר, י' פיכמן. והוא שלא כמשורר בן החסידות, מי שהגיע אל החסידות. ובמאמרו "זיקתי לחסידות" (בספר היובל לשמואל אבא הורודצקי "אדר היקר") מתייחס למושג זה: "את ראש סגולותיה (של החסידות) ראיתי תמיד בנפשיותה העשירה - מושג זה שנתבטא במלה הנפלאה "מופע", שעצם צלצולה מהלך עלי תמיד שיכרון" (שם. עמ' כ').

12. אימה גדולה וירח (תרפ"ה) עמ' 59.

13. השוה: עשר אורות ר' ישראל ברגר, פיטרגוב תרס"ז עמ' 47.

14. דומה כי החריף מכולם הוא ד"ר כנעני בספרו "לנוגה עץ רקב", תש"י.

15. ראה ד' לנדאו: "האדם ואלוקיו בשירי אנקריאון לאורי צבי גרינברג", "האומה", תשל"ג.

16. תרבות וספרות "הארץ" 20.8.65.

17. דברי מאיר עמ' מ"ח.

18. פסיקתא רבתי ל"ג, כ"ה.

19. בבא בתרא, י"ד, ב'.

20. ילקוט המכירי משלי ל'.

21. קדושת לוי השלם. מונקץ תרצ"ט. קונטרס תולדות קדושת לוי, קכ"ג, א'.

22. בן פורת יוסף, י"ד, ב', כ"ג, ב'. וראה בעל שם טוב על התורה, ירושלים תשכ"ב, פרשת חיי שרה מקבילות בספרי תלמידי הבעש"ט.

23. דגל מחנה אפרים, פרשת אמור.

24. "פעם אחת היה רעש גדול בעיר ויחרדו העם אשר במחנה מן הרעש. אמר להם הבעש"ט: אל ירע בעינכם כי הרעש הוא שהאדון בחר ליקח לו ערש לחפציו, וכן הווה. כי הבעש"ט הפך צירוף "רעש" לצירוף "ערש". הרב ש.י. זוין, סיפורי חסידים, על התורה, עמ' 22.

25. מאחורי הפרגוד, ספר הקטרוג והאמונה, תרצ"ז עמ' ע"ה.

26. לאלוקים באירופה, רחובות הנהר עמ' רל"ט.

27. ראה למשל מאמרו של י. ייבין: על מלכות ישראל בשירתו של אורי צבי גרינברג, בעקבי השיר, המילוא, תש"ט עמ' כ"ב-ל"ו.

28. ראה למשל מאמרו של ג' קצנלסון: מפתח לשירתו של אורי צבי גרינברג, תרבות וספרות, הארץ 6.9.64. וכן של י.ה. ייבין: הזיכרון והכוסף בשירת אורי צבי גרינברג. בעקרי השיר, עמ' י"א-כ"ט.

29. אמירה מפורטת יותר בשיר הבא: "אין אם שכזו בעמים וגם לא ראינוה/לא בכדי אין אנחנו כהם בתבל שטמאוה" (רחובות הנהר, הוד אמנו היקרה, עמ' רע"ח).

30. דמות האשה בחסידות טרם נחקרה כל צרכו עד עתה. ראה ש.א. הורודצקי החסידות והחסידים תל אביב, תשי"א, ספר שלישי עמ' ס"ז-ע"א. ג' נגאל, נשים בספר שבחי הבעש"ט, מולד, תשל"ד עמ' 145-138. ש' אשכנזי דור דור ומנהגיו עמ' 253-243.

31. ולעתים היא העיקר והוא הניצב לידה: "דמות אמנו מדלקת/נרות של שבת ופניה בידיה סוככת... (ואבינו מביט בה: היא היא השבת בהלה"! שם, שם).

32. לקט אמרי פנינים (בסוף היכל הברכה) ר' יצחק איזיק מקומרנה, למברג, תרכ"ו, דף ר"ט, ב'.

33. אור המאיר, ר' זאב וולף מזיטומיר, קובץ תקנ"ס, פ' צו.

34. ספר הבעש"ט, ירושלים, תש"ך, הרב י.ש.ה. איש הורוויץ, ילקוט שמואל, עמ' שי"ח.

35. שתי איליות מן הגיא, "הארץ", כ"ט סיוון תש"ו. בנותן עניין לקרוא דברים דומים מפי "הנזיר" ר' דוד הכהן: "אבא, ר' יוסף, הובילני פעם אחת לוילנא, בהיותי צעיר לימים. בבואנו קרוב לעיר והנה קול שריקת הרכבת הגיע לאוזני, והקול דק ורם, ממושך וארוך, מלא געגועים נעלים, רחוק רחוק לאינסוף. ויהי לי לזיכרון כל הימים עת אשמע קול הצפירה של הרכבת. אותו קול בוקע באזני עד היום, ויהיה לי ליסוד יצירת ההגיון השמיני", נזיר אחיו, חלק א' עמ' פ"ג, ש' דון יחיא, בשיפולי גלימתו.

36. צואת הריב"ש, אוצר החסידים, ניו יורק תשל"ה, סי' קמ"ב.

37. בעש"ט על התורה, חלק א' עמ' ק"ז.

38. צואת הריב"ש סי' צ"ב.

39. צפנת פענח, ר' יעקב יוסף מפולנאה, קובץ תקמ"ב, דף ג', ב'.

40. תולדות יעקב יוסף, ר' יעקב יוסף מפולנאה, קובץ תק"מ, פרשת עקב, דף קפ"א, ע"ב.

41. סיכום נאה של סוגיה זו ראה י' אלשטיין, האדם כאזרח שני עולמות על פי תורת החסידות, ניב המדרשיה, אביב תש"ל, עמ' 278-274. מבוע, ח', תשל"א עמ' 145-140.

42. ביני ובין יוסף מכאוב, מאזנים, כ"ח, א, תשכ"ט.

43. צפנת פענח, דף נ"א, ב'.

44. שמו האחר של הספר "מגיד דבריו ליעקב" יצא לאור לראשונה בקובץ תקמ"א.

45. בפרדס החסידות והקבלה, תל אביב תשכ"ה עמ' 11.

46. צדקת הצדיק, סי' פ"ו (כדברים האלה כתב גם בסי' צ"א, ק"ס, קצ"ז, ובסי' ר"ה כתבם בשם הבעש"ט).

47. שיר המבקש פניו, מאסף לדברי ספרות, ח' ט', תשכ"ח.

48. "שיר הנופים היפים", "מן החכליל ומן הכחול", לוח הארץ, תש"י, אף י' פיכמן במאמרו הנ"ל ידבר על כוחה של חסידות ב"סערת הגעגועים של זיוו של עולם, שאינו יונק אלא מנשמת האדם" (שם, י"ט). אפשר לראיה זו התכוון המשורר ב"לסעיף סלע עיטם" באומרו: "מי שבהיר הסתכלות הוא ולו עין שלישית", ואף ר' פנחס מקוריץ היה אומר: "נאמר בספר חובות הלבבות מי שמתנהג בדרך הישר רואה בעין שאינה עין ושומע באוזן שאינה אוזן, וכך הוא באמת, כי כמה פעמים כשבא אלי אחד לשאול עצה ממני שומע אני שהוא עצמו אומר את התשובה...".

49. בא עם התור (השיר במקורו באידיש ותורגם ע"י ש' לינדנבאום), ראה מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו של אצ"ג עמ' 275.

49*. כתב קינה לכל בית ישראל, רחובות הנהר עמ' מ"א.

50. ראה ב' קורצווייל: ההיסטוריה כמקור שירתו של אורי צבי גרינברג, מאזנים, תשכ"ה. למרות שהוא שב ומתדיין באלה המונחים בשירת המשורר, אין הוא מזכיר תרומת הקבלה-החסידות לעיצובם.

51. מעשה בירושלמי קדמון מימי ינאי המלך, רחובות הנהר עמ' ש"נ.

52. שיר היחש הגדול, שם, עמ' קט"ו.

53. במוצאי תפלה, שם, עמ' שע"ט.

54. אל אשר לו העתיד, שם, עמ' ל"ד.

55. לבין המראות הצובאות, שם, עמ' ל"ז.

56. אמר לאלקים, שם, עמ' רל"ז.

57. שיר ההמשך בהלו, שם, עמ' קל"ג.

58. רחמי לב הזוכר, שם, עמ' קס"ח.

59. הוד אמנו היהודית, שם, עמ' רע"ח.

60. אמרי קודש עמ' 6, ספר החסידות, י' רפאל עמ' רנ"ה.

61. אמר לאלקים, רחובות הנהר, עמ' רל"ח.

62. שיר במערה, שם, עמ' שפ"ב.

63. מאניפט אל מתנגדי השירה החדשה, תרפ"ב.

64. כלפי תשעים ותשעה (תרפ"ח).

65. הגברות העולה (תרפ"ו) אחי יהודי הפאות.

66. שם, שם, עמ' כ"ה.

67. טור מלכא, סדן, א'-ב'.

68. א. שלונסקי עמל, שירים א' עמ' 165: "וברצועות תפילין גולשים כבישים, טללים זכים"
וראה ב' הרושובסקי, ריתמוס הרחבות עמ' 51.

69. חידושים למסכת סוכה, ל"ו, ד"ה דומה לכושי. כך בתפילין, לגבי התעטפות בטלית יש בידינו סיפור-אמרה חריף עוד יותר: "לאברך שהתלונן לפני ר' מנחם מנדל מקוצק כי אין לו טלית להתעטף השיב לו השרף מקוצק "אז מתעטפים בארבע כנפות הארץ" (אמת ואמונה עמ' כ"א, ועומק העניין מבואר בליקוטי מוהר"ן, חלק ראשון, סי' ח').

70. מנופים רחוקי מהות, שיר הדמות, בלי עולם, לוח הארץ תשי"ב.

71. ככובד בלילו של עולם. רחובות הנהר עמ' רפ"ו.

72. שם, עמ' שי"ג.

73. צוהר בענן, שם, עמ' של"ט.

74. גואל הדם בא למקום, שם, עמ' שע"א.

75. חיי מוהר"ן, עמ' 68.

76. רב עניין הוא תיאורו של ש"י עגנון כנער רך את מראה בית הכנסת ועדת מתפללים עטויי טליתות, והמשורר הן הוא בן ארצו, וכן דורו של עגנון ומראות שראה זה ראה זה.

77. במוצאי תפלה, רחובות הנהר, עמ' שע"ט. דבריו של א' קריב במאמרו "שני צדי רחובות
הנהר", כרמלית תשי"ח, וכן בספר מבחר מאמרי ביקורת על יצירת אצ"ג כי "המלה טלית פירושה כאן על חלל ריק מכל ממש... פיטומי מילים... שום משמעות שיש בה משום קו וצו" (שם, עמ' 112) אינם נראים לנו מכל וכל.

78. קדש קדשים, רחובות הנהר עמ' שע"ד.

79. לאלי בארנון, שם, עמ' ט"ז.

80. בשמי השמים, שם, עמ' קכ"ח.

81. חזון ליל גשם, שם, עמ' קמ"ו.

82. לבלי סדין וחספית שם, עמ' ר"ה.

83. שם, שם, עמ' ר"ד.

84. מעשה בירושלמי קדמון, שם, עמ' שמ"ז.

85. קינת הבן בברחו מבית אביו ואמו, שם, עמ' ס"ג.

86. טרם נכתב מחקר מפורט על משמעות הבגד בחסידות הן במישור המחשבתי, במישור ההיסטורי, ההתפלגות בתוך ענפי החסידות ללבישת בגדים שונים ועוד. כאן נציין כי בעוד ברוב חצרות החסידות הקפידו שלא לענוב עניבה באשר הנימוקים המקובלים הם שניים: הפסק בין ראש ובין גוף וחוקות הגויים. הרי שבבית ריז'ין היו עונבים עניבות, אך ברי שגם שם לא ענבו עניבות שצבען שני...

87. לקול כינורותינו, רחובות הנהר, עמ' קכ"ג-קכ"ד.

88. ככוכב בלילו של עולם, שם, עמ' רפ"ו.

89. שיר הייחוד / עלי נבל, שם, עמ' צ"א.

90. שיר מן היער: חיה הצוחקת, שם, עמ' צ"ז.

91. הנה הגוי-המגור במלואו, שם, עמ' קע"א.

92. שיר העגול, שם, עמ' שי"ט.

93. מחזה שבת קדש בשמים, שם, עמ' קל"ד.

94. רקוד על קבר אבות, שם, עמ' רצ"ז.

95. אל קשת הגרים, שם, עמ' ש"ד.

96. בבואי חשבון, המשורר ואמו בעמם, שם, עמ' ש"א.

97. מעשה בירושלמי קדמון מימי ינאי המלך, שם, ע' שמ"ח.

98. ד' תמר, בקורת ומסה, ירושלים תשל"ג עמ' 170.

99. א' ורטהיים, הלכות והליכות בחסידות ירושלים תש"ך עמ' 152.

100. "יזוכר את האב שהיה כמנים / וכינור בגופו. בשבת ובמועד", לקול כינורותינו, רחובות הנהר עמ' ק"ב, וראה לעיל הע' 63.

101. בולט בשיריו השיר זמר מן הבית, שם, עמ' פ"ג-פ"ו.

102. ראה למשל: בהגיענו לשם, לבכות דומיה. שם, עמ' קל"ט, וראה לעיל הע' 49.

103. שבחי הר"ן, קנ"ז.

104. חיי מוהר"ן חלק ב', א'.

105. שיחות הר"ן קס"ג.

106. חיי מוהר"ן, שבחי מוהר"ן.

107. דרך אמונה ומעשה רב, ר' יעקב שלום דאנער, ורשה תרנ"ח, דף ט"ו. אף המשורר מתאר את נהר ילדותו בדימוי המתקשר לדגים: "ומת הנוה שם הערש עמד / ומת הנהר עם דגי השבת" לקול כינורותינו, רחובות הנהר, עמ' קי"ט. יצוין כי המגיד ממזריץ, ר' דב בר, תלמידו ויורשו של הבעש"ט, פרק זמן מסוים בחייו היה גר ליד נהר אך לא יכול היה להירדם מחמת קרקור הצפרדעים. והיה אומר כי הם שאינם שובתים ממלאכתם אינם מניחים לו לישון... (המגיד ממזריץ, ישראל יעקב קלפהולץ, בני ברק, תשל"ב עמ' י"ב). המגיד ממזריץ' מבטא את ראשית התמסדותה במובן החיובי של המלה, של החסידות. ר' נחמן מברסלב, בן הדור השלישי, אמנם נשא לבו אל הסער והרעננות שאפיינו את ראשית החסידות. נציין כי ר' נחמן נקרא בפי חסידיו "נחל נובע" והרבה מאד מספרי חסידות ברסלב נושאים שם נחל: באבי הנחל, חלוקי הנחל, מי הנחל ועוד רבים. בבית ריז'ין, מאידך, צאצאיו של המגיד ממזריץ' בעני חסידות - לתפארה, נמקו את הסיבה לקביעת מקומם בעיר בעוד הבעש"ט היה נודד ומתבודד מחוץ לעיר, כי הם הלכו בעקבות היצר הרע, פעם שכנו החוטאים ביערות ומחוץ לעיר. אליהם הלך הבעש"ט, עתה שוכן היצר בתוך העיר...

108. שיר העוגבר, לוח הארץ, תש"ח.

109. סדר הדורות מתלמידי הבעש"ט, ר' מנדל בידק, לבוב תרכ"ה, עמ' 5.

110. שירים בשולי שמים, "הארץ", תש"ו, מוטיב הקרבה בין האב לציפורים רווח מאד "ברחובות הנהר" ראה עמ' קל"א, קנ"ג, קע"ט, רי"ב ועוד.

111. על דרכים במערב, רימון, חוב' 6, תרפ"ד.

112. צהר בענן, רחובות הנהר, עמ' ש"מ. השוה עוד עמ' שמ"ה, שמ"ו.

113. שיר המהלך הגדול, שם, עמ' שמ"ה.

114. סיפורי חסידים על התורה, הרב ש.י. זוין עמ' 75.

115. שיר גוף ענן צער, רחובות הנהר, עמ' ש"ז.

116. שיר העגול, שם, עמ' שי"ט.

117. במוצאי תפלה, שם, עמ' ש"פ.

118. לישיבה של מטה, שם, עמ' ע"ח.

119. תחת פעמונים, שם, עמ' רפ"א.

120. על סלע עיטם, שם, עמ' רפ"ג.

121. בבואי חשבון, שם, עמ' רצ"ח.

122. רחובות הנהר: עמ' קי"א, קי"ח, ר"ד, רפ"ב, ש"ט, שי"א, שי"ט, שכ"א, שכ"ה, שכ"ו, של"ח.

123. אימת הדין, שם, עמ' ס"ח.

124. לבלי סדין וחספית, שם, עמ' ר"ד.

125. מיבשת ומים מחזה לאלקים, שם, עמ' רנ"ה.

126. שיר הפנים הקדוש / אחינו כל בית ישראל, שם, עמ' קפ"ז-קצ"ד.

127. רחמי לב הזוכר, שם, עמ' קס"ח.

128. תחת פעמונים, שם, עמ' רפ"ב.

129. שבועת ברית לבבות, שם, עמ' קכ"ז.

130. אהל נפתלי, ר' אברהם חיים מיכלזון, לבוב תרע"א, סי' שע"ג.

131. ספרן של יחידים, ה' ציטלין, ירושלים תש"מ, עמ' 245.

132. בלילות רחוקי המהות, לוח הארץ, תשי"ג.

133. על הגשר נהר-נהורה, ראה נועם אלימלך, סוף פרשת בראשית.

134. שיר הפנים מיערות המדווים הגבהים, רחובות הנהר, עמ' קפ"א.

135. הכתל והנחל / אצל הכתל. שם, עי' ש"ל. סיפור מעין זה מסופר על הבעש"ט ש"בנסעו בחורף על יד נהר קפוא ירד מן העגלה והסתכל בנהר. מנהג הגויים היה שבחורף בעת חג המולד ומי הנהר קפואים היו חוצבים בתוך הקרח שתי וערב. התלמידים בני הלוויה של הבעש"ט תמהו: מה לו לבעש"ט להסתכל בשתי וערב. הסביר להם הבעש"ט ואמר: כאשר המים מפכים וטהורים אינם מחזיקים בתוכם כל דבר טמא היו פולטים מקרבם כל פגר ונבלה על זה אמרו חכמינו 'כל מה שבים טהור', יתר על כן כל הטיהור שלהם בא על ידי מים ככתוב בתורה "במים יובא וטהר" ברם כל זה כאמור במים חיים אבל אם המים הם קפואים יכולים להחזיק עליהם גם שתי וערב" (באהלי צדיקים, הרב ק.א. פרנקל, תל אביב תשכ"ז, עמ' 14).

136. שיר המהלך הגדול, רחובות הנהר, עמ' שמ"ו.

137. שבחי הר"ן עמ' 6.

138. לבלי סדין וחספית, רחובות הנהר, עמ' ר"ד.

139. קינת הבן בברחו מבית אביו ואמו, שם, עמ' ס"ג.

140. לתפלת הערב, שם, עמ' מ"ב.

141. למנצח לשני יהודים מזמור שיר, שם, עמ' כ"ב.

142. שיר הפנים מיערות המדווים הגבהים, שם, עמ' קפ"א.

143. לאלי בארנון / שיר התודעות, שם, עמ' ט"ו.

144. שיר עמ' ים עמי יער, שם, עמ' ל"ח.

145. הנה הגוי המגור במלואו, שם, עמ' קע"ה.

146. ספרן של יחידים, ה' צייטלין, עמ' 252-250.

147. מ' אורין במאמרו מידת האמת מול מידת הרחמים, ספר הבעש"ט, עמ' קמ"ג.

148. מחזה שבת קדש בשמים, רחובות הנהר, עמ' קל"ה.

149. שיר הפנים מיערות המדווים הגבהים, שם, עמ' קע"ט.

150. ליקוטי מוהר"ן, חלק ב' סי' ק'.

151. שבחי בעש"ט, מהדורת מינץ, ירושלים, תשכ"ט, קונטרס מאירת עיניים, עמ' רמ"ג.

152. עמ' קס"ט, קע"ה, קפ"ד, קפ"ז, קצ"ג ועוד.

153. עיני הנפש בעיני הבשר. רחובות הנהר, עמ' ר"ג.

154. שיר בעתו, שם, עמ' רל"ב.

155. שם, שם.

156. אל קרנות המזבח, שם, עמ' רע"ז.

157. חזון ליל גשם, שם, עמ' קמ"ה.

158. מעשה בירושלמי קדמון מימי ינאי המלך, שם, עמ' שמ"ח.

159. צהר בענן, שם, עמ' ש"מ.

160. אצל הכתל, שם, עמ' שכ"ח.

161. שם, עמ' שמ"ז-שנ"ו.

162. ראה למשל סימפוזיון מעניין על הנושא "ספרות דתית - מהי"? מבוע א'.

163. ראה הע' 77.

164. שירה ומורשה, ה' ברזל, תל אביב תשל"א, חלק א' עמ' 72, וראה י' סדן, ניב המדרשיה, חורף תשכ"ה עמ' ס"ו-ע"ג.

165. לדוגמא נציין: מאבקו נגד הרפורמה (ראה מאמרו: "תשובה שלא ברצון על שאלה טורדנית, פנים אל פנים, גיליון 258. משום מה, נשמט מאמר זה מרשימתו הביבליוגרפית המעולה של י' ארנון), ניתוחי מתים (ראה דבריו "למלוא התודעה ההומנית") ועוד.

166. ראה מכתבו אל מר ישראל סדן מנהלה של מדרשית נעם, ניב המדרשיה, חורף-אביב תשכ"ח עמ' מ"ח.

167. ראה גמ' מכות דף ב' ע"ב דבר עולא על פסוק זה.

חזרה לתחילת המאמר