 |
|
הפרק השני
במקורי הטובות והרעות, וסדור הסיבות ומנות אותם,
וביאור ההשגחה וסור היכולת
וביאור ההשגחה וסור היכולת
והוא הפרק אשר בגללו וסבתו הנחנו זה הספר,
הוא היה תחילת המחשבה וסוף המעשה.
1. ה' יודע ידיעה שלמה
2. השתלשלות סדרי המציאות
3. מה' לא יצא רע
4. סוגי חסרון: חיובי והעדרי
ואשר אין שכל לו, הוא האיש אשר 'לא שם השם ית' אליו שכל', ולא: 'שם לו סכלות'. אולם למה שלא שם לו שכל - נשאר סכל. כמו שנאמר בקצת הבעלי חיים
"כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה" (איוב לט: טז).והחלק השני משני חלקי הפסוק יבאר הראשון:
'כי השה אלה חכמה'-רצונו לומר: שהוא יתברך 'לא חלק לה בבינה'.והאיש אשר הוא כן,3 נשאר על משפט חומרו, שהיה מוכן לשכל, והיה השכל לו בכוח. ואחר כן, אם לא יגזור השם ית' שיהיה נמצא לו בפועל, לא יחמסהו. ובאשר לא יעשה הסכלות4 - ישתבח ויתעלה מזה - והיו רוב הפחיתויות והחסרונות שרשם והתחלתם מחסרון השכל, הנה לא יהיה הוא פועלם. ישתבח ויתעלה עילוי רב.
עם שבין שני המשלים - רצוני: בין העדר הפיל בספרד והעדר השכל לאדם הסכל - הבדל, והוא: שאין מטבע ספרד שיהיה פיל נמצא בו, ולא ייראה חסרון בספרד בהעדרו. אמנם, האדם בטבעו שיהיה השכל והשלמות נמצאים בו, והעדרם חסרון נראה בו. וכבר ימצא בעל הדין לחלוק ולומר כי אשר יקרא 'נעדר השכל', מנע השם ית' שלמותו, וזהו הרע.
5. הטוב מרובה מן הרע
והמשל בזה:
אם הזורע יזרוק זרע בארץ, וקצת הגרעינים יפגשו ארץ שמנה=לחה, אשר יש לה מן השמש יחס נאות לתיקון המזג - הנה יצמיחו צמיחה טובה. והקצת אשר יפגשו ארץ ציה ועיעה, או שיחסה עם השמש בלתי נאות להטיב המזג - יצמחו צמיחה חלושה. והקצת אשר יפלו על האבנים - לא יצמחו כלל, אבל תפיץ אותם סערה, או יאכלום העופות, או יתעפשו.
6. הדברים אינם מושלמים
ולא חייב הבורא ית' בתחילת בריאת הדברים שיהיו בעלי מזג.7 ואשר אמנם ישפיע הצורה עליהם, אתר רושם איכויות-מה בהם, ישפיע עליהם שלימותם האחרון, יהיו האיכויות איך שיהיו, והמזג איך שיהיה, עד שיהיו האנשים כולם, וגם הבעלי-חיים והצמחים, כולם על תכלית שלמותם תמיד. והאומר שכן היה ראוי להיות, וכי השם ית' היה לו לבחור היותר נאות - אומר שקר. כי לו בחר היותר נאות בכל הדברים, יחויב שיהיו הצמחים כולם בעלי-חיים, והבעלי-חיים כולם אנשים, והאנשים כולם כמשה רבנו ע"ה, ומשה כיותר נכבד שבמלאכים. ולא יהיה סדור " במציאות, ולא יחסרו מדרגות הדברים כל מה שיתרחקו מן ההתחלה הראשונה, ולא יהיה במציאות נמצאים אלא על דרך אחד, ויפסק המציאות בחוזק שלמותו כדבר הנקטף באיבו. ויהיה שלמות הראשון ית' וית', אשר מדרכו להשפיע על כל מה שאפשר לו הקיבול, לא ישפיע כן, אך אמנם יהיה שלמותו מגיע אליו לבד, ואל נמצאים מעטים. והאומר זה מתנשא לשפוט כרצונו. כי חסד השם ית', איננו מועט מגיע על נמצאים מועטים, כי אם רב מאוד, והיו המדרגות רבות מאוד.
7. החסרון בפרט גורם לשלמות כלל המציאות
'אי אפשר לעולם בלא בשם ובלא בורסקי, אשרי מי שאומנותו בשם, אוי לו למי שאומנתו בורסקי. אי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות, אשרי מי שבניו זכרים, אוי לו למי שבניו נקבות' (פסחים מה).ואם יינתן לאנשים הדבר אשר הוא אצל כל אחד מהם שלמות, והוא הולדת הזכרים, לא תמצא נקבה בעולם, והיה הישוב חרב. כי האדם אשר הוא חלוש העיון, הנאות אצלו הוא כפי איש-איש; 9 והוא אצל האל ית' כפי הכלל. וכן הנאות להולכי דרכים הוא בצחות האוויר וזכותו, ומציאות אור השמש. ואם ישלם חפץ כל אחד מהם, תפסק החרישה והפרנסה. ולזה היה הכהן מתפלל:
'ואל תכנס לפניך תפילת עוברי דרכים' (יומא נג).
8. תפקידם של חסרי השכל
וכן אם היו האנשים כולם בתכלית שלמות השכל, ובמעלות הנפש בידיעות והמעשים הטובים, וכמו זאת הנפש לא תמצא אלא בגוף רקיק-המזג-דק-האברים. ואין קיום כלל המציאות, אלא שיהיו מן האנשים אנשים קצת גסי המזג כבהמות, קשי האברים, להיותם יותר מוכנים לחרוש ולקצור ולבנות. ולפעמים ימכרו יתרון חוזק גופם למי שאין לו בהמות, ויישאו על ראשיהם וצוואריהם וגביהם המשאות כאשר יעשו הבהמות בשוק. ואחרים, שהם רוצחים, וייקחו ממון תחת אשר הערו למות נפשם. ולא יעשו זה לחוסם על הפסדם, ולא לדחות נזק מעל גבולם. כי זה המין מן ההריגה הוא 'גבורה', והוא אחת ממעלות הנפש, לא לבקשת שכר לבד. הנה כבר תראה שיש מינים חסרים, שעם היות שסבותיהם מעיקים, מנעו המזג מן השלמות, עם כל זה הם מועילים בכלל המציאות.
9. דוגמה: האש והרוח
וכן כאשר יראה רוח, הטביעה צפינה בים, איננו ראוי שיחשוב שבריאת הרוח נזק, אבל יחשוב במה שבריאים בו גופי, הבעלי-חיים והצמחים, ויתוקנו בו. ויראה שאין ערך לנזקו בהיקש אל תועלתו.
10. מזג נפשו של הרשע
11. מדוע צריך נמצאים שפלים?
והנה סידור הנמצאות כבר חייב שיהיה בו קצה יותר חשוב, וקצה יותר פחות, ואמצעיים. ולפעמים יהיה במזג מן השכבת זרע או מן הרחם או שניהם מיעוט חמימות, ויהיה הלב יותר קר מן השווי, ויהיה ממנו איש בער ופתי אין ידיעה לו, ואינו חושש לשום דבר. ולא יראה הנאה - נאה; ולא המגונה מגונה. והוא להוט אחר תאוותיו להיטת העיוורים.
12. אנשים נקיים כדוגמת לאחרים
13. ה"אפשר"
ואין זה חסרון בידיעתו ית', כי האפשר שני מינים:
(א) אפשר מצד הסכלות, ומשלו: אם מת היום מלך בבל או אם הוא חי. כי אנחנו אנשי ספרד לא נדע זה, אבל שני הקצוות אצלנו שווים, וזה לסכלותנו במה שהוא רחוק ממנו, עם היות שהדבר בעצמו איננו 'אפשר', אבל יצדק עליו בהכרח אחד הקצוות. והשם ית' יודע שבכמו זה מחויב בו אחד הקצוות כמו שהוא בעצמו. וכמו הלקות13 אם יהיה בזה החודש אם לא, כי זה 'אפשר' אצל הסכלים בתכונה ובהשוואת הכוכבים, והוא בעצמו 'מחויב' בו אחד הקצוות, והשם ית' יודע הקצה המחויב. ובעלי התכונה וההשוואה כבר הודיעם האל זה, ואיננו אצלם 'אפשר' כמו שהוא אצל ההמון 'אפשר'. כל שכן שיהיה14 אצל האל 'אפשר', כי זה המין מן ה'אפשר' אשר הוא מצד הסכלות איננו עובר על השם ית'.
(ב) אמנם ה'אפשר' השני, אשר הוא 'אפשר' מפני שהשם ית' שמו אפשר, וברא אותו סובל השני תארים ההפכיים, אם זה ואם זה, איך שיזדמן, הנה כמו זה אין להרחיק מהשם ית' שידעהו אפשרי. ואיך לא, והוא ית' ברא אותו אפשרי!
ואם יתעקש המתעקש ויאמר: האם יסכל השם ית' מה יהיה אחרית ענינו?
אמרנו, אין זה סכלות! והאומר הזה, רצונו להחזיר כל התארים כמו הלקויות, כשישימם אם 'מחויבים' ואם 'נמנעים' על כל פנים, ושהאל לא ברא דבר יהיה 'אפשר' התואר והפכו15. ובזה חורבן העולם והפסד הישוב בזה העולם, והחיים בעולם הבא. כי האדם לשווא יחרוש ויבנה הבניינים ויטע הנטיעות ויכניע הבהמות ויאריך הרמחים16 ויבחר השליחים16 להלחם, וכבר נגזר מה שיהיה ממנו. וכן לשוא יהיה עובד לשם ית', וכבר נגזר עליו הצלחה או הפכה.
והדבר מבואר כי האמת הפך זה, וכי האל ברא האפשריים - אפשריים, ויודע אותם אפשריים כלקויות. וזה, כי הסיבות כולם אינם ממנו בכוונה ראשונה17.
14. סוגי הסיבות:
(ב) ומהם מה שהם מופקדות אל הטבע ברצון השם ית', ויועיל למי שיעשה אותם כפי מה שראוי, ויזיק למי שיעשה אותם בפחות או ביתר ממה שראוי כבר גזר השם היותם סבות על זה האופן, ובזה אמרו רבותינו ז"ל:
"הכל בידי שמים חוץ מצינים פחים, שנאמר צנים פחים בדרך עיקש שומר נפשו ירחק מהם" (ברכות לג).ובזה האופן חויב להישמר מן המזונות והסמים הממיתים.
(ג) ומהם מה שסיבותיהם מקריות, ואלה גם כן ראוי להישמר מהם. ועניינם מסור אל האדם גם כן, ולזה נמצא הדתות מזהירות להישמר מהם, ויתארו אותם בשהם אפשריות, באומרו ית':
"מי האיש הירא ורך הלבב וכו' " (דברים כ: ח)ושאר מה שנזכר באותה הפרשה. וכן באומרו ית':
"כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך" (דברים כב: ח).וממה שמעיד על היות קצת העניינים על דרך האפשרות אצל השם ית', וכבר זכרתי אותו באותו המאמר הקודם, מאמר דוד ע"ה:
"שמוע שמע עבדך כי מבקש שאול לרדת קעילה לשחת העיר בעבורי. היסגירוני" וגו'.וחזר השאלה ואמר:
"היסגירוני בעלי קעילה אותי ואת אנשי ביד שאול? ויאמר יי יסגירו" (ש"א כג: יב).כי עניין 'יסגירו' בכאן בתשובת האל הוא, שהוא אפשרי שיעשו זה, ולזה הועיל בו הזריזות, כמו שהעיד הכתוב:
"ויקם דוד הוא ואנשיו כשש מאות, ויצאו מקעילה ויתהלכו באשר התהלכו, ולשאול הוגד כי ברח דוד מקעילה ויחדל לצאת" (שם יג).ולולא היותו אצל השם ית' 'אפשר' - לא היה נמלט ממנו.
15. ארבע סיבות לכל דבר
(א) אלהיות, רצוני בכוונה ראשונה מהשם ית'. ומהם,
(ב) טבעיות, ומהם,
(ג) מקריות, ומהם,
(ד) בחיריות.
וכבר מנה דוד ע"ה השלושה בפסוק אחד באומרו: 'ויאמר דוד חי ה' כי אם יי יגפנו'. וזה המין האלהי אשר יהיה בהפליג העבד במרי, ויפגענו גזרת האל, יגזר הטבע זה או לא יגזרנו.
'או יומו יבא ומת' - וזהו המין הטבעי, אשר אין כוח לעבד להישמר ממנו.
'או במלחמה ירד ונספה' (ש"א בו: י) - וזהו המין המקרי אשר יש כוח אל העבד להישמר ממנו, ובידו הוא גם כן למסור עצמו לזה ויפול.18 ועל דומה לו אמר:
"צנים פחים בדרך עקש" (משלי כב: ה).ופה גם כן בחיריים, כבא דוד קעילה וצאתו ממנה ורבים כמו אלה. וגם כן בעשיית המצווה ובעבירה הבחירה. ולולי זה לא באו הנביאים ולא יעדו שכר ולא עונש. והתורה ציוותה דרכי הטובות והברכות. וכבר קרה בבריאת עם-מה מקרים רעים מאורעים או טבעיים, נמשכים להם למדות ופעולות מגונות, אפשר לנגד אותם.19.
16. מדרגות בני אדם
"והעידותי בכם היום את השמים ואת הארץ..." (דברים ד: כו)החיים בתורה ובכבישת היצר, והמוות במקרים אשר בחומר. והעונש ראוי על הבלתי כובש יצרו, והשכר ראוי לכובש.
17. ההתקרבות אל ה'
'הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים' (ברכות לג:).וכאשר יכבוש מבקש המעלה מידותיו הבהמיות, וימשול עליהם אפילו מעט, ימשוך כוסף בזה, אותו הכוסף יביאוהו אל תוספת הכיבוש. ותוספת הכיבוש תוסיף בכוסף, ואז יהיו לו המעלות קניין. ולא יחסר לו כשיחזיק בזה - מן האל ומן המלאכים הממונים על שמירת האדם הנאמר על קצתם 'המלך הגואל אותי מכל רע' - שמירה והצלה. וזהו מה שנאמר לאבימלך:
"גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת" (בראשית כ: ז).ובזה אמרו רז"ל:
'בא להטהר מסייעין אותו' (שבת קד).כי הצד האלהי משגיח במי שמפקיד רוחו אליו, וכאשר יהיה בהפך זה, יהיה מרוחק ממנו, נעזב לרוע עצתו. ובזה יאמרו:
'בא ליטמא פותחין לו' (שם).
18. בחירה
ואחר שהבחירה היא אשר יעיד עליה השכל והקבלה ג"כ, והוא אשר עליה בא הציווי על האומה, ועליה יצאה השבועה מהשם ית' באומרו
"חי אני נאם יי אם אחפוץ במות הרשע, כי אם בשוב הרשע מדרכו וחיה" (יחזקאל לג: יא).ואלה הפסוקים אשר ראוי להאמינם כפשטם, ל יקפוץ לעשות להם פירוש. והפסוקים הסותרים להם ראוי שיפורשו, כי האמת לא תהיה בשתי קצות.20
19. המושגת
"ועשיתי אשר בחוקי תלכו, והסירותי את לב האבן מבשרכם" וכו' (יחזקאל לו: כז)והדומים לאלה, ובפרט אחר יציאת התחלת הקורבה מלב האדם.
20. הנעזב לנפשו
"ואני אקשה את לב פרעה" (שמות ז: ג),והוא עזיבה ונטישה שאחר יציאת הרע מלב האדם. ועל ההשגחה הנמשכת למפקידם רוחם אליו צועק הנביא, באמרו:
"כי הקשה ה' אלקיך את רוחו" (דברים ב: ל)
"למה תתענו ה' מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך" (ישעיהו סג: יז)ירצה העזיבה והנטישה אל רוע העצה.
21. סיכום: הבחירה לאדם שלמה
'הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים' (ברכות לג).ונמשכו להם מחכמי הגאונים, הביאו דבריהם כפשטם, לא יפרשו אותם. אבל האמינו אמתתם. ואשר תעיין דברי רבנו סעדיה ז"ל בספר האמונות והסברות,22 ודברי זולתו מחכמי האומה, תמצאהו כן.
הערות:
1. למעלה עיקר שישי פרק א סעיף 17, עמוד 75.
2. במאמר ראשון פרק שני.
3. חסר שכל.
4. ה' אינו עושה מעשי סכלות. רוב הפחיתיות תוצאה מסכלות. מסקנה: ה' אינו עושה הרעות.
5. עיין מו"נ ג: יב, רמב"ן שער הגמול, בחוברת "תורת הגמול" עמוד 31, ולהלן מאמר שלישי פסקה 6 "הרע נובע מסיבות או מהאדם".
6. נתבאר למעלה, מאמר א פרק ב, מהדורת ווייל עמוד 10-9.
7. הרכבה של היסודות במידה מתאימה.
8. סדור - השתלשלות, הירארכיה.
9. האדם רוצה את טובתו האישית.
10. אם יבוטלו הנמצאות הפחותות ביותר, יהיה מין אחר הפחות ביותר. ויצטרך הוא להתבטל, וכך עד ביטול המציאות כולה.
11. לנגד - להעמיד נגד.
12. פרק שביעי מהדורת ווייל עמוד 35-34.
13. ליקויי מאורות השמים.
14. כל שכן שלא יהיה זה אפשר אצל ה'.
15. השווה מו"נ ג: יז, הדעת השלישי.
16. רומח = שלח = חרב.
17. כוונה ראשונה - פעולה ישירה מאת ה' בלא מתווך. וראה להלן.
18. ראה עוד: אמונות ודעות ו: ו, פירוש רד"ק לפסוק, כוזרי ה: כ.
19. לעמוד נגדם, להתנגד להם.
20. לא ייתכן ששני פסוקים מנוגדים יהיו אמת.
21. "העצמים הנכבדים אשר יקראו מלאכים" ועיין ב, ו, א.
22. אמנות ודעות ד: ד.
