[חזרה לנושא: התלמוד ופירושיו]




        [המסכתות הקיימות בבבלי ובירושלמי]
        [הגאונים ואחריהם]

מילות מפתח: תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, גאונים, מפרשי התלמוד, מפרשים

[המסכתות הקיימות בבבלי ובירושלמי]
וכשהשלים רב אשי לחבר חיבור התלמוד על מה שהוא עליו, הייתה הפלגת חיבורו ועצם תועלתו לעד נאמן עליו, "די רוח אלהין קדישין בה".

ומה שנמצא מחיבור רב אשי בתלמוד הם - חמש ושלושים מסכתות.
ולא מצאנו לו דבר בסדר זרעים אלא "ברכות" בלבד;
ולא במסכת "שקלים" - מסדר מועד,
ולא על מסכת "עדויות", ולא מסכת "אבות" - מסדר נזיקין;
ולא מסכת "מדות" ומסכת "קנים" - מסדר קדשים.
ולא מצאנו לו דבר גם כן בסדר טהרות אלא מסכת "נדה" בלבד.

אחר-כך נפטר רב אשי אחר שגמר התלמוד, כאשר זכרנו, בבבל. וכן עשו חכמי ארץ ישראל מה שעשה רב אשי, וחברו התלמוד הירושלמי. ומחברו הוא רבי יוחנן. ונמצא מן הירושלמי חמשה סדרים שלמים; אבל "סדר טהרות" לא נמצא לו תלמוד בשום עניין: לא בבלי ולא ירושלמי אלא מסכת "נדה", כמו שזכרנו.

אבל יכול אדם לפרש הסדר ההוא אחר יגיעה רבה ועמל גדול, ושיסיעוהו התוספתא והבריתות, וילקט ההלכות הבאות על עניינו בכל התלמוד, ויוציא בשכלו העיקרים של המסכתות וענייניהם מן ההלכות ההן, כפי שתראה כשנפרש הסדר ההוא בעזרת השם.

[הגאונים ואחריהם]
וכשמתו כל החכמים, עליהם השלום, שהאחרונים מהם היו רבינא ורב אשי, והתלמוד כבר נגמר ויהי כל אשר קם אחריו, הייתה תכלית כוונתו וכל מאודו להבין דבריהם שחיברו בלבד, ועליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע.

וחברו הגאונים פרושים רבים, אבל לא הספיק אחד מהם להשלים פירוש כל התלמוד, לפי דעתנו, יש מהם - מי שמנעו קוצר ימי חייו, ומהם מי שמנעו עסקי בני אדם בדיניהם. וחיברו כמו כן חיבורים בהלכות פסוקות: מהם בלשון ערב, ומהם בלשון הקודש, כגון: "הלכות גדולות" ו"הלכות קטועות" ו"הלכות פסוקות" ו"הלכות רב אחא משבחא", וזולתם.

וההלכות אשר עשה הרב הגדול רבנו יצחק, זכרונו לברכה, הספיקו בעד כל החיבורים ההם - מפני שהן כוללות כל הפסקים והדינים שצריכים אליהם בזמננו זה, רצוני לומר: זמן הגלות. וביאר שם על הטעויות אשר נמצאו לאשר היו לפניו בפסקיו, ואין תפישה עליו בהם אלא בהלכות מועטות, לא יגיעו עד עשר בשום פנים.

אבל הפרושים המצויים לכל הגאונים, יתוודע יתרון כל אחד כפי יתרון שכל בעליהם. והאיש הנבון המעיין בתלמוד יכול להשכיל די שכל כל גאון וגאון מדבריו ומפירושיו.

וכאשר הגיע הזמן אלינו, קמנו על מה שמצאנו מן החקירה והדרישה וההשתדלות אצל הקודמים כפי היכולת, כדי לקבל במה שנקוה להועיל בו שכר מאת הבורא. וקיבצתי כל אשר בא לידי מפרושי אדוני אבי, זכרונו לברכה, וזולתו בשם רבנו יוסף הלוי. כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון, עד אשר כמעט יאמר בו: "וכמוהו לא היה לפניו מלך" במנהגו ודרכו.
ואספתי גם כן מה שמצאתי לו מן ההלכות בפירושו לנפשו; ומה שנראה לי אני כמו כן מן הפירושים, כפי חולש יכולתנו, ומה שלמדנו מן החכמה.

וחיברתי פרוש בתלתא סדרים: מועד ונשים ונזיקין, לבד מארבע מסכתות. אני חושב עתה בהן לחבר אותן ועוד לא מצאתי פנאי לדבר בהן. וחיברתי כמו כן פירוש חולין לרוב הצורך אליו. וזה הוא עסקנו אשר היינו עוסקים עם רוב הדרישה לכל מה שדרשנו.