עבודה זו כוללת את הפרקים
"בידיעת השם הנמצאות" ו
"בבחירה", מתוך "אור ה'" לרבי חסדאי קרשקש. פרקים אלה מקיפים את הדיון בשאלת ידיעה ובחירה.
כדרכו מציג רח"ק את השיטות הקיימות בשאלת בחירה וידיעה, ולאחר מכן מבהיר את עמדתו. בשאלת ההשגחה טוען רח"ק, בעקבות הסבריו על מהות הבריאה, כי בריאת העולם יש מאיו פירושה הוא סיבת כל הפרטים מצד צורתם ומצד תוכנם. משמע: הוא יודע את כל הפרטים.
בשאלת הבחירה החופשית מציג רח"ק את שני צידי הבעיה בקיצוניותם: ה' משגיח השגחה פרטית מלאה, ויחד עם זאת הבחירה החופשית קיימת, "טבע האפשר קיים", והאדם חופשי לבחור את בחירתו.
כיצד תיושב סתירה זו? דברי רח"ק בסוגיה זו עמוקים וקשים. הוא קובע שתי נקודות מבט לבעיה:
מנקודת מבט של בריאת העולם, נובעת ההשגחה וידיעת הפרטים מצד הבורא;
מנקודת מבט של חופש הבורא לברוא כרצונו, והיות העולם "אפשר", נובע כי החופש קיים בעולם, והאדם יכול לבחור בהתאם לחופש זה.
חוברת זו, כמו החוברת "תורת הבריאה", הוכנה על פי כתב יד פירנצה לורציאנה 417 (במכון לצילומי כתבי יד בספריה הלאומית: 17997). במקומות בהם כתב היד מטושטש, קבענו את הנוסח ע"פ כתב יד וינה 380, והדבר צוין בהערות. לעתים העדפנו את נוסח הדפוס, וציינו את נוסח כתב היד בהערה.
החלוקה לסעיפים ולפרקי משנה היא של המהדיר. הכותרות לסעיפים הם עתים משל רבי חסדאי קרשקש, ולעתים תוספת המהדיר. בכל מקום שהכותרת היא תוספת המהדיר, היא נתונה בסוגריים מרובעים.
בציטוטים שהביא רח"ק בספריו יש הבדלי נוסח רבים בין גרסתו לביו גרסת הספרים שלנו. את ציטוטיו מן הספרות התלמודית השארנו כפי שהוא בכתב היד, ולא שינינו. לעומת זאת פסוקים שהובאו בכתב היד בנוסח שונה מן המקובל, הובאו בחוברת לפי נוסח המסורת.
וזה אמנם, אם בביאור הפינה הזאת, ואם באופן ידיעתנו בה. ולפי שהרבה מהפילוסופים נטו מדרך האמת, ודמו לסתור זאת הפינה כפי אשר תחייבה הקבלה האמיתית. גם קצת מחכמי אמונתינו מבעלי העיון נטו אליהם בקצת, ויחפאו דברים אשר לא כן, ראינו בכלל הזה לבאר הפנה הזאת כפי אשר תצווהו התורה, והסתירות אשר דימו, ולהתיר הספקות ולהשיב על אשר חשבו, ולהעיר על אופן דעתנו בפינה הזאת. ולזה ראינו לחלק הכלל הזה לחמישה חלקים:
הפרק הראשון - בביאור הפינה הזאת כפי אשר תגזרהו התורה;
הפרק השני - בביאור הספקות שאפשר שיסופק בהם, אשר בעבורם נמעדו רגלי מקצת חכמינו בפינה הזאת;
הפרק השלישי - בביאור ספקות יותר חזקות במה שחייבו בפינה הזאת;
הפרק הרביעי - בהיתר ספקות אשר הניחו בפינה הזאת לפי דעת התורה;
הפרק החמישי - באופן ידיעתנו בפינה הזאת בשלמות.
