בין ישראל לאומות

א. מן העניינים העמוקים שבהנהגתו יתברך הוא עניין ישראל ואומות העולם, שמצד טבע האנושי נראה היותם שווים באמת, ומצד ענייני התורה הם שונים שינוי גדול, ונבדלים כמינים מתחלפים לגמרי.

והנה עתה נבאר בעניין זה ביאור מספיק, ונפרש מה שבו מתדמים זה לזה, ומה שבו מתחלפים זה מזה.

מצב הראוי לאדם ותולדותיו וההוה להם

ב. אדם הראשון קודם חטאו היה במצב עליון מאוד ממה שהוא האדם עתה, וכבר ביארנו עניין זה [בחלק א' פרק ג']. ומדרגת האנושיות לפי המצב ההוא הייתה מדרגה נכבדת מאוד, ראויה למעלה רמה נצחיית כמו שבארתי. ואילו לא היה חוטא, היה משתלם ומתעלה עוד עילוי על עילוי.

והנה באותו המצב הטוב היה לו להוליד תולדות, מספר משוער מחכמתו יתברך, על פי אמיתת מה שראוי לשלמות הנהנים בטובו יתברך, והיו כולם נהנים עמו בטוב ההוא. ואמנם התולדות האלה שהיה ראוי שיוליד, נגזרו ושוערו מלפניו יתברך משוערים בהדרגות מיוחדות. פירוש: שיהיה בהם ראשיים ונטפלים, שורשים וענפים, נמשכים זה אחר זה בסדר מיוחד כאילנות וענפיהם. ומספר האילנות ומספר הענפים הכל משוער בתכלית הדקדוק.

והנה בחטאו ירד מאוד ממדרגתו, ונכלל מן החושך והעכירות שיעור גדול, וכמו שכתבתי למעלה. וכלל המין האנושי ירד ממדרגתו ועמד במדרגה שפלה מאוד, בלתי ראויה למעלה הרמה הנצחיית שהתעתד לה בראשונה, ולא נשאר מזומן ומוכן אלא למדרגה פחותה ממנה פחיתות רב. ובבחינה זאת הוליד תולדות בעולם, כולם במדרגה השפלה הזאת שזכרנו.

ואמנם אעפ"כ לא חדל מהימצא בכלל מדרגת המין האנושי מצד שורשו האמיתי, בחינה עליונה מן הבחינה שהיה המין הזה אז בזמן קלקולו. ולא נדחה אדם הראשון לגמרי, שלא יוכל לשוב אל המדרגה העליונה, אבל נמצא בפועל במדרגה השפלה ובבחינה כוחניות אל המדרגה העליונה.

והנה נתן האדון, ברוך הוא, לפני התולדות ההם שנמצאו באותו הזמן, את הבחירה, שיתחזקו וישתדלו להתעלות מן המדרגה השפלה ולשים עצמם במדרגה העליונה. והניח להם זמן לדבר, כמו ששיערה החכמה העליונה היותו נאות להשתדלות הזה, ועל דרך מה שמנחת עתה לנו, לשנהיה משיגים השלמות והמדרגה בקיבוץ בני העולם הבא כמו שכתבתי למעלה. כי הנה כל מה שהוא השתדלות צריך שיהיה לו גבול.

עד זמן הפלגה - שורשים. אחריה - ענפים

ג. והנה ראתה החכמה העליונה היות ראוי שזה ההשתדלות יתחלק לשורשיי וענפיי. פירוש: שיהיה בתחילה זמן ההשתדלות לשורשים שבתולדות, ואחר כך לענפים שבהם.

והיינו, כי המין האנושי כולו היה צריך עדיין שיקבע עניינו כראוי, ויתוקן מן הקילקולים שנהיו בו. ולפי סדר ההדרגה, הנה היה ראוי שיוקבעו בראשונה, שורשיהם וראשיהם של תולדות האדם, לעמוד במדרגה מתוקנת, ויעמדו בה הם וענפיהם, כי הענפים ימשכו תמיד אחר השורש.

והנה הגביל הזמן להשתדלות השורשי הזה, שמי שיזכה מכלל הנמצאים באותם הזמנים שהיה שער זה נפתח, והיה בידם להגיע לזה העניין, ויכין את עצמו כראוי, יקבע לשורש אחד טוב ויקר, מוכן למעלה הרמה, הראויה למי שהוא אדם במצב הטוב ולא אדם במצב המקולקל. וכן ישיג שיותן לו להוציא תולדותיו הראויים לו, כולם בבחינתו. פירוש: באותה המדרגה והמצב שכבר השיג הוא בשורשיותו.

והיה הזמן הזה מאדם הראשון עד זמן הפלגה. והנה כל אותו הזמן לא חדלו צדיקים דורשים האמת לרבים, כגון, חנוך מתושלח שם ועבר, ומזהירים אותם שיתקנו את עצמם. וכיון שנתמלא סאתם של הבריות, בזמן הפלגה, שפט במידת משפטו יתברך היות ראוי שייגמר זמן ההשתדלות השורשיי. ויהיה קיצם של הדברים, שיקבע מה שראוי ליקבע בבחינת השורשים, לפי מה שכבר נתגלגל ונהיה עד עת הקץ ההוא.

ואז השגיח יתברך שמו על כל בני האדם, וראה כל המדרגות שהיה ראוי שיקבעו בם האנשים ההם כפי מעשיהם, וקבעם בם בבחינתם השורשיית, כמו שביארתי. והנה כפי מה שהונחו הם, כן נגזר עליהם שיהיו מוציאים התולדות, כפי מה שכבר שוער שהיה ראוי לשורש ההוא. ונמצאו כולם מינים קבועים בעולם, כל אחד בחוקו וטבעו, ככל שאר המינים שבבריות, וניתן להם להוציא תולדותיהם בחוקם ובחינתם ככל שאר המינים. ואמנם נמצאו כולם לפי המשפט העליון, ראויים לישאר במדרגת האנושית השפלה שהגיעו לה אדם הראשון ותולדותיו מפני החטא, ולא גבוהים מזה כלל.

ואברהם לבדו נבחר במעשיו ונתעלה, ונקבע להיות אילן מעולה ויקר, כפי מציאות האנושית במדרגתו העליונה, וניתן לו להוציא ענפיו כפי חוקו. ואז נתחלק העולם לשבעים אומות, כל אחד מהם במדרגה ידועה, אבל כולם בבחינה האנושיות בשפלותו, וישראל בבחינת האנושיות בעילויו.

והנה אחר העניין הזה נסתם שער השורשים, והתחיל הגילגול וההנהגה בענפים, כל אחד לפי ענינו. ונמצא שאף על פי שלכאורה נראה עניינינו עתה ועניין הקודמים שווה, באמת איננו כך.
אלא עד הפלגה היה הזמן שורשי האנושיות, ונתגלגלו הדברים בבחינה זו. וכשהגיע קץ זמן זה, נקבע הדבר כפי המשפט, והתחיל זמן אחר שהוא זמן הענפים, שעודנו בו עתה.

אברהם - אב לגרים

ד. ומרוב טובו וחסדו יתברך, גזר ונתן מקום אפילו לענפי שאר האומות, שבבחירתם ומעשיהם יעקרו עצמם משורשם, ויוכללו בענפיו של אברהם אבינו ע"ה אם ירצו. והוא מה שעשהו יתברך שמו לאברהם אב לגרים, ואמר לו "ונברכו בך כל משפחות האדמה". ואולם אם לא ישתדלו בזה, יישארו תחת אילנותיהם השורשיים כפי עניינם הטבעי.

ענפי אילנו של אברהם - יוצאי מצרים

ה. וצריך שתדע, שכמו שכלל תולדות האדם מתחלק לאילנות שורשיים וענפיהם עימהם, כמו שביארתי, כן כל אילן ואילן בפני עצמו, ייבחנו בו הענפים הראשיים, שמהם נמשכים ומתפרטים כל שאר הפרטים.

ואמנם ענפי אילנו של אברהם אבינו ע"ה הכוללים, הנה הם עד שישים ריבוא, שהם אותם שיצאו ממצרים ונעשית מהם האומה הישראלית, ולהם נחלקה ארץ ישראל. וכל הבאים אחריהם נחשבים פרטים לתולדות הכוללים האלה. והנה לאלה ניתנה התורה, ואז נקרא שעמד אילן זה על פרקו.

מעמדם של אומות העולם

ואולם חסד גדול עשה הקב"ה עם כל האומות, שתלה דינם עוד עד זמן מתן התורה, והחזיר התורה על כולם שיקבלוה. ואם היו מקבלים אותה, עדיין היה אפשר להם שיתעלו ממדרגתם השפלה. וכיון שלא רצו, אז נגמר דינם לגמרי, ונסתם השער בפניהם סיתום שאין לו פתיחה.
ואך זה נשאר לכל איש ואיש מן הענפים בפרטיהם, שיתגייר בעצמו וייכנס בבחירתו תחת אילנו של אברהם אבינו.

ו. ואולם לא הייתה הגזירה להאביד את האומות האלה, אבל הייתה הגזירה שיישארו במדרגה השפלה שזכרנו, והוא מין אנושיות שהיה ראוי שלא ימצא אילו לא חטא אדם הראשון, והוא בחטאו גרם לו שימצא. ואמנם כיוון שיש בהם בחינה אנושיית, אף על פי שהיא שפלה, רצה הקב"ה שיהיה להם מעין מה שראוי לאנושיות האמיתית, והיינו שיהיה להם נשמה כעין נשמות בני ישראל, אף על פי שאין מדרגתה מדרגת נשמות ישראל אלא שפלה מהם הרבה. ויהיו להם מצות, יקנו בהם הצלחה גופיית ונפשיית גם כן כפי מה שראוי לבחינתם, והם מצות בני נח.

והנה מתחילת הבריאה נזמנו כל הדברים להיותם כך אם יהיה שיחטא אדם, וכמו שנבראו כל שאר ההיזקים והעונשים על התנאי, וכמאמרם ז"ל.

אומות העולם בעולם הבא

ז. ואולם לעולם הבא לא תמצאן אומות זולת ישראל, ולנפש חסידי אומות העולם יינתן מציאות בבחינה נוספת ונספחת על ישראל עצמם, ונטפלים להם כלבוש הנטפל לאדם, ובבחינה זו יגיע להם מה שיגיע מן הטוב, ואין בחוקם שישיגו יותר מזה כלל.

ההשגחה על אומות העולם

ח. והנה בשעה שנחלק העולם כך, שם הקב"ה שבעים פקידים מסוג המלאכיי, שיהיו הם הממונים על האומות האלה, ומשקיפים עליהם ומשגיחים על ענייניהם. והוא יתברך שמו לא ישגיח עליהם אלא בהשגחה כללית, והשר הוא ישגיח עליהם בהשגחה פרטית, בכוח שמסר לו האדון, ברוך הוא, על זה. ועל דבר זה נאמר "רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה". ואמנם לא מפני זה תעדר ח"ו ידיעתו יתברך בפרטיהם, כי הכל צפוי וגלוי לפניו יתברך מעולם, אבל העניין הוא, שאינו משגיח ומשפיע לפרטיהם. ודבר זה תבינהו במה שנבאר עוד לפנים בסייעתא דשמיא.
ט. ואולם במעשיהם של ישראל תלה האדון, ברוך הוא, תיקון כל הבריאה ועילוייה כמו שכתבתי, ושעבד כביכול את הנהגתו לפועלם, להאיר ולהשפיע או ליסתר ולהתעלם ח"ו על פי מעשיהם. אך מעשה האומות לא יוסיפו ולא יגרעו במציאות הבריאה, ובגילויו יתברך שמו או היסתרו, אבל ימשיכו לעצמם תועלת או הפסד, אם בגוף ואם בנפש, ויוסיפו כוח בשר שלהם או יחלישוהו.

י. ואמנם אף על פי שאין הקב"ה משגיח על האומות בפרטיהם, כבר אפשר שישגיח בהם לצורך יחיד או רבים מישראל. אמנם זה בבחינת המקרים האמצעיים שביארנו בפרק הקודם.